ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

מתי מותר לתבוע בערכאות? ;">

דף הבית בית מדרש משפחה חברה ומדינה ציבור וחברה משפט עברי משפט עברי או אזרחי? Bookmark and Share
גירסת הדפסה האזן לשעור (33 ד') הורד mp3
שלח לחבר צפה בשיעור (33 ד')

ז' שבט תשע"א

מתי מותר לתבוע בערכאות?


נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

1. הסיבות לאיסור:
א. חילול ה', שמראה כאילו ח"ו אין בכח התורה לדון אותנו אנו נזקקים לשכל אנושי. לעוון חילול ה' אין כפרה.
ב. ייקור עבודה זרה .
ג. גוזל חברו שלא כדין תורה.

2. אם אינו מוכן לבוא לבית דין
ג' גישות:
א . בה"ת בשם רש"ג : רק אם התחייב בב"ד מותר לתובעו בערכאות שיכופוהו לקיים פסק ב"ד. ונחלקו האם צריך רשות לכך: ירך אברהם : צריך רשות. טוב טעם ודעת, תומים : א"צ רשות. (וכן דעת הנתיבות ).
ב . רמב"ם : יתבענו בב"ד ואם לא יבוא יקבל מב"ד רשות לתבוע בערכאות.
ג . רא"ש בשם רב פלטאי גאון : באיש שאינו אלם המסרב לבוא לב"ד יכול לתובעו בערכאות ללא רשות מב"ד.

3. באיזו תביעה ב"ד נותנים רשות (נראה שתלוי במח' הנ"ל)
ירך אברהם, נתיבות : רק בחוב מבורר כגון חוב בשטר או בע"פ בעדים, או בפיקדון.
אמרי בינה : בכל תביעה, דאם לאו כן לא שבקת חיי.

4. במקום שדנים הערכאות שלא כדין ישראל
ירך אברהם : אסור ללכת לשם, אא"כ יקבל על עצמו להדיין אח"כ בדייני ישראל ולהחזיר מה שלא מגיע לו.
משפטי שמואל,כסף הקדשים : מותר, מאחר והוא פשע בתחילה.

5. מדוע מועילה נטילת רשות מב"ד כנגד הסיבות לאיסור שנזכרו לעיל:
א . מטעם שמא יבוא לב"ד כשיקראו לו. (ולכן אם יש אומדנא ברורה שלא יבוא לגישה ג' א"צ נטילת רשות כלל). ( כסף קדשים,שבט הלוי ).
ב . נטילת רשות מראה את הבכורה שאנו נותנים לב"ד שלנו, וא"כ אין אנו עושים את העש"ג פלילים. ( חת"ס, מהרש"ל )
ג . ע"י נטילת רשות מב"ד נעשים הערכאות כשלוחם. ( אורח משפט,ערך שי ).

6. נפ"מ בין השיטות:
א. האם מותר לילך לערכאות היכא שלא דנים כדיננו:
להפקר ב"ד הפקר מותר, לשאר טעמים אסור.
ב . חתמו על שטר שאם תתעורר בעיה ילכו לערכאות, והוא אלמא שלא יבוא לב"ד:
ליש"ש שרשות מטעם תקנה מועיל חתימה על השטר כאילו בקשו רשות, לשאר טעמים עדיין צריך רשות.

7. לסיכום ג' סוגי נתבעים:
א. שומר תו"מ – חובה לקבל רשות מב"ד.
ב. מחלל שבת בפרהסיא – מנחת יצחק : דינו כגוי לעניין שמותר לקבל יותר מדיני ישראל, אך צריך רשות מב"ד.
ג . חברה מסחרית או ממשלתית – א"צ רשות. משום שניתן לסמוך על אחד מג' דברים: סומכים על הדעה השלישית ושכן גם דעת הרמב"ם, וכן חתומים על שטר שילכו לערכאות, וכן החברות נחשבות כגברא אלמא. ולסיום מתברר שכן המנהג בבתי הדין.
חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il