ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
הכרסום בתחומי הפעילות של בתי הדין והתערבות בג"ץ בליבת הפסיקה עצמה נהפכו למעשה שבשגרה. לשם דוגמה, בית הדין המיוחד, שתפקידו היה לדון במחלוקת בנוגע לסמכויות בתי הדין מול בתי המשפט, נעלם; בג"ץ בבלי כופף את בתי הדין לדון בדיני ממונות במשפחה שלא על פי דין תורה; בג"ץ סימה אמיר נטל מבתי הדין את היכולת לדון בדיני ממונות בבוררות; בג"ץ הבוגדת נתן לגיטימציה לחוסר נאמנות במשפחה וחייב את בתי הדין לדון כך. הפסיקות הללו ניתנו בניגוד לחוק הכתוב, בניגוד לעמדת המחוקק ובניגוד להסכמות שעמדו בבסיסה של מדינת ישראל.
תגובתם של בתי הדין לא הייתה חזקה דיה לעצור את השטף. למעשה, גם שאר רשויות המדינה - הכנסת, הממשלה ומערכות כמו הצבא והמשטרה – סבלו גם הן מכרסום מתמשך בסמכויותיהן על ידי מערכת המשפט, ולא השכילו או לא הצליחו לעצור את חדירת בתי המשפט לגבולן. חלפו שנים וחלחלה התודעה כי המערכת המשפטית מנסה להגדיל את כוחה על חשבון הרשויות האחרות, וכחלק מכך גם בתי הדין החלו לנסות להשיב את אשר נלקח מהם שלא כדין.
האוטונומיה השיפוטית שעוגנה על ידי המחוקק ונפגעה על ידי בג"ץ חזרה לעלות ביתר שאת על שולחן הכנסת. היכולת לדון בדיני ממונות בהסכמה, שכבר עשרים שנה נידונה בכנסת בעקבות בג"ץ סימה אמיר, החלה להתקדם בצעדים משמעותיים בוועדת החוקה בראשות חבר הכנסת שמחה רוטמן. בתי הדין הסיקו את המסקנה: על פסיקת בג"ץ הסותרת מפורשות את לשון החוק וכוונת המחוקק יש להגיב מהר, ובחקיקה.
זהו הרקע להצעת החוק העוסקת בהחזרת סמכויות בתי הדין לדון בדיני מזונות הילדים. לשון החוק הראשונית ברורה ומפורשת, ולמרות זאת בג"ץ נגס בסמכויות בתי הדין. כפי שכתב פרופ' אשר מעוז בצורה ברורה: "לא מצאנו לא הצדקה פורמלית אף לא עניינית לצמצום סמכותם של בתי הדין הרבניים בעניין מזונות הילדים, ואין מנוס מן ההנחה כי צמצום זה מקורו בעובדה שאין דעתו של בית המשפט העליון נוחה מן הטיפול של בתי הדין בסוגיה זו לגופה". כך כתב גם במפורש השופט הנדל: "המחוקק... הגדיל וציין במפורש כי לבית הדין הרבני סמכות שיפוט בתביעה למזונות ילדים הכרוכה בתביעת גירושין".
יושב ראש ועדת החוקה, שמחה רוטמן, אמר זאת בקולו: "אין ספק כי לשונו של החוק ופסיקתו של בית המשפט לא עולות בקנה אחד". למרות ניסיונותיהם של בתי הדין להמשיך לדון במזונות, נגסו בתי המשפט ביכולתם, עד לבג"ץ האחרון ששלל מהם לחלוטין את סמכותם. בג"ץ זה, עם קודמיו, סתר למעשה את החוק המפורש ואת עמדת המחוקק כאמור, והותיר לבתי הדין ולמחוקק כאחד ברירה אחת: לשוב ולחוקק ולהבהיר את המובן מאליו. החוק מחייב גם את בג"ץ. הצעת החוק החדשה עברה את ועדת השרים לענייני חקיקה ונידונה בימים אלו בוועדת החוקה.
עד כאן בקווים כלליים הרקע של הצעת החוק בהיבט של יחסי בית המשפט ובתי הדין והכנסת, אולם יש לחוק זה היבט נוסף, והוא למעשה הפיל שבחדר.
הפיל שבחדר
אם בציר בתי המשפט מול בתי הדין והמחוקק ניתן לאתר דרישה בהירה להשבת הסמכות לבתי הדין הרבניים, בציר החברתי־תרבותי ניטשת מחלוקת חריפה על המדיניות ההלכתית הרצויה בעת מקרי גירושין ועל היכולת של בתי הדין לממש אותה.
במבט ממעוף הציפור על מערכת דיני הממונות של התורה ותקנות חכמים, ניתן לומר כי מקורות התורה תומכים את קיומה ויציבותה של המשפחה ומקיימים איזון עדין וקשוב בין חלקי המשפחה השונים. מערכת הדינים של המשפחה מאפשרת דרך לפירוקה, אך יוצרת מנגנונים המווסתים את שלמותה ויציבותה. כדי להתגרש צריך עילה, ויש השלכות לאשם בפירוק הבית.
פירוק בית במקורות התורה סבוך יותר מפיטורי עובד. המערכת התורנית מעמידה את המשפחה ושלמותה כמרכיב קיומי מהותי. ליבת ההגדרה של המערכת הקיומית של האדם כמערכת זוגית ומשפחתית מקרינה על המדיניות המעשית של החשיבה התורנית. לפיכך קיימים דינים שיוצרים תמריצים לשמירת שלמות המשפחה (כתובה שלא תהיה בעיניו קלה להוציאה), או סנקציות כלכליות וחברתיות בפירוקה (דין מורדת). דינים ותקנות שונים השתנו במהלך הדורות כדי להביא ליישום עיקרון שלמות המשפחה במציאות המשתנה. ישנם דינים המגדירים את מערכת היחסים בתוך המשפחה בין איש לאשתו ובין ההורים לילדיהם, והסדרים כלכליים השומרים על איזונים וזכויות הדדיות. ישנם דינים המגינים על הרכוש שהביאה האישה מבית אביה (נכסי צאן ברזל), ודינים ותקנות המוודאים כי לילדים יהיו אוכל, כסות ומדור.
המציאות סבוכה הרבה יותר. כתוצאה ישירה מהתערבות בג"ץ בסמכויות בתי הדין ובמהות הפסיקה, נוצרה בבתי הדין הרבניים למעשה הכלאה של שתי שיטות משפט, משפט התורה ומשפט הבג"ץ. ערבוב שיטות המשפט יצר תחושה כי העקרונות של מקורות התורה לא תמיד מתממשים במדיניות הכללית של בתי הדין, ולעיתים לווה הדבר אף בתחושת עוול עמוק, ופסקי הדין יצרו תחושה שלא תמיד הם משקפים את אמיתתה של תורה. לשם דוגמה, כאשר חלוקת הממון בין בני הזוג בגירושין על פי החוק האזרחי בדרך המשפט של בג"ץ, וכל אחד מהצדדים מקבל מחצית מהרכוש, וחיוב המזונות מוטל רק על האב - הוא לוקה בכפליים. במובן הזה פסיקת בג"ץ ששללה את הסמכות מבתי הדין נפלה על קרקע בשלה של מי שחש שלא נעשה עימו צדק של תורה בבתי הדין.
זמן תיקון
הקושי החברתי והתרבותי הזה הוא הרקע להקמת ועדה מיוחדת על ידי הראשון לציון הרב דוד יוסף, שתפקידה לגבש מדיניות שתבחן את מכלול ההיבטים השונים בנוגע לדיני מזונות הילדים במשפחה. הוועדה הזאת קמה על הרקע החברתי־תורני ועל הרקע הפוליטי. משלקח בית המשפט מבתי הדין את היכולת לדון בדיני מזונות הילדים שלא כדין, נותרה אופציית המחוקק. אולם הדבר הצית מחלוקת בין כוחות דומים ומנוגדים, והיכולת להחזיר את סמכות השיפוט כפי שהיא היום מסתמנת כבעלת סיכוי נמוך במערכת הפוליטית.
פתרון האמצע שהציע יושב ראש ועדת החוקה שמחה רוטמן הוא תקנת שעה, שמחד תחזיר לבתי הדין את הסמכויות שנלקחו מהם שלא כחוק, ומאידך תאפשר להם לדון בפיל שבחדר ולהחזיר אליהם את המדיניות התורנית העצמאית שלהם. הרב יוסף, שנענה לאתגר, מסמן למעשה כיוון שיכול להתברר כנקודת מפנה מהותית.
המנדט של הוועדה הוא העיסוק בדיני מזונות הילדים, אולם הציפייה מהוועדה היא שתנצל את ההזדמנות לבחון במבט כללי את היבטי מדיניות בתי הדין בדיני המשפחה בכלל. מהמחוקק מצופה להשיב לבתי הדין את סמכויותיהם, ולאפשר להם מרחב זמן מספק ואוטונומיה להתנהל לפי דרכה של תורה.
רוחות של תקווה מנשבות בבתי הדין הרבניים. מינויים של עשרות דיינים חדשים לאחר קיפאון של שנים, הכרה ציבורית ופוליטית בצורך לעמוד לצידם ולהשיב להם את סמכויותיהם ואת האוטונומיה השיפוטית שלהם, והנכונות לצלול לעומקי סוגיות תוך הבנת המצב לעומקו, כל אלה בהחלט מסמנים כיוון לעידן שכל יהודי נושא אליו עיניים. השיבה שופטינו כבראשונה.
הכותבים הם מנהלי תחומים במרכז יכין וראשי ארגון תורת המדינה
מתוך העיתון 'בשבע'
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
חכמת התורה וחכמות החול
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
בדיקת פירות ט''ו בשבט
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
מה המשמעות הנחת תפילין?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
