ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- ארבע פרשיות
- זכור
- מדורים
- חמדת ימים
- שיעורים נוספים
ננסה להבין כיצד קרה ששאול הצדיק נכשל בכך וננסה להבין מדוע גרם חטא אחד לאיבוד המלכות.
בגמרא במסכת יומא מובא:
"וירב בנחל", אמר רבי מני: על עסקי נחל. בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא לשאול (שמואל א' טו) לך והכית את עמלק, אמר: ומה נפש אחת אמרה תורה הבא עגלה ערופה, כל הנפשות הללו על אחת כמה וכמה! ואם אדם חטא - בהמה מה חטאה? ואם גדולים חטאו - קטנים מה חטאו? יצאה בת קול ואמרה לו (קהלת ז) אל תהי צדיק הרבה... אמר רב הונא: כמה לא חלי ולא מרגיש גברא דמריה סייעיה; שאול באחת - ועלתה לו , דוד בשתים - ולא עלתה לו. שאול באחת מאי היא - מעשה דאגג, והא איכא מעשה דנוב עיר הכהנים! - אמעשה דאגג כתיב (שמואל א' טו) נחמתי כי המלכתי את שאול למלך... אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה לא נמשכה מלכות בית שאול - מפני שלא היה בו שום דופי" (כב ע"ב).
לדעת רוב התנאים במדרש (מכילתא דרבי ישמעאל בשלח - מס' דעמלק פרשה ב ד"ה ויאמר כי), הציווי להלחם בעמלק ולהכותו איננו כולל פגיעה במי שמקבל על עצמו שבע מצוות בני נח ואיננו כולל השמדה טוטלית הכוללת גם את הרכוש. כך גם פסק הרמב"ם הלכה למעשה (הלכות מלכים פ"ו ה"ד). הציווי לשאול היה יוצא דופן וחד פעמי. לכן ברור מדוע שאול לא הקפיד על השמדה ללא חמלה, כיון שהיה בזה חידוש גדול.
מאידך גיסא, ברור מן הגמרא כי חטא זה גרם לכך ששאול הפסיד את המלוכה. הגמרא מזכירה רק עוד חטא אחד והוא הפגיעה באנשי נב עיר הכהנים. הסוגיא משווה בין חמלתו של שאול על אגג ועל הצאן העמלקי לבין אי חמלתו על כהני נב. השוואה זו מקורה בלשון הכתוב שהרי הנביא נוקט ממש באותה לשון לתיאור מעשי שאול ואנשיו בנב.
וז"ל הכתוב:
"וְאֵת נֹב עִיר הַכֹּהֲנִים הִכָּה לְפִי חֶרֶב מֵאִישׁ וְעַד אִשָּׁה מֵעוֹלֵל וְעַד יוֹנֵק וְשׁוֹר וַחֲמוֹר וָשֶׂה לְפִי חָרֶב" (שמואל א כ"ב יט).
עיון בפסוקים המסכמים את מלכות שאול מוסיף לרשימה עוד שני חטאים.
וז"ל:
"וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בַּיקֹוָק (המעילה במלחמת עמלק) עַל דְּבַר יְקֹוָק אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר (=חיכה, לא המתין לשמואל במלחמה כנגד הפלשתים) וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ (בעלת האוב): וְלֹא דָרַשׁ בַּיקֹוָק (כי הרג את כהני נב) וַיְמִיתֵהוּ וַיַּסֵּב אֶת הַמְּלוּכָה לְדָוִיד בֶּן יִשָׁי" (דברי הימים י' יג-יד).
אם כך צריך להבין מה משמעות מאמר חז"ל " שאול באחת ועלתה לו ".
כדי להבין קביעה זו נזכיר כי התורה מתארת ב"סיפורי" הבריאה שני "אבות טיפוס" שונים. הראשון מתואר ב"סיפור" הראשון, הוא מאוד רוחני, איננו עשוי מעפר ולכן איננו גשמי. האדם הזה מעולם לא חטא וכנראה איננו מסוגל לחטוא כיון שהוא נברא בצלם אלקים. אם ה"אדם" הזה יחטא ולו חטא אחד שום תירוץ שבעולם לא יסנגר עליו. ה"אדם" של הסיפור השני נעשה מעפר, הוא חוטא וחוזר בתשובה, "קלקולו הוא תיקונו".
גם שאול וגם דוד שניהם מכונים בתנ"ך "אדם". שאול - "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל שָׁאוּל אַל יִפֹּל לֵב אָדָם עָלָיו" (שמואל א י"ז לב ועוד). דוד- "אָמַר אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לִי דִבֶּר צוּר יִשְׂרָאֵל מוֹשֵׁל בָּאָדָם צַדִּיק מוֹשֵׁל יִרְאַת אֱלֹהִים" (שמואל ב כ"ג ג).
שאול כמי שהגמרא מגדירה אותו "שלא היה בו שום דופי" שייך כנראה ל"אב טיפוס" הראשון ולכן אפילו " באחת עלתה לו ". דוד לעומתו שייך ל"אב טיפוס" השני ולכן אפילו בשתים ויותר "לא עלתה לו".
אנו מתפללים לחזרת מלכות דוד. אין הכוונה להנהגה של מלאכים שאינם טועים או שטוענים שהצליחו גם במצב של כשלון ולו חלקי. אנו מתפללים לחזרתם של מנהיגים שגם אם הם טועים הם מפיקים לקחים וחוזרים בתשובה.
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רמב"ם וכוזרי
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד גמרא?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
איך ללמוד אמונה?
מה מברכים על פיצה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
