ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
ללמד שהכל התגלגלות מחטא אדם הראשון ולא הכל התחיל ממנו.
און בן פלט- על שם שנפלט מן המחלוקת בזכות אשתו שמנעה ממנו להשתתף במחלוקת בכך ששיכרה אותו בזמן שאירעה המחלוקת ויצאה לחכות בחוץ בפריעת הראש כדי למנוע מאלה שבאו לקרוא לו לעשות זאת.
צריך לברר איך יכול להיות שאותם "צדיקים" ששמרו עצמם מבעיית צניעות חלקו על רבם בצורה כזו. ולהבין איך אפשר להבדיל בין צדיק אמיתי למישהו שחושב עצמו צדיק ונראה מהחשובים ועושה דברים לא נכונים.
גם בימינו יש כאלה שהולכים למקוה כל יום ולכאורה מקפידים על קלה כבחמורה שראינו שחטאו, דרך זה אפשר להבין גם את פרשיית קרח, הוא היה מרביץ תורה גדול וחסידיו לא יכלו שיכול להיות שהוא מקלקל ככה.
הדרך לזה היא קודם כל סייעתא דשמיא, בלי סייעתא דשמיא אי אפשר להבחין בין דברים כאלה. בנוסף לזה צריך הפעלת שכל ישר. צריך את שניהם בשביל להבדיל בין תלמידי חכמים אמיתיים לכאלה מזוייפים. מה שכן, אסור לאבד את האמון בתלמידי חכמים כשמתגלה כזו פרשייה, יש להתרחק מאוד מאותו אדם שהתגלה כמזוייף ולהדבק בתלמידי חכמים אמיתיים יראי שמיים. התורה עוברת מדור לדור ושימוש תלמידי חכמים הוא הכרחי.
איך להתנהג במקרה שבו יש מחלוקת בין תלמידי חכמים?
קודם כל להבין שזו דרכה של תורה, יש מחלוקות בהבנות של נושאים וכשם שפרצופיהם שונים כך דעותיהם שונות, כל אחד מחפש את האמת.
כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים, כמו מחלוקתם של הלל ושמאי. הסימן לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים היא לראות אם היא עניינית. אם יש מחלוקת שאינה עניינית אפשר לראות שאינה לשם שמיים. אם המחלוקת עניינית כולם יודעים שגם הצד השני מכוון לשם שמיים מה שגורם לי לכבד אותו כי הוא מחפש את האמת. אני חושב שהוא טועה והוא חושב שאני טועה. אנחנו מכבדים אחד את השני אבל חלוקים. וזו מחלוקתם של הלל ושמאי, הם היו מכבדים זה את זה (שלא כמו תלמידיהם שיותר מדי נאמנים לרב שלהם ובגלל זה מתנכלים לבעלי מחלוקתם). מחלוקת לשם שמים היא שכל אחד מנסה להבין את השני, לא להסביר שהוא צודק אלא להגיע לאמת ולהבין למה השני חושב אחרת. אחרי שאתה מבין למה הוא חושב את מה שהוא חושב אתה יכול לא לקבל את מה שהוא אומר ולחשוב אחרת ממנו. וכל זה מתוך שאתה אוהב אותו ומעריך אותו.
מחלוקת שאינה לשם שמיים היא דבר נורא ואיום. כדברי הגר"א "חמישה מיני ערב רב- בעלי מחלוקת ולשון הרע, בעלי תאווה, הצבועים שאין תוכם כברם, הרודפים אחר כבוד לעשות להם שם, הרודפים אחרי הבצע". לכאורה הייתי מצפה לראות ברשימה הזו מחללי שבת ואוכלי טרפות, ובמקום זה מופיעים אנשים בעלי מידות מקולקלות בבין אדם לחבירו. הגר"א אומר במקום אחר שבמידה מקולקלת יכולים להתפס גם בדברי תורה. מידות מקולקלות הן לא חלק מדברי תורה. עוד כותב הגר"א "בעלי מחלוקת הם הגרועים מכולם והם נקראים עמלקים ואין בן דוד בא עד ש...{להשלים}". יש אנשים שהתורה נעשית להם סם המוות. איך זה קורה? אם אתה בא ללמוד כדי לקבל מהתורה ולהתבטל אליה ולהיות אדם מתוקן וטהור יותר אז התורה משפעיה עליך ונהיית סם חיים. אלה דברים שלא קשורים למידות, התורה באה לזכך את מי שרוצה להזדכך. כמובן שצריך לתקן את המידות כחלק מזה. דרך ארץ קדמה לתורה. אדם צריך לבדוק תמיד את עצמו. אם הוא רודף כבוד כל הלימוד שלו מתעוות ומתקלקל אם הוא תמיד עומד על שלו ורוצה תמיד להראות שהוא צודק. אם אדם עניו הלימוד שלו מתקיים.
במהלך הדורות היו מחלוקות רבות, אחת הגדולות שלהן היו של ר' יהונתן אייבשיץ שחשדו בו שהוא קשור לאותו אדם שהתיימר להיות המשיח. הוא אמר שחלילה וחס, הוא נותן כבוד לשם שמיים וכמובן אין לו קשר אליו. יש סוגים של תלמידי חכמים לוחמניים שגם אז קבעו שהוא מסוכן מאוד ואליהם הצטרפו עוד תלמידי חכמים שסמכו עליהם בלי לבדוק אם הדברים נכונים. באותה תקופה ערכה של התורה ירד מטה מטה.
אם אתה רוצה לדעת אם מחלוקת היא לשם שמיים צריך לראות אם היא מעלה את ערכה של התורה או מורידה אותה. אם כולם מסכימים ערכה של התורה נשאר אותו דבר, אבל אם יש מחלוקת לשם שמיים ערכה עולה כי רואים שתלמידי החכמים מכבדים אחד את השני למרות שהם לא מסכימים. ולא חלילה הפוך שיורדת ערכה של תורה אם תלמידי החכמים לא מכבדים זה את זה.
התלמידים בעצם בבעיה כי הם חושבים שרבותיהם צודקים. צריך לכל זה הרבה סייעתא דשמיא.
בכל אופן לגבינו, גם אם יש כאלה שאנחנו חושבים שהם טועים ומקצינים בנושאים מסויימים בצורה מאוד בעייתית אנחנו צריכים לדעת שכוונתם לשם שמיים ולאהוב אותם כי מחלוקת לא עניינית בכל מקרה לא תועיל בזה בכלל, היא יכולה רק להוריד.
אומרים חז"ל שכבוד תורה גדול מתלמוד תורה. כפי שמופיע שכבוד תלמיד חכם מבטל מקרא מגילה ומבטלים תלמוד תורה למקרא מגילה. מכבדים את התלמיד חכם כי הוא נושא את התורה.
אז כדי שאנחנו נהיה תלמידי חכמים אמיתיים אנחנו צריכים לעבוד על המידות- ענווה, לב טוב, הסתפקות במועט, לשמוח בחלקנו. לשאוף להיות תלמידי חכמים עם מידות מתוקנות.
עברנו את ראש חודש תמוז, שזו התקופה הכי קשה בעיקר לבני תורה. זה הזמן שבו צריך לפתח כוחות חדשים של שקידה ואהבת התורה. התקופה הזו דורשת את זה, תקופה גדולה שמקדמת אותנו בכלליות ישראל. המלחמה שאנחנו נמצאים בה מקדמת אותנו להיות יותר חזקים בקשר שלנו לארץ ישראל. כל מאמץ שאנחנו עושים בהחזקה בארץ ישראל מחזק את החיבור שלנו אליה. תורת ארץ ישראל אינה כתורת חוץ לארץ. אנחנו שרוצים להופיע את התורה השלמה חייבים שאור התורה הזה יופיע בכל עוצמתו, כל אחד צריך להרגיש חלק בדבר הזה ובהשקעה הלימודית ובתיקון המידות. אם אנחנו לא נעשה את זה לא יהיה מי שיעשה את זה.
שבוע שעבר קראנו בפרשת שלח "יום לשנה יום לשנה" יום אחד על מחשבה של קלקול דחה את הכניסה לארץ ישראל בשנה. אתם יודעים שמידה טובה גדולה ממידת פורענות פי 500. אם אנחנו מתאמצים עכשיו ארבעים יום זה יוצר מהפכה, אמנם אנחנו לא מאמינים בזה אבל זה פשט דברי חכמים. אדם שעושה מצווה זה פי 500 מעבירה. אם אדם מפחד מעבירה הוא צריך להיות להוט פי 500 על כל מצווה שהוא מקיים.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ניסוך מים: איך שמחים גם בדרך ליעד?
למה משווים את העצים לצדיקים?
איך מותר להכין קפה בשבת?
איך לקשור את הסכך?
למה יש כיסויים מיוחדים למשכן בזמן מסעות בני ישראל?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
