ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- נשא
המסר ברור! אלכוהול, לא רק שהוא מזיק לבריאות מבחינה גופנית, יש לו גם השפעות הרסניות מבחינה רוחנית. נדגיש, המסר מדברי חז"ל הוא לא רק כלפי אישה שאינה נזהרת ממצב של שיכרות, אלא גם כלפי הגבר שמסתובב במקום בו יש שיכרות. העצה הניתנת לגבר שמוצא את עצמו במצב שבו הוא רואה סוטה בקילקולה, היא לידור נדר של נזירות שירחיק אותו משתית יין ושיכר באופן מוחלט.
מהו המסר הרוחני הנוסף הנלמד מפרשית סוטה? ומדוע? לכאורה, התורה מחמירה יותר על סוֹטָה מאשר על סוֹטֶה. והרי ההמלצה על פי התורה היא איש אחד ואישה אחת שזכו ששכינה ביניהם. האיש דבק באשתו, כך התורה מגדירה את הקשר ביניהם: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם זֹאת הַפַּעַם עֶצֶם מֵעֲצָמַי וּבָשָׂר מִבְּשָׂרִי לְזֹאת יִקָּרֵא אִשָּׁה כִּי מֵאִישׁ לֻקֳחָה זֹּאת: עַל כֵּן יַעֲזָב אִישׁ אֶת אָבִיו וְאֶת אִמּוֹ וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד" (בראשית ב, כג-כד), דבקות שמביאה לאחדות שהיא תנאי להשכנת שכינה.
אומנם, יש בתורה היתר לאיש אחד לשאת יותר מאישה אחת, הכרח סוציולוגי בימים עברו. אף על פי כן, כבר לפני 3500 שנים התורה מסרה לנו מסר שמדובר בתופעה שלילית, גם בעולם שבו פוליגמיה הייתה מצב מצוי.
הכתוב מגדיר כבר בתחילת ספר בראשית מצב זה כבית הרוס שאין בו זוגיות אלא מציאות אסונית: "וַיִּקַּח לוֹ לֶמֶךְ שְׁתֵּי נָשִׁים שֵׁם הָאַחַת עָדָה וְשֵׁם הַשֵּׁנִית צִלָּה: ... וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי" (בראשית ד, יט-כג). הרצח הראשון היה של אח בידי אחיו, והרצח הזה הוא של אב שהורג את בנו. כך מפורש בפסוק, וחז"ל החמירו עוד יותר בתיאור המתרחש שם. הם משכו את הכתובים לכיוון הכיעור. רש"י על הביטוי " שְׁתֵּי נָשִׁים" מביא את דברי חז"ל במדרש רבה במקום: "כך היה דרכן של דור המבול, (וקודמיו) אחת לפריה ורביה ואחת לתשמיש, זו שהיא לתשמיש משקה כוס של עקרין כדי שתעקר ומקושטת ככלה ומאכילה מעדנים, וחברתה נזופה ואבלה כאלמנה". לפי דברים אלה, מי שנושא שתי נשים אחת מהן לפחות תחשב כאלמנה ונזופה. אכן, גם במקום הבא בתורה בו מצוי הביטוי שְׁתֵּי נָשִׁים (דברים כא, טו) אחת מהן לפחות תרגיש שְׂנוּאָה. ואם בדרשות המבוססות על סמיכות פרשיות אנו עוסקים, הפרשיה הבאה עוסקת ב"בֵּן סוֹרֵר וּמוֹרֶה" (שם, שם יח). הנביא הגדיל עוד את הביקורת וכינה את המצב של יותר מאישה אחת לאיש אחד - "צָרָה". המצב בבית הוא כעס ותרעומת תמידיים "וְכִעֲסַ תָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ " (שמו"א א, ו). בכל המקורות מהתנ"ך, כולל חז"ל והראשונים לא מצאנו דוגמא אחת טובה לכתחילה של ריבוי נשים, כל הדוגמאות, ללא יוצא מן הכלל הן או בדיעבד גמור או לשלילה.
נחזור עתה לשאלה למה התורה החמירה יותר על ה"סוֹטָה"? התשובה היא שעד לפני כמה עשרות שנים, יחסי אישות היו מתכון כמעט בטוח להריון. במקרה של אשה נשואה שהייתה בקשר עם גבר זר, התוצאה לגבי בעלה הייתה הרסנית, הילד שנולד היה מחייב אותו בכל "מצוות האב על הבן", מדובר בעול כלכלי ורוחני כבד מנשוא, למי שאינו האב. המצב ההפוך לא היה דומה כלל וכלל. גם גירושין לא היו פוטרים את האב מחובותיו כלפי הילד שילדה אשתו. ניסיון להוכיח כי הילד אינו שלו היה כמעט בלתי אפשרי.
נסיים בתובנה נוספת. על הפסוק האחרון בפרשיה "וְנִקָּה הָאִישׁ מֵעָוֹן" (במדבר ה, לא) דורשת הגמרא וכך נפסק להלכה: "בזמן שהאיש מנוקה מעון - המים בודקין את אשתו, אין האיש מנוקה מעון - אין המים בודקין את אשתו" (יבמות נח ע"א). חובת הנאמנות היא הדדית, אין בית שהשכינה שרויה בו ללא נאמנות שלה ושלו.
נסכם:
א. אסור לאיש ואישה להתקרב למצב בו בגלל יין או שיכר הם עלולים ליפול.
ב. המצב האידאלי הוא איש אחד ואישה אחת.
ג. המטרה של בני הזוג היא השכנת שכינה על המשפחה ההורים והילדים.
ד. חובת הנאמנות היא הדדית והיא הבסיס לשלום ואחווה במשפחה ולחיים הרמוניים ומאושרים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













