לוח דינים ומנהגים לחודש סיון תשפ"ה | רבנים שונים | בית המדרש

ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש

בית המדרש

שבת ומועדים
חגים וזמנים
חודשי השנה

קטגוריה משנית

קובץ ה-PDF המצורף לשיעור

5 דק' קריאה

לחץ להקדשת שיעור זה

שיעורים לנשים פרשת השבוע סדרות ספריה פסקי דין בחן את עצמך

סיון תשפ"ה
28 במאי 2025 – 25 ביוני 2025
המולד: יום שלישי (27.5.2025) בשעה 9:14 בבוקר ו-3 חלקים.
זמן קידוש לבנה: ממוצאי שבת, ה' בסיוון (31.5.2025),
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 לפנות בוקר
זמן קידוש לבנה לפי עדות המזרח: מליל רביעי, ח' בסיוון (3.6.2025)
עד ליל רביעי, ט"ו בסיון (10.6.2025) שעה 3:36 אחר חצות
ראש חדש סיון, יום ד', א' בסיון (28.5.2025). תפילת ראש חודש.
מראש חודש סיון (28.5.2025) ועד י"ב סיון (8.6.2025) אין אומרים תחנון, לא "יהי רצון" שלאחר קריאת התורה, ולא הזכרת נשמות. אין מתענים, חוץ מחתן ביום חופתו. אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח". ספרדים אינם אומרים "אל ארך אפים" ו"למנצח" בכל הימים שאין בהם תחנון.
מיום ו', ג' בסיון (30.5.2025), מתחילים שלשת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר. ד' בסיון (31.5.2025)
מפטירים בהושע ב,א: "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב: "וידעת את ה'". אין אומרים אב הרחמים.
במנחה קוראים בפרשת נשא. אין אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ו'.
במוצאי שבת אין אומרים "ויהי נועם" "ואתה קדוש".

חג השבועות, יום ב', ו' בסיון (2.6.2025).
ערבית, מאחרים להתפלל, לקיים "שבע שבתות תמימות תהיינה".
תפילה של יום טוב, בהדלקת הנרות ובקידוש - ברכת שהחיינו. מקדש יק"ז: יין, קידוש, זמן. נוהגים להיות ערים כל הלילה בלימוד התורה ואמירת תיקון ליל שבועות.
שחרית. נהוג להתפלל בהשכמה.
הלל שלם, קדיש תתקבל, פיוטים. קוראים מגילת "רות". הקורא במגילה כשרה מברך "על מקרא מגילה" ו"שהחיינו". )יש חסידים וספרדים שנוהגים לקרוא מגילת רות בספר ביחידות בביהכ"נ או בבית, בלי ברכה. בחו"ל קוראים רות ביום ב' דשבועות(. קדיש יתום.
קריאת התורה: מוציאים שני ספרי תורה, י"ג מדות. "אקדמות" יש לומר אחר שכהן עלה לבימה, לפני ברכות התורה.
בספר ראשון קוראים לחמשה בפרשת יתרו, שמות יט, "בחדש השלישי" עד סוף הפרשה. "עשרת הדברות" קוראים בטעם העליון. חצי קדיש.
בספר שני קוראים למפטיר בפרשת פנחס, במדבר כח,כו: "וביום הבכורים" עד כח,לא: "ונסכיהם".
מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". אין קטן עולה למפטיר. הזכרת נשמות (בא"י), "יזכור" לחללי צה"ל ונפגעי הטרור. אב הרחמים, מוסף של יו"ט, ותערב, ברכת כהנים, קדיש תתקבל, שיר של יום (תה' יט): "השמים מספרים". נוהגים לאכול מאכלי חלב ודבש, לפי הכתוב: "דבש וחלב תחת לשונך".
מנחה. של יום טוב. הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, יום ג', ז' בסיון (3.6.2025). בחו"ל יום ב' דשבועות.
בשחרית יש שאין נוהגים "אל ארך אפים" ו"למנצח". אין מתענים בו, אפילו חתן ביום חופתו. ונוהגים להרבות קצת בסעודה.
בחו"ל: יו"ט שני של גלויות. - תפילת יו"ט, הלל שלם, מגילת רות, ומוציאים שני ספרים, באחד קוראים לחמשה בפרשת ראה (דברים טו,יט) "כל הבכור", עד סוף הסדרה, ובשני קוראים למפטיר בפרשת פינחס "וביום הבכורים" (במדבר כח, כו).
מפטירים בחבקוק ב': "וה' בהיכל קדשו". הזכרת נשמות.

שבת פרשת נשא, י"א בסיון (7.6.2025)
מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול" (כה).
במנחה קוראים לשלשה בפרשת בהעלותך. אין אומרים "אב הרחמים" ואין אומרים "צדקתך צדק". אבות פרק א'.
יום ב', י"ג בסיון (9.6.2025). חוזרים לומר תחנון.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון (14.6.2025).
בפרשת השבוע יש נוהגים לקרוא בקול נמוך מן "ויהי העם כמתאוננים" עד "והמן כזרע גד". מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד ד,ז: "חן חן לה". במנחה קוראים לשלשה בפרשת שלח. אבות פרק ב'.
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון ((21.6.2025).
מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק.
מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי (26-27.6.2025). אין אומרים אב הרחמים.
המולד: ליל חמישי (25.6.2025), שעה 21:58 ו-4 חלקים.
במנחה קוראים לשלשה בפרשת קרח. אומרים צדקתך צדק. אבות פרק ג'.
יום ד', כ"ט בסיון (25.6.2025). ערב ר"ח תמוז. יו"כ קטן. אין אומרים תחנון במנחה.
א' דראש חודש תמוז (26.6.2025), יום ה', ל' בסיון, תפילת ראש חודש.

____________________________________________________
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר כמנהג עדות מזרח
ראש חודש סיון, יום רביעי , א' בסיון. אין אומרים תחנון מר"ח סיון, עד י"ב בסיון. בג' בסיון מתחילים שלושת ימי הגבלה.
שבת פרשת במדבר, ד' בסיון. מפטירים בהושע ב,א "והיה מספר בני ישראל", ועד ב,כב "וידעת את ה'".
מנחה – אין אומרים צדקתך. פרקי אבות פרק ו'.
מוצ"ש – אחרי העמידה אומרים שובה ה', ויהי נועם, ואתה קדוש. הבדלה.

חג השבועות, יום שני ו' בסיון, יום מתן תורה.
יש להכין נר נשמה, ממנו יעבירו אש ביו"ט לבישול.
האשה מדליקה נרות של יו"ט לפני השקיעה. מברכת "להדליק נר של יו"ט" ו"שהחיינו". אם מדליקים אחר השקיעה, יש להעביר אש מנר דולק, ולהיזהר לא לכבות את הגפרור, אלא להניחו שיכבה מאליו.
בערבית מאחרים להתפלל, כדי לקיים "שבתות תמימות" של ימי הספירה, ומתחילים במזמור הרגל: "למנצח לדוד מזמור שיר" (תהילים סח). תפילת יו"ט.
בבית – סדר הקידוש יק"ז: יין, קידוש, זמן (=שהחיינו).
המנהג להיות ערים כל הלילה לעסוק בתורה. נהגו ללמוד תיקון ליל שבועות. כחצי שעה לפני חצות יקרא ק"ש. אחר חצות יברך כל ברכות השחר עפ"י האריז"ל בלי דלוג, אך בלי ברכות התורה. אחר עמוד השחר יטול ידיים בלי ברכה ויברך ברכות התורה. זמן חצות - 24:37 . עמוד השחר – 4:03.
בשחרית – מתפללים בהשכמה. יש להקפיד לקרוא קריאת שמע בזמנה. גומרים ההלל בברכה. בפתיחת ההיכל נהגו לומר "רבש"ע מלא משאלות לבנו", נוסח קבלת התורה שחובר ע"י הרש"ש, י"ג מידות, י"א רבש"ע מלך מושגב וכו'. בריך שמיה, מי שברך לחיילי צה"ל ולמדינה, וכתובה של שבועות המתחילה "ירד דודי לגנו". יש שקוראים 3 קטעים ראשונים ו- 3 קטעים אחרונים בלבד.
מוציאים שני ספרי תורה: בראשון קוראים לחמישה בפרשת יתרו: בחודש השלישי עד סוף הפרשה, קוראים עשרת הדברות בטעם העליון, חצי קדיש. המפטיר קורא בספר שני בפרשת פנחס: "וביום הביכורים", חצי קדיש, מפטירים ביחזקאל א,א: "ויהי בשלשים שנה" עד סוף הפרק, ומוסיפים ג,יב: "ותשאני רוח". במנחה – יש נוהגים לקרוא מגילת רות (בלי ברכה). בארץ ישראל נהגו לקרוא מגילת רות בליל שבועות, ולא ביום. אומרים האזהרות של רבי שלמה אבן גבירול, המתחילות ב"שמור לבי מענה", ובארצות המערב (צפון אפריקה) נהגו לומר האזהרות הארוכות הנפלאות של רבינו יצחק בר' ראובן אלברגלוני (גאון ספרדי שחי בתקופת הרי"ף) המתחילים "איזה מקום בינה".
בחו"ל מחלקים קריאת רות והאזהרות לשני ימי שבועות.
נהגו לאכול בשבועות מאכלי חלב, ויש להיזהר להפריד בין אכילת מאכלי חלב לאכילת בשר, כמו שמפרידים בכל השנה. נוהגים לקרוא כל תהילים ביום זה. שהוא עפ"י המסורת יום פטירתו של דוד המלך.
במוצאי יו"ט – הבדלה של מוצאי יו"ט: יין והמבדיל בלבד.
אסרו חג, ז' בסיון, יום שלישי.
בחו"ל – יו"ט שני של שבועות. ילמד בלילו התנ"ך כמו ביום א' וישן. אם יוכל להיות ער כל הלילה – אשריו. התפילה כמו ביו"ט ראשון. הלל שלם. מוציאים שני ספרי תורה. בראשון חמשה עולים מ"עשר תעשר" (דברים י"ד) עד "כברכת ה' אשר נתן לך". מפטיר בפנחס כמו ביו"ט ראשון. ההפטרה בחבקוק ב': "וה' בהיכל קודשו" עד "למנצח בנגינותי".
מוסף כמו ביו"ט ראשון.
שבת פרשת נשא, י"א בסיון. מפטירים בשופטים יג,יב "ויהי איש אחד", עד "בין צרעה ובין אשתאול (כה). אין אומרים צדקתך.
שבת פרשת בהעלותך, י"ח בסיון. מפטירים בזכריה ב,יד: "רני ושמחי בת ציון" עד (ד,ז): "חן חן לה".
שבת פרשת שלח, כ"ה בסיון. מפטירים ביהושע ב "וישלח יהושע", עד סוף הפרק. מברכים חודש תמוז שיחול ביום חמישי ושישי.
א' דראש חודש תמוז, יום חמישי, ל' בסיון, ר"ח.

חודשי השנה

רבנים שונים

שו"ת "במראה הבזק"
העברת מת לקבר הסמוך לבן זוגו
שבט תשפ"ב
לימוד יומי במשנה
מסכת ביצה פרק א משנה ח,ט
ו אב תשפ"ג
לימוד יומי במשנה
מסכת ברכות פרק ד משנה ד-ה
ג שבט תשפ"ב
מידות
שמירת הלשון - כוח הדיבור וערכו - חלק ה'
י"ד טבת תשע"ז
י"ד טבת תשע"ז

חודשי השנה

חודשי השנה
מעבדת ניסוי היום-יום
הרב דוב בערל ויין זצ"ל | ר"ח מר חשוון
חודשי השנה
לוח דינים ומנהגים לחודש אייר תשפ"ו
רבנים שונים | ניסן תשפ"ו
55 דק'
חודשי השנה
כוח הדיבור ועוצמת השתיקה - שיעור לחודש חשוון
הרבנית חן בוחבוט | מרחשון תשפ"ה
33 דק'
חודשי השנה
עניינו של חודש אייר
שיחת פתיחה לזמן קיץ התשע"ג
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | א' אייר התשע"ג

חודשי השנה

סרטונים קצרים מיוחדים

שיעורים פופולריים

22 דק'
חקת
מדוע נענש משה שלא יכנס לארץ
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ה
חקת
כשהבעש"ט היה דוקטור
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ה
הלכה יומית
תנור אחד לבשרי ולחלבי
בית מדרש ג. אסף | סיון תשע"ד
הלכות צומח ובעלי חיים
הלכות שילוח הקן
הרב אליעזר מלמד | תשנ"ד

שיעורים פופולריים

שיעורים חדשים

רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו

שיעורים חדשים

שיעורים באתר ישיבה

ניווט מהיר

הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
הרב יעקב שפירא
הרב אליעזר מלמד
הרב אורי שרקי
הרב הגאון שאול ישראלי זצ"ל
הגאון הרב עובדיה יוסף זצ"ל
הרב חגי לונדין
הרב שבתי סבתו
הגאון הרב שלמה גורן זצ"ל
הרב יהודה לייב גרונר

קרוב אליך
קרוב אליך – חקת
עלון מספר 606
עלון מספר 606
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
פרשת שבוע
לכל איש יש שם. על דת, רם ושלטון
הרב יוסף כרמל | תמוז תשפ"ו
חמדת השבת
מגע מאכלים בחום כלי ראשון, כלי שני, ועירוי
הרב בצלאל דניאל | תמוז תשפ"ו
חקת
למה הכסף הפך לנייר חסר ערך?
הרב נתנאל יוסיפון | תמוז תשפ"ו
לא טרגדיה, צמיחה
בזמן שיש מי שמזהירים מפני שקיעתו של חושן המשפט, המציאות בשטח מספרת סיפור אחר: עולם דיני הממונות התורני, אשר מתמודד עם אתגרי החיים המודרניים, חווה בעשורים האחרונים פריחה חסרת תקדים ומעמיד אלטרנטיבה הלכתית מעשית למשפט האזרחי
הרב אורי סדן | תמוז תשפ"ו
צבא
גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
הרב עזריאל אריאל | תמוז תשפ"ו
רביבים
העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
הרב אליעזר מלמד | תמוז תשפ"ו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש
פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
רבנים שונים | תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א
יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | ב' תמוז תשפ"ו
33 דק'
מאמר שלישי
גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
הרב חיים אביהוא שוורץ | כ"ג סיון תשפ"ו
33 דק'
יסודות הש"ס
יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
הרב דוד ניסים זאגא | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
אורות התשובה - הרב הראל כהן
החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
הרב הראל כהן | ב' תמוז תשפ"ו
30 דק'
חקת
דיבור לסלע או הכאתו
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
10 דק'
כהנים
ברכת כוהנים - הסברים והדרכה לכוהנים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
1:00
קול צופיך - הרב שמואל אליהו
פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
הרב שמואל אליהו | תמוז תשפ"ו
23 דק'
אורות ישראל ותחייתו
בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
הרב משה גנץ | ג' תמוז תשפ"ו
35 דק'
תפילה ובית כנסת
נפילת אפיים - הלכות ומנהגים
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
7 דק'
כהנים
קדושת הכוהנים והיחס אליהם
הרב יצחק בן יוסף | תמוז תשפ"ו
34 דק'
חקת
סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
הרב חיים בן שושן | ג' תמוז תשפ"ו
39 דק'
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן
מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
הרב ש. יוסף וייצן | ל' סיון תשפ"ו