ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בהעלותך
בשעה שמורי ורבי, המכונה 'היהודי הקדוש', שכב על ערש דווי, אמרו כולם תהילים, אבל אני עמדתי אצל התנור ולא רציתי לומר תהילים.
באותה שעה ניגש אלי רבי בונם מפשיסחה, ושאל אותי: למה מפציר כל כך? (אור הגנוז עמ' 392).
סיפור זה מלמד אותנו יסוד חשוב מאוד בענייני תפילה. אפשר לומר הרבה תהילים, ולחשוב שבכך אנו מפצירים בקדוש ברוך הוא. אך בלי כוונה, זו אמירה חיצונית. כבר ביארו הספרים, שיש בכך תועלת, אך אין זו תפילה שלימה.
לעומת זאת, יש מי שישתוק או ידבר מעט, אך ממעמקי לבבו כל כולו זועק אל ה', ודווקא הוא מפציר מאוד בה'.
לעיתים, עדיף שאת הכוח והמאמץ נשקיע בריכוז פנימי, במקום למלמל ולמלמל בחיצוניות. דומה הדבר לקרן לייזר או ללוחמי קארטה, שהכוח מצוי דווקא בריכוז אלומת אור ואנרגיה או ריכוז כל כוחות הגוף והנפש למכה ממוקדת אחת, שהמיקוד הוא סוד ההבקעה.
וזה הסוד של תפילת משה בפרשתנו על מרים אחותו – "א-ל נא רפא נא לה". תפילה של מעט מילים, שגם הם הקצרות ביותר. ובאמת גם שתי המילים הראשונות במשפט זה, מבאר רש"י שם שאין הם חלק מהתפילה, אלא "שהשואל דבר מחבירו צריך לומר שנים או שלשה דברי תחנונים, ואחר כן יבקש שאלותיו", כך שלמעשה התפילה היא רק האמירה הקצרצרה: "רפא נא לה".
כדברי הגמרא (ברכות לד.) "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מקצר יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: כמה קצרן הוא זה! אמר להם: כלום מקצר יותר ממשה רבינו? דכתיב: אל נא רפא נא לה ".
אולם, כדי שהדברים ישמעו מול ה', הם צריכים להיות ממעמקי הלב, כפי שמקדימה התורה "ויצעק משה אל ה'", ומבאר שם האבן עזרא "זה יורה שהיה בצער על אחותו".
ובאמת יחד עם אומנות הקיצור בתפילה, מצאנו אצל משה רבינו גם את אומנות האריכות בתפילה, כפי שאומרת הגמרא שם: "מעשה בתלמיד אחד שירד לפני התיבה בפני רבי אליעזר והיה מאריך יותר מדאי. אמרו לו תלמידיו: רבינו, כמה ארכן הוא זה! - אמר להם: כלום מאריך יותר ממשה רבינו? דכתיב ביה: את ארבעים היום ואת ארבעים הלילה וגו'".
וכך מצאנו שני מנהגים בתפילתם של ישראל, המכוונים להוסיף בכוונת התפילה – רבים נוהגים להתפלל לאט ובאריכות, ומשתדלים להתרכז ולכוון בתפילתם. לעומתם, נהגו חסידי גור למהר בתפילתם, מפני שכשהרכבת נוסעת מהר, אין בכוחם של נוסעים זרים לקפוץ עליה במהלך נסיעתה. כך גם בתפילה מהירה, אין בכוחם של הרהורים זרים להתערבב ולקפוץ למחשבת המתפלל.
נמצא, שהולכים הם בדרכו של משה רבינו בתפילתו על מרים. ובאמת, דרך זו יפה היא כשהאדם מתרכז קצת לפני תפילתו, מכוון ליבו ומחשבתו אל ה', כמנהגו של משה שהתמלא בצער אל אחותו ובא אל ה' בצעקה. וכשהאדם עם ה', והרכבת מלאה במחשבת התפילה, אז עליה לנסוע מהר שלא יקפצו עליה מחשבות זרות.
נמצאנו למדים, שהן המאריכים והן המקצרים, דרכם יפה לתפילה, ובלבד שנכוון ליבנו לשמיים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
