ישיבה
בית המדרש
- ספריה
- גבורת חנניה
- הליכה לערכאות ללא רשות בית דין
- משפחה חברה ומדינה
- משפט עברי
- משפט עברי או אזרחי?
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודית בת איטה
נפ"מ נוספת תהיה במקרה שחתמו קודם לכן על שטר שאם תתעורר בעיה יוכלו להתדיין גם בערכאות, והנתבע הוא גברא אלמא שלא רוצה לבוא לבית דין, וכך כתב היש"ש (שם): "ומצאתי במרדכי פרק מרובה (סימן ע"ד) בשם ר"י, דק"ל כמו שכותבים בהרשאות, שיש לו לדון בכל בית דין שירצה, בין בדיני ישראל בין בדיני אומות, דאי אינש אלם הוא, ואינו יכול לכופו בדיני ישראל, מותר לכופו בדיני אומות העולם. והא דאמר בפרק המגרש (גיטין פ"ח ע"ב) לפניהם ולא לפני גוים, היינו היכא שיכול להכריחו בדין ישראל. אמנם מצאתי בשם ר' מאיר, דאין מותר להכריח בידי גויים אלא אם כן יתירו בית הדין, או ראשי הקהל. וכן כתב המיימוני בסנהדרין (פכ"ו ה"ז) שאם לא רוצה לבא לבית דין, נוטל רשות מבית דין ומציל בדיני גוים מבעל דינו עכ"ל. ולפי דעתי נראה, שמהר"ם לא עלה על דעתו לחלוק על ר"י, כי מאחר שהתנה כך בשטר ונתן לו רשות לדון בערכאות של גוים, פשיטא דלעניין זה מועיל, שאין צריך ליטול רשות, ולא הוה כמתנה על מה שכתב בתורה. אלא שעוקר קצת התקנה שנהגו בבתי דינים שבישראל, שלא לדון בפניהם אלא ע"י רשות, אם כן היכא שמתנה בשטר, פשיטא שמהניא. וכן מה שכתב המיימונ"י, שצריך רשות בית דין, לא איירי אלא כשלא כתוב בשטר. וכן יראה להדיא מתשובת הרא"ש (כלל ס"ח סימן י"ג) שהביא הטור סימן ס"א".
כלומר דווקא היש"ש לשיטתו שנטילת הרשות מבית דין היא מטעם תקנה ולא מטעם הפקר בית דין הפקר, ניתן לומר שאם לא רוצה לבוא עמו לבית דין יכול לילך לערכאות ללא רשות בית דין. אך אם הרשות היא מטעם שליחות או מהטעמים האחרים חתימה על שטר כזה לא תועיל. התומים כותב שחתימה על שטר כזה מועילה שאם כבר הלך ודן בדיניהם והתחייב יותר מדין תורה, שאינו יכול לתבוע חזרה את ההפרש. לרמ"א הסיבה היא שהוי כקניין לקבל עליו קרוב או פסול אם לא חזר בו ונפסק הדין שאינו יכול לחזור בו, אך לדעת התומים אין חילוק ומעיקר הדין היה יכול לחזור בו גם לאחר פס"ד, אלא שמאחר וכבר הלך ועבר האיסור של שימת אויבינו פלילים, אם כן כשחוייב בדיניהם כיון שהלך אדעתא דהכי אינו יכול לחזור בו. לכן נראה שלתומים הרשות היא מטעם הסיבה השניה שהזכרנו שהיא הזילות של דין התורה וכו'.
א. סיכום
לסיכום נראה לחלק הדין לג' סוגי נתבעים:
1. שומר תו"מ.
2. מחלל שבת בפרהסיא.
3. חברה מסחרית או ממשלתית.
1. נתבע שומר תו"מ המסרב לבוא לבית דין חובה על התובע ליטול רשות מבית דין.
2. נתבע מחלל שבת בפרהסיא, פסק המנחת יצחק (ח"ט, סי' קנה) כך: "וע"ד אשה ישראלית מחללת שבת בפרהסיא, וגם בנה מחלל שבת ודר עם נכרית ל"ע, ועזבה את הדירה בחוב כמו אלפיים דולר, והאגודה הבונד כתבו לה מכתב קשה לשלם החוב, ולא צייתה להם, ובזה כתב כבודו דיש לו רשות לילך לדיניהם, דהנה קיי"ל מחלל שבת בפרהסיא הוי כמומר לכל התורה כולה, ואיתא בש"ע (חו"מ סי' כ"ו) בכסף הקדשים (סק"א בסופו) וז"ל שבפשיטות כל מומר גם ששייך בו אף על פי שחטא ישראל הוא מכל מקום לגבי משפט הו"ל כנכרי ממש לדון ליהודי כנגדו, בין כפי זכותו על פי חוקי התורה הקדושה בין כפי זכותו על פי ערכאות של גויים, ובבחינת כן משפטיך אתה חרצת, שכך הוא לגרעון זכותו שהרי יכול לאבד ממון עצמו כרצונו". עכ"ל. דעת המנחת יצחק לדונו כגוי לעניין שמותר להוציא ממנו בערכאות יותר מדיני ישראל, אך גם בזה צריך ליטול רשות מבית דין 1 .
3. חברה מסחרית כגון חברות ביטוח או חברה ממשלתית נראה שלמיקל יש מקום לסמוך על השיטות המקילות, הן על אלה המפרשנות את דעת הרמב"ם ושו"ע להקל היכא דאיכא אומדנא ברורה היכא שלא יבוא לבית דין (כסף הקדשים, כנה"ג), והן כיון שבד"כ חתומים הסכמים בהם כתוב שידונו לפי כללים וחוקים מסויימים ובבית דין של ערכאות שאז אין צורך בהפקר בית דין הפקר (יש"ש) [וכן מפורש בתומים (סימן כו ס"ק ב') וז"ל "אפילו לא הלך כלל בדיני אומות העולם רק השטר שכתב היה עשוי בדתי גויים הרי קבל על עצמו דיני גויים"], והן מצד ההשוואה לגברא אלמא שלא יבוא לבית דין שלחלק מן הפוס' אין צריך ליטול רשות מבית דין (כנה"ג לדעת רא"ש וטושו"ע). אולם ודאי שלכתחילה נראה שאין כדאי לסמוך על זה, לפי שנראה מרוב הפוס' שגם בכהאי גונא בעינן ליטול רשות מבית דין, וגם אין זו טירחה רבה, ראוי לעשות כן.
[דברינו נכתבו להלכה אך לא למעשה, ולמעשה צריך לבדוק מהו המנהג כיום, שיתכן שאם גם שלומי אמוני בית ישראל היראים נוהגים במקרה זה לילך לערכאות של גוים בלי רשות מבית דין, וסומכים על הדעה המקילה של רב פלטוי גאון והרא"ש, על כגון זה נאמר מנהג עוקר הלכה, או שמא כיון שמדובר באיסור תורה של "לפניהם" דהוי חילול ה', הוי איסורא ובזה לא אמרינן מנהג עוקר הלכה, וצ"ע] 2 .
^ 1.לפי הגרז"נ גולדברג אין צורך לטול רשות דוקא מבית דין שדן בפועל בד"ת, אלא כל ג' הכשרים לדון יכולים להזמין את הנתבע לחתום על שטר בוררות, ומשלא ייענה לפנייתם פעם אחת, יתנו רשות לתובע לתבוע בערכאות. עיין בביכורי אביב תשובה ה' בהערת השוליים.
^ 2.אכן, אח"כ שאלתי את הגר"י סילמן בעל הפתחי חושן המכהן כאב"ד בבית דינו של הגר"נ קרליץ ואמר לי שכך הם נוהגים במקרה וברור שהנתבע לא יבוא לבית דין אין צורך בתביעה ובית דין מתירים מיד. גם הגרא"י כלאב אב"ד הרבני אזורי ירושלים אמר שכן המנהג. ואם בבית המשפט פסקו לטובת התובע יותר ממה שמגיע לו בדין תורה, אמר לי הגר"י סילמן שהוא מחויב להחזיר את ההפרש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
