בית המדרש
  • מדורים
  • חמדת ימים
  • פרשת שבוע
קטגוריה משנית
  • פרשת שבוע ותנ"ך
  • חומש במדבר
  • פנחס
undefined
3 דק' קריאה
המיפקדים של חומש הפקודים וההשוואה ביניהם, העסיקו רבות את רבותינו. מצד אחד, המספר הסופי הכמעט שווה בין הסיכום של המפקד בפרשת במדבר והמפקד בפרשתנו. ומצד שני, ההבדלים המשמעותיים במניין חלק קטן מהשבטים. בדברינו הקצרים נתייחס להבדל במניין שבט מנשה.
מניינם בפרשת במדבר: "לִבְנֵי מְנַשֶּׁה תּוֹלְדֹתָם לְמִשְׁפְּחֹתָם לְבֵית אֲבֹתָם בְּמִסְפַּר שֵׁמוֹת מִבֶּן עֶשְׂרִים שָׁנָה וָמַעְלָה כֹּל יֹצֵא צָבָא: פְּקֻדֵיהֶם לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה שְׁנַיִם וּשְׁלֹשִׁים אֶלֶף וּמָאתָיִם" (א, לד-לה)
מניינם בפרשת פנחס: "אֵלֶּה מִשְׁפְּחֹת מְנַשֶּׁה וּפְקֻדֵיהֶם שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים אֶלֶף וּשְׁבַע מֵאוֹת" (כו, לד).
הראשונים על אתר לא הציעו הסבר להבדל העצום, אבל רבנו יעקב בעל הטורים במקום כותב: "מנשה נתרבה בזה המנין עשרים אלף וחמש מאות. וזהו שאמרו בני יוסף ליהושע "לֵאמֹר מַדּוּעַ נָתַתָּה לִּי נַחֲלָה גּוֹרָל אֶחָד וְחֶבֶל אֶחָד וַאֲנִי עַם רָב עַד אֲשֶׁר עַד כֹּ " ה בֵּרְכַנִי ה'" (יהושע יז יד).
נציע מקור, הסבר והרחבה לדברי הפוסק החשוב (פוסק בן פוסק, בנו של הרא"ש). מקור דברי בעל הטורים בדברי רש"י, המבאר פסוק זה בספר יהושע, "עד אשר ראית שנתרבה מניני ממנין ראשון למנין שני עשרים אלף וחמש מאות כמנין כ"ה בגימטריה, במנין ראשון אתה מוצא במנשה בספר במדבר שנים ושלשים אלף ומאתים ובפנחס שנים וחמשים אלף ושבע מאות".
דברי רש"י מבוססים כנראה על דברי המדרש על הפסוק בברכת יוסף: "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) "שיהא שבטו פרה ורבה כמעיין הנובע, שנאמר "וידבר בני יוסף את יהושע לאמר מדוע נתת לי חבל אחד וגורל אחד ואני עם רב עד אשר כה ברכני ה' (שם יז, יד), ויאמר לו יהושע אם עם רב אתה עלה לך היערה, אמר להם החביאו עצמיכם ביערים, כדי שלא ישלוט בכם עין הרע, אמרו לו אין עין הרע שולט בזרעו של יוסף, שנא' 'בן פורת יוסף בן פורת עלי עין' ".
נתקדם הלאה בעזרת דברי רש"י שם על פסוק א: "וַיְהִי הַגּוֹרָל לְמַטֵּה מְנַשֶּׁה כִּי הוּא בְּכוֹר יוֹסֵף לְמָכִיר בְּכוֹר מְנַשֶּׁה אֲבִי הַגִּלְעָד כִּי הוּא הָיָה אִישׁ מִלְחָמָה וַיְהִי לוֹ הַגִּלְעָד וְהַבָּשָׁן" - לפיכך נטל תחלה בימי משה בעבר הירדן ויהי לו הגלעד והבשן".
רש"י בדבריו הקצרים, עונה על שאלה אחרת: מדוע חצי שבט מנשה קיבלו נחלה בעבר הירדן המזרחי? הרי הם לא ביקשו נחלה שם! ועוד קשה: מדוע לא עשו איתם את התנאי המפורסם שעשו עם בני גד ובני ראובן?
רש"י עונה שכבר מכיר בן מנשה, שהיה איש מלחמה כנכדו של יוסף - המשנה למלך מצרים, כבש חלקים מהגלעד. יתכן מאוד שרש"י צועד כמנהגו הקבוע בעקבות הרמזים של התנא רבי יוסי בן חלפתא, וז"ל: "יאיר בן מנשה ומכיר בן מנשה נולדו בחיי יעקב אבינו, ומתו לאחר מיתת משה רבינו" (סדר עולם רבה (ליינר) פרק ט).
בכיוון זה פירש גם תלמיד הרס"ג: "ומכיר אבי אמו היה ראש ואב לגלעד ויאיר תפס לגלעד אחריו. לפיכך נקרא על שם אבי אמו ועל שם הנחלה שתפשו בימי שלטונו של יוסף שהיה מלך על הארץ. ... ולכן נתאוו בני מכיר לשבת בארץ הגלעד ובתפושת אביהם נתנה משה להם. שנאמר 'ולמכיר נתתי את הגלעד' (דברים ג, טו) ולבני בניו מה שתפשו עד גבול הגשורי והמעכתי ... וגם יהושע נתנה להם שנאמר ויהי הגורל למטה מנשה... כי הוא היה איש מלחמה ויהי לו הגלעד והבשן (יהושע יז א). דע לך באר היטב כי אותם הדברים של חומש של מכיר ויאיר ונבח ספורות לשעבר הן".
התשובה של המדרש, רש"י, בעל הטורים ותלמיד הרס"ג , אחרי בקשת המחילה, אינם עונים על תימה נוספת. אם בני מנשה פרו ורבו יותר מהשבטים האחרים בזכות הברכה של יוסף, מדוע לא מתקיימת הברכה גם אצל בני אפרים?
בשבוע הבא, נציע בענווה פתרון לשתי החידות

שוב למדנו את העיקרון שחז"ל קבעו: "ר' נחמיה אומר דברי תורה עניים במקום אחד ועשירים במקומות אחרים" (אוצר מדרשים (אייזנשטיין) ל"ב מדות באגדה), וכה"א "היתה כאניות סוחר ממרחק תביא לחמה" (משלי לא, יד).
רק עיון בכל המקורות נותן את התמונה השלמה.

נסיים ונציע ללמוד מכאן שגם בחיי היום יום, לא לסמוך על מידע שמגיע ממקור אחד, לא להסתכל על המציאות כבעלת מימד אחד, אלא להשתדל לקבל תמונה כללית, מנקודת מבט רב מימדית, שכנראה תהיה מדויקת יותר וקרובה לאמת.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il