ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- מרן הרב צבי יהודה הכהן קוק
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
התורה מלמדת אותנו בנוגע למחיית עמלק: "בחר לנו אנשים", ופרש"י שיהא כבוד תלמידך חביב עליך כשלך וכבוד חברך כמורא רבך. דווקא מחיית עמלך, החלה בגלל רפיון ידיים, "וילחם עם ישראל ברפידים". רפיון הידיים הוא חוסר החיבור בין אבות לבנים, ובין הרב לתלמידים, וכאן הוא התיקון לכך, על מנת לבלום את הרפיון יש לחדש את ההזדהות.
חז"ל אמרו, שאין אדם עומד על דעת רבו אלא לאחר ארבעים שנה, ומסופר על המהר"ם באנט, שהיה תלמידו של ר' משולם איגרא, כי באחד הימים כינס את תלמידיו לסעודה, ושאלוהו, מה פשר הסעודה היום, לא חודש ולא שבת, אמר להם: "היום זכיתי להבין ולרדת לסוף דעתו של רבי, לאחר כך וכך שנים, וע"כ אני עושה סעודה". ובזה מובן פרש"י, שמוסיף, וכבוד חברך כמורא רבך, וכוונתו, שבכל חבר טמון מתורת הרב, שצומחת ומתגדלת עד 40 שנה, וע"כ גם החיבור בין החברים הוא חלק מהמשך קבלת התורה מהרב, ובפורים ש"קיימו וקיבלו" יש דגש מיוחד של אהבת הרעים, שהוא חלק מקבלת התורה.
זכה הרב צבי יהודה זצ"ל להעמיד לגיונות של תלמידים, ועלינו לזכור כי עיקר העיקרים בחינוכו היה הדביקות בתורה, והאמונה בדברי תורה. ישנם שמצטטים את הרב צבי יהודה, וחושבים שע"י ציטטות הם תלמידיו, ישנם כאלה שגם את הציטטות קצת מתקנים ומשבשים בכדי שיתאימו לדעתם שלהם. גם הרא"ש במס' מועד קטן כותב, כי אין תלמידים מדייקים במסורת הדברים מפי רבן, [באחד המקרים שהביאו לרצ"י לפניו סיכום של שיעור, אמר להם: כך אני לא מדבר. זה סגנון שלך ולא שלי]. ולעומת זאת, מובא בתשובות רש"י פסק הלכה הכותב: "כי ואמנם אני נתלה באילן גדול, ואף כי לא שמעתי מפיו דבר זה, מ"מ ליבי וסברתי והבנתי מפיו יצאו, ואף הם לא מפי השמועה ואף לא מראיות התלמוד כי אם מהבנת ליבם". כך מעיד רש"י על היחס בינו לבין רבו.
צריך תורה בשלמותה, ואמונה בשלמותה, הרצי"ה זצ"ל דאג מאד לשני דברים מיוחדים, ומכוחם לשאר העניינים. הישיבה הק', וכתבי הרב זצ"ל - וכעי"ז מובא בהקדמת נפש- החיים, שר' חיים מוולוז'ין ציוה את בנו על קיום הישיבה ועל הוצאת ספריו. הרצי"ה מסר נפשו על כך, רוב ימיו עסק בסידור כתבי הרב, ובהרבצת תורה, ומכח זה זכה לפעול גדולות ונצורות בענייני ארץ ישראל, וכל דבר שישראל מסרו את נפשם עליה, נתקיימו בידם. אצל הרצי"ה ארץ ישראל נבע מתוך אמונה גדולה בתורה, וקיום דברי הנביאים, הוא זכה לראות מרחוק את המתחולל פה בארץ, והאמין כי עצת ד' היא תקום.
כל חיזוק בכל נושא שהוא, יבוא רק מתוך בית המדרש, מתוך דבקות בתורה ובמגידיה. אמנם מרבים להביא דבריו של הרצי"ה בענייני השעה, אבל שוכחים קצת להדגיש את התורה שלו, את החינוך שלו ואת הישיבה שלו. בגמרא (מסכת מגילה): "שאלו תלמידיו את רשב"י מפני מה נתחייבו שונאיהן של ישראל כליה באותו הדור, אמר להם: אמרו אתם!" וצריך בירור, הרי רצו לשמוע את דעתו של רשב"י, ואילו ידעו תשובה, לא היו שואלים, וההסבר הוא, כי רשב"י לימדם, כי כל סוגיא, ואפילו בעניין דרכי והשגחת ד' בעולם, צריך לימוד, צריך שקלא וטריא, זו סוגיא שלימה, וע"כ, כמו בלימוד, קודם כל, אמרו אתם, תחשבו ותתעמקו ולאחר מכן העניין יבורר.
בליקוט שו"ת החת"ם סופר (סימן מ"ה), כותב על תלמיד שקיבל על עצמו ללמוד משניות בעל פה, ובכך נשתבשו סדרי הלימוד, א"ל החת"ס עדיף לעשות התרת נדרים, בלי נדרים יותר טוב. "בלי משוגעסן" בדרך טבעית ובנחת, ללמוד צריך שמחה, בלי קבלות מיותרות. זו הדרכה אמיתית לנו ולכל אחד, החפצים לגדול בתורה.
תפקידנו לגדול בתורה, להיות דבקים ומזוהים עם הרב, ולהידבק במידותיו, כל חולשה בתורה יש לה תוצאות, אולם גם ניתן לתקן ולהתגבר, ובמיוחד בימי פורים "קיימו וקבלו".
אנו בתקופה גדולה. תקופה של ציפיה לישועה ממש. יש לנו ב"ה תורה שלימה, והדרכות שלימות מהרב זצ"ל ומר' צב"י זצ"ל, ובאמת מצער לשמוע כי הני טפשאי שקמים מפני ספר תורה, ולא מכבדים את הגברא רבא, ומנצלים את סיבוכי התקופה לפגוע ברב זצ"ל ובהרצי"ה זצ"ל, וגם על הגר"א לא פסחו, אין הדברים ראויים בכלל לתגובה, אלא רק מ"ש חז"ל, מיהו אותו אדם שלבסוף מבזה חכמים, וכו'.
זכינו, ואיש קדוש היה עובר תמיד עלינו. כל מעשיו היו מתוך תורה, ולא מילתא זוטרתא היא. חז"ל הקפידו על כך והספידו את יהושע בן-נון על כך שהעמיד חמה, ולא על גודלו בתורה, כשיש תורה יש גם תוקף של תורה.
מרדכי הצדיק לא יכרע ולא ישתחוה, בלשון עתיד, והביאור הוא, כמ"ש רש"י על התורה: אז ישיר לשון עתיד שהיו"ד מסמלת את המחשבה, עלה בלבו לשיר, וכן הוא אצל מרדכי, לא יכרע לא עלה על לבו בכלל להשתחוות להמן. ומרדכי היה בודד בדעתו, ואכן ראיתי כי כך כתוב בפרק דרבי אליעזר פרק ז', שמרדכי לא קיבל עליו להשתחוות להמן. והוסיף בעל הנתיבות, כי איך באמת מרדכי סיכן את כל היהודים? והסביר שם, כי נסתלקה ממנו הבחירה, כשהקב"ה מוביל מהלך, הוא מסלק את הבחירה ע"מ להביא לישועת ישראל.
וכך הוא לשון הגמ' בברכות, כלפי האומר לנהוג כלשון הפסוק: "אל תתחר במרעים", הוא זה שלבו נוקפו. ואין הכוונה שזה פגם, אלא להיפך, מכיון שיש לו נקיפות לב, שלא יתחר במרעים אבל מי שמהשמים מחזקים את לבו, ינהג כפי שיורוהו משמים.
עלינו לחזק את בית המדרש. איש את רעהו יעזורו, על התלמידים הצעירים לזכור, כי תמיד ישנם נסיונות, ישנם משברים וחולשות, אבל לפום צערא - אגרא. זו תקופה שצריכים להתגבר בה, כך הוא אצל הפרט, כך הוא אצל הכלל כולו, יש ביטוי של החת"ס האומר, ראיתי הרבה לבן רודף את יעקב, ומעט יעקב הרודף את לבן. כך הוא אצל הכלל, וכך אצל כל אחד ואחד. זכה הרצי"ה זצ"ל שגם תלמידי תלמידיו עסוקים בתורה, ושותפים בכאב הכלל, דבר המעיד על עדינות ואצילות הנפש, המחברת אותם אל כלל ישראל מתוך תורה!
הדברים מכוונים לחיזוק בית המדרש, לחיזוק הבחורים והאברכים. תפקידנו לגדל תלמידי חכמים, כל אחד לפי כוחו, יש לנו דרך ברורה וסלולה, ועם כל החולשות הפרטיות והכלליות ודבר אלוקינו יקום לעולם. זה העילוי הגדול ביותר לזכרו של הרצי"ה זצ"ל.
וזכותו של רבנו הרב צבי יהודה זצ"ל יעמוד לנו ולכל ישראל, לזכות ולראות בישועת ישראל, אמן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
