ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
למדנו בברכות (לד:):
"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם".
וכן נפסק בשולחן ערוך (צ ד): "צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיה בבית הכנסת י"ב חלונות".
טעם הדין
בטעם הדין נאמרו כמה הסברים. ישנם שלשה הסברים עיקריים שהוזכרו להלכה: א. הכנעה. ב. אור\ אוויר. ג. פתוח כלפי ירושלים. נפרט:
א. רש"י (שם) פירש: "חלונות - שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע".
ב. תלמידי ה"ר יונה: אפשר לומר שהטעם הוא מפני שעל ידי ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי. ובבית יוסף (סי' צה) כתב בשם רבינו יונה (וכן כתב בשמו מחצית השקל צ ד): "דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
מעניין לשונו של רבינו מנוח על הרמב"ם (תפילה ה ו): "והחלונות שאנו מצריכים לעשות במקום התפילה הוא כדי שתשמח הנפש ולא תחשך... ובכל מקום חשוך תעצב הנפש ותהרהר הרהורים רעים כמו שיקרה לבעלי השחורה. וזאת היתה הכונה בפאר המקדש ורוממותו".
ג. עוד כתבו תלמידי רבינו יונה: "אי נמי רוצה לומר, שיהיו פתוחים החלונות כנגד המזרח, כדאיתא בקרא נגד ירושלים, מפני שעל ההבטחה הזאת יכוין בתפלתו כנגד המקום יותר ותהיה תפילתו רצויה ומקובלת (דברי תלמידי רבינו יונה מובאים בבית יוסף).
נראה מהרמב"ם שסבר גם את הטעם השני וגם את הטעם השלישי (ראה רמב"ם תפילה ה ו, ובתשובת הרמב"ם המוזכרת בכסף משנה שם).
בירור שיטת רש"י
שיטת רש"י כאמור, שמסתכל כלפי שמים ולבו נכנע. שאלו הפוסקים: הרי למדנו (יבמות קה ונפסק בשולחן ערוך צה ב) שאדם צריך להסתכל למטה, שיהיו עיניו למטה לארץ.
וכתב הבית יוסף "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: מפני קושיא זו פירשו תלמידי ה"ר יונה דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
כלומר, קושיא זאת גרמה לרבינו יונה לנטות מפירוש רש"י.
מצינו כמה הסברים ליישב את שיטת רש"י:
א. משנה ברורה (סי' צ ס"ק ח בשם המגן אברהם): "ואע"ג דצריך שיתן עיניו למטה וכמ"ש סימן צ"ה ס"ב ומה נ"מ בהחלונות מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה".
ב. משנה ברורה (סי' צה ס"ק ד בשם הב"ח): "דקודם שיתחיל להתפלל יסתכל בחלונות כלפי שמים כדי שיהא לבו נכנע".
ג. בית יוסף בשם המהר"י אבוהב: "ויש לומר שמה שאמרו שיסתכל כלפי שמים אינו רוצה לומר שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפילה, אלא שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמים יכנע לבבו".
במחצית השקל (צ ד) ובפסקי תשובות (סי' צ הע' 39) הבינו שהמהר"י אבוהב והמגן אברהם אמרו דבר אחד, שאם נתבטלה כוונתו יסתכל מהחלונות.
אך לענ"ד דברי המהר"י אבוהב שונים מדברי המגן אברהם. לפי המגן אברהם רק מי שנתבטלה כוונתו יסתכל מהחלון. מי שלא נתבטלה כוונתו לא יסתכל מהחלון. נראה בכוונת המהר"י אבוהב, שהמתפלל יכול להסתכל לרגע קצר (דרך העברה) מהחלונות באמצע תפילתו, וצ"ע.
נפק"מ בין הטעמים
א. כיוון החלונות
כתב הפמ"ג (א"א ס"ק ד) שלדעת רבינו יונה לא משנה באיזה צד יעשה את החלונות, העיקר שיהיה אור. לדעת רש"י צריך שהחלונות יהיו לכיוון שמתפלל או לפחות בצדדים בכיוון הקדמי שאדם מפנה קצת את מבטו לשם ורואה. ולדעת הרמב"ם (והשולחן ערוך) צריך שהחלונות יהיו דווקא לכיוון ירושלים.
ובדברי חמודות (ברכות פ"ה אות עו) כתב שלפי הטעם של רבינו יונה נכון שיהיו חלונות לכל הצדדים (וכתב שזה מתאים לדעת הזוהר. וכן כתב בדברי עטרת זקנים סי' צ ס"ק ג בשם הזוהר).
למעשה כתב השולחן ערוך (צ ד) שיש לעשות י"ב חלונות. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט) "לאיזה צד שירצה ובתנאי שיהיה גם בצד שמתפלל לקבל ירושלים [פמ"ג]".
ב. חלונות פתוחים או סגורים
כתב רבי עקיבא איגר (על השו"ע צ ד): "בזוה"ק פ' בשלח נ"ט ב' משמע דלא יעמוד נגד חלון הפתוחה ויתפלל רק שיהא חתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון (נזירות שמשון)".
לעומת זאת בשולחן הטהור (סי' צ סע' ג) כתב: וצריכין שיהיו פתוחים לאויר ולא יחפם בזכוכית כי החלונות לא מטעם שיהיה אור אלא שיהיו פתוחים לאויר". אפשר שטעמו על פי הקבלה. אך כך נראה גם לשיטת רבינו יונה שיש חשיבות לאוויר טוב מבחוץ.
ג. אור חשמל ומיזוג
כתב הפסקי תשובות (סי' צ הע' 31) שלפי הטעם של רבינו יונה צריך שיהיה הרבה אור בבית הכנסת, וגם מיזוג טוב.
חלונות בתוך ירושלים
הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא צ ד) כתב: "צ"ע האם גם בתוך ירושלים עצמה, צריך לפתוח חלונות כנגד בית המקדש?". עכ"ל.
לענ"ד, מסתבר שצריך חלונות כלפי מקום המקדש, שהרי מאותה סיבה שצריך חלונות לכיוון ירושלים, צריך חלונות בתוך ירושלים כלפי המקדש, וכמו שמצינו בדין המתפלל שצריך לכוון כלפי ירושלים ומקום המקדש (שו"ע צד ב). שתי ההלכות הם אותו עניין (ראה מהרש"א לא ד"ה יכול יתפלל אדם').
וכן מצאתי בספר אשי ישראל (עמ' פ, הע' כא).
החלונות מסמנים את הקישור אל העולם ורצון לתקנו
כתב מרן הראי"ה קוק (עין איה פ"ה קכד):
"אר"ח ב"א אריו"ח, אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בה חלונות כו'".
התפילה היא אמנם עבודה מתיחדת בנפש המתפלל, אבל התנאי ההכרחי להשלמתה שתפעול על המתפלל, הוא ידיעתו השלמה בערכו אל כל העולם החיצון, אז יפעול שלימות נאה על עצמו וזולתו. אבל מי שההתיחדות בעבודתו המיוחדת תביאהו להפרד מכל יחש העולם החיצוני, לא יבא לתכלית שלימות התפילה, שהיא צריכה להחיות את האדם להיות מוכן לפעול ולהתפעל בצדק ויושר ע"פ רוח ד' שתעוררהו. ע"כ אל יתפלל אדם אלא בבית שי"ב חלונות, שאפשרות הראי' אל העולם החיצוני תעוררהו על חובתו אל העולם כולו שהוא חי בו. אמנם השימוש של העולם החיצוני צריך שיעלה לצד ההכשר של האושר האמיתי שהוא השלום הכללי, והידיעה האמתית שזאת היא מטרת ירושלים, שממנה יצא דבר ד', ע"כ "כוין פתיחין לי' בעיליתי' נגד ירושלים".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
