ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ללמד שהכל התגלגלות מחטא אדם הראשון ולא הכל התחיל ממנו.
און בן פלט- על שם שנפלט מן המחלוקת בזכות אשתו שמנעה ממנו להשתתף במחלוקת בכך ששיכרה אותו בזמן שאירעה המחלוקת ויצאה לחכות בחוץ בפריעת הראש כדי למנוע מאלה שבאו לקרוא לו לעשות זאת.
צריך לברר איך יכול להיות שאותם "צדיקים" ששמרו עצמם מבעיית צניעות חלקו על רבם בצורה כזו. ולהבין איך אפשר להבדיל בין צדיק אמיתי למישהו שחושב עצמו צדיק ונראה מהחשובים ועושה דברים לא נכונים.
גם בימינו יש כאלה שהולכים למקוה כל יום ולכאורה מקפידים על קלה כבחמורה שראינו שחטאו, דרך זה אפשר להבין גם את פרשיית קרח, הוא היה מרביץ תורה גדול וחסידיו לא יכלו שיכול להיות שהוא מקלקל ככה.
הדרך לזה היא קודם כל סייעתא דשמיא, בלי סייעתא דשמיא אי אפשר להבחין בין דברים כאלה. בנוסף לזה צריך הפעלת שכל ישר. צריך את שניהם בשביל להבדיל בין תלמידי חכמים אמיתיים לכאלה מזוייפים. מה שכן, אסור לאבד את האמון בתלמידי חכמים כשמתגלה כזו פרשייה, יש להתרחק מאוד מאותו אדם שהתגלה כמזוייף ולהדבק בתלמידי חכמים אמיתיים יראי שמיים. התורה עוברת מדור לדור ושימוש תלמידי חכמים הוא הכרחי.
איך להתנהג במקרה שבו יש מחלוקת בין תלמידי חכמים?
קודם כל להבין שזו דרכה של תורה, יש מחלוקות בהבנות של נושאים וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, כל אחד מחפש את האמת.
כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, כמו מחלוקתם של הלל ושמאי. הסימן לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים היא לראות אם היא עניינית. אם יש מחלוקת שאינה עניינית אפשר לראות שאינה לשם שמיים. אם המחלוקת עניינית כולם יודעים שגם הצד השני מכוון לשם שמיים מה שגורם לי לכבד אותו כי הוא מחפש את האמת. אני חושב שהוא טועה והוא חושב שאני טועה. אנחנו מכבדים אחד את השני אבל חלוקים. וזו מחלוקתם של הלל ושמאי, הם היו מכבדים זה את זה (שלא כמו תלמידיהם שיותר מדי נאמנים לרב שלהם ובגלל זה מתנכלים לבעלי מחלוקתם). מחלוקת לשם שמים היא שכל אחד מנסה להבין את השני, לא להסביר שהוא צודק אלא להגיע לאמת ולהבין למה השני חושב אחרת. אחרי שאתה מבין למה הוא חושב את מה שהוא חושב אתה יכול לא לקבל את מה שהוא אומר ולחשוב אחרת ממנו. וכל זה מתוך שאתה אוהב אותו ומעריך אותו.
מחלוקת שאינה לשם שמיים היא דבר נורא ואיום. כדברי הגר"א "חמישה מיני ערב רב- בעלי מחלוקת ולשון הרע, בעלי תאווה, הצבועים שאין תוכם כברם, הרודפים אחר כבוד לעשות להם שם, הרודפים אחרי הבצע". לכאורה הייתי מצפה לראות ברשימה הזו מחללי שבת ואוכלי טרפות, ובמקום זה מופיעים אנשים בעלי מידות מקולקלות בבין אדם לחבירו. הגר"א אומר במקום אחר שבמידה מקולקלת יכולים להתפס גם בדברי תורה. מידות מקולקלות הן לא חלק מדברי תורה. עוד כותב הגר"א "בעלי מחלוקת הם הגרועים מכולם והם נקראים עמלקים ואין בן דוד בא עד ש...{להשלים}". יש אנשים שהתורה נעשית להם סם המוות. איך זה קורה? אם אתה בא ללמוד כדי לקבל מהתורה ולהתבטל אליה ולהיות אדם מתוקן וטהור יותר אז התורה משפעיה עליך ונהיית סם חיים. אלה דברים שלא קשורים למידות, התורה באה לזכך את מי שרוצה להזדכך. כמובן שצריך לתקן את המידות כחלק מזה. דרך ארץ קדמה לתורה. אדם צריך לבדוק תמיד את עצמו. אם הוא רודף כבוד כל הלימוד שלו מתעוות ומתקלקל אם הוא תמיד עומד על שלו ורוצה תמיד להראות שהוא צודק. אם אדם עניו הלימוד שלו מתקיים.
במהלך הדורות היו מחלוקות רבות, אחת הגדולות שלהן היו של ר' יהונתן אייבשיץ שחשדו בו שהוא קשור לאותו אדם שהתיימר להיות המשיח. הוא אמר שחלילה וחס, הוא נותן כבוד לשם שמיים וכמובן אין לו קשר אליו. יש סוגים של תלמידי חכמים לוחמניים שגם אז קבעו שהוא מסוכן מאוד ואליהם הצטרפו עוד תלמידי חכמים שסמכו עליהם בלי לבדוק אם הדברים נכונים. באותה תקופה ערכה של התורה ירד מטה מטה.
אם אתה רוצה לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים צריך לראות אם היא מעלה את ערכה של התורה או מורידה אותה. אם כולם מסכימים ערכה של התורה נשאר אותו דבר, אבל אם יש מחלוקת לשם שמיים ערכה עולה כי רואים שתלמידי החכמים מכבדים אחד את השני למרות שהם לא מסכימים. ולא חלילה הפוך שיורדת ערכה של תורה אם תלמידי החכמים לא מכבדים זה את זה.
התלמידים בעצם בבעיה כי הם חושבים שרבותיהם צודקים. צריך לכל זה הרבה סייעתא דשמיא.
בכל אופן לגבינו, גם אם יש כאלה שאנחנו חושבים שהם טועים ומקצינים בנושאים מסויימים בצורה מאוד בעייתית אנחנו צריכים לדעת שכוונתם לשם שמיים ולאהוב אותם כי מחלוקת לא עניינית בכל מקרה לא תועיל בזה בכלל, היא יכולה רק להוריד.
אומרים חז"ל שכבוד תורה גדול מתלמוד תורה. כפי שמופיע שכבוד תלמיד חכם מבטל מקרא מגילה ומבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה. מכבדים את התלמיד חכם כי הוא נושא את התורה.
אז כדי שאנחנו נהיה תלמידי חכמים אמיתיים אנחנו צריכים לעבוד על המידות- ענווה, לב טוב, הסתפקות במועט, לשמוח בחלקנו. לשאוף להיות תלמידי חכמים עם מידות מתוקנות.
עברנו את ראש חודש תמוז, שזו התקופה הכי קשה בעיקר לבני תורה. זה הזמן שבו צריך לפתח כוחות חדשים של שקידה ואהבת התורה. התקופה הזו דורשת את זה, תקופה גדולה שמקדמת אותנו בכלליות ישראל. המלחמה שאנחנו נמצאים בה מקדמת אותנו להיות יותר חזקים בקשר שלנו לארץ ישראל. כל מאמץ שאנחנו עושים בהחזקה בארץ ישראל מחזק את החיבור שלנו אליה. תורת ארץ ישראל אינה כתורת חוץ לארץ. אנחנו שרוצים להופיע את התורה השלמה חייבים שאור התורה הזה יופיע בכל עוצמתו, כל אחד צריך להרגיש חלק בדבר הזה ובהשקעה הלימודית ובתיקון המידות. אם אנחנו לא נעשה את זה לא יהיה מי שיעשה את זה.
שבוע שעבר קראנו בפרשת שלח "יום לשנה יום לשנה" יום אחד על מחשבה של קלקול דחה את הכניסה לארץ ישראל בשנה. אתם יודעים שמידה טובה גדולה ממידת פורענות פי 500. אם אנחנו מתאמצים עכשיו ארבעים יום זה יוצר מהפכה, אמנם אנחנו לא מאמינים בזה אבל זה פשט דברי חכמים. אדם שעושה מצווה זה פי 500 מעבירה. אם אדם מפחד מעבירה הוא צריך להיות להוט פי 500 על כל מצווה שהוא מקיים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.














