ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
למדנו בברכות (לד:):
"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם".
וכן נפסק בשולחן ערוך (צ ד): "צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיה בבית הכנסת י"ב חלונות".
טעם הדין
בטעם הדין נאמרו כמה הסברים. ישנם שלשה הסברים עיקריים שהוזכרו להלכה: א. הכנעה. ב. אור\ אוויר. ג. פתוח כלפי ירושלים. נפרט:
א. רש"י (שם) פירש: "חלונות - שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע".
ב. תלמידי ה"ר יונה: אפשר לומר שהטעם הוא מפני שעל ידי ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי. ובבית יוסף (סי' צה) כתב בשם רבינו יונה (וכן כתב בשמו מחצית השקל צ ד): "דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
מעניין לשונו של רבינו מנוח על הרמב"ם (תפילה ה ו): "והחלונות שאנו מצריכים לעשות במקום התפילה הוא כדי שתשמח הנפש ולא תחשך... ובכל מקום חשוך תעצב הנפש ותהרהר הרהורים רעים כמו שיקרה לבעלי השחורה. וזאת היתה הכונה בפאר המקדש ורוממותו".
ג. עוד כתבו תלמידי רבינו יונה: "אי נמי רוצה לומר, שיהיו פתוחים החלונות כנגד המזרח, כדאיתא בקרא נגד ירושלים, מפני שעל ההבטחה הזאת יכוין בתפלתו כנגד המקום יותר ותהיה תפילתו רצויה ומקובלת (דברי תלמידי רבינו יונה מובאים בבית יוסף).
נראה מהרמב"ם שסבר גם את הטעם השני וגם את הטעם השלישי (ראה רמב"ם תפילה ה ו, ובתשובת הרמב"ם המוזכרת בכסף משנה שם).
בירור שיטת רש"י
שיטת רש"י כאמור, שמסתכל כלפי שמים ולבו נכנע. שאלו הפוסקים: הרי למדנו (יבמות קה ונפסק בשולחן ערוך צה ב) שאדם צריך להסתכל למטה, שיהיו עיניו למטה לארץ.
וכתב הבית יוסף "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: מפני קושיא זו פירשו תלמידי ה"ר יונה דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
כלומר, קושיא זאת גרמה לרבינו יונה לנטות מפירוש רש"י.
מצינו כמה הסברים ליישב את שיטת רש"י:
א. משנה ברורה (סי' צ ס"ק ח בשם המגן אברהם): "ואע"ג דצריך שיתן עיניו למטה וכמ"ש סימן צ"ה ס"ב ומה נ"מ בהחלונות מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה".
ב. משנה ברורה (סי' צה ס"ק ד בשם הב"ח): "דקודם שיתחיל להתפלל יסתכל בחלונות כלפי שמים כדי שיהא לבו נכנע".
ג. בית יוסף בשם המהר"י אבוהב: "ויש לומר שמה שאמרו שיסתכל כלפי שמים אינו רוצה לומר שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפילה, אלא שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמים יכנע לבבו".
במחצית השקל (צ ד) ובפסקי תשובות (סי' צ הע' 39) הבינו שהמהר"י אבוהב והמגן אברהם אמרו דבר אחד, שאם נתבטלה כוונתו יסתכל מהחלונות.
אך לענ"ד דברי המהר"י אבוהב שונים מדברי המגן אברהם. לפי המגן אברהם רק מי שנתבטלה כוונתו יסתכל מהחלון. מי שלא נתבטלה כוונתו לא יסתכל מהחלון. נראה בכוונת המהר"י אבוהב, שהמתפלל יכול להסתכל לרגע קצר (דרך העברה) מהחלונות באמצע תפילתו, וצ"ע.
נפק"מ בין הטעמים
א. כיוון החלונות
כתב הפמ"ג (א"א ס"ק ד) שלדעת רבינו יונה לא משנה באיזה צד יעשה את החלונות, העיקר שיהיה אור. לדעת רש"י צריך שהחלונות יהיו לכיוון שמתפלל או לפחות בצדדים בכיוון הקדמי שאדם מפנה קצת את מבטו לשם ורואה. ולדעת הרמב"ם (והשולחן ערוך) צריך שהחלונות יהיו דווקא לכיוון ירושלים.
ובדברי חמודות (ברכות פ"ה אות עו) כתב שלפי הטעם של רבינו יונה נכון שיהיו חלונות לכל הצדדים (וכתב שזה מתאים לדעת הזוהר. וכן כתב בדברי עטרת זקנים סי' צ ס"ק ג בשם הזוהר).
למעשה כתב השולחן ערוך (צ ד) שיש לעשות י"ב חלונות. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט) "לאיזה צד שירצה ובתנאי שיהיה גם בצד שמתפלל לקבל ירושלים [פמ"ג]".
ב. חלונות פתוחים או סגורים
כתב רבי עקיבא איגר (על השו"ע צ ד): "בזוה"ק פ' בשלח נ"ט ב' משמע דלא יעמוד נגד חלון הפתוחה ויתפלל רק שיהא חתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון (נזירות שמשון)".
לעומת זאת בשולחן הטהור (סי' צ סע' ג) כתב: וצריכין שיהיו פתוחים לאויר ולא יחפם בזכוכית כי החלונות לא מטעם שיהיה אור אלא שיהיו פתוחים לאויר". אפשר שטעמו על פי הקבלה. אך כך נראה גם לשיטת רבינו יונה שיש חשיבות לאוויר טוב מבחוץ.
ג. אור חשמל ומיזוג
כתב הפסקי תשובות (סי' צ הע' 31) שלפי הטעם של רבינו יונה צריך שיהיה הרבה אור בבית הכנסת, וגם מיזוג טוב.
חלונות בתוך ירושלים
הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא צ ד) כתב: "צ"ע האם גם בתוך ירושלים עצמה, צריך לפתוח חלונות כנגד בית המקדש?". עכ"ל.
לענ"ד, מסתבר שצריך חלונות כלפי מקום המקדש, שהרי מאותה סיבה שצריך חלונות לכיוון ירושלים, צריך חלונות בתוך ירושלים כלפי המקדש, וכמו שמצינו בדין המתפלל שצריך לכוון כלפי ירושלים ומקום המקדש (שו"ע צד ב). שתי ההלכות הם אותו עניין (ראה מהרש"א לא ד"ה יכול יתפלל אדם').
וכן מצאתי בספר אשי ישראל (עמ' פ, הע' כא).
החלונות מסמנים את הקישור אל העולם ורצון לתקנו
כתב מרן הראי"ה קוק (עין איה פ"ה קכד):
"אר"ח ב"א אריו"ח, אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בה חלונות כו'".
התפילה היא אמנם עבודה מתיחדת בנפש המתפלל, אבל התנאי ההכרחי להשלמתה שתפעול על המתפלל, הוא ידיעתו השלמה בערכו אל כל העולם החיצון, אז יפעול שלימות נאה על עצמו וזולתו. אבל מי שההתיחדות בעבודתו המיוחדת תביאהו להפרד מכל יחש העולם החיצוני, לא יבא לתכלית שלימות התפילה, שהיא צריכה להחיות את האדם להיות מוכן לפעול ולהתפעל בצדק ויושר ע"פ רוח ד' שתעוררהו. ע"כ אל יתפלל אדם אלא בבית שי"ב חלונות, שאפשרות הראי' אל העולם החיצוני תעוררהו על חובתו אל העולם כולו שהוא חי בו. אמנם השימוש של העולם החיצוני צריך שיעלה לצד ההכשר של האושר האמיתי שהוא השלום הכללי, והידיעה האמתית שזאת היא מטרת ירושלים, שממנה יצא דבר ד', ע"כ "כוין פתיחין לי' בעיליתי' נגד ירושלים".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.

אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.

בחירות תשפ"ז משמעות הבחירות לאור שלבי הגאולה
השיעור עוסק במשמעות יום הבחירות והקמת המדינה כשלב מתקדם בתהליך הגאולה, שבו עם ישראל עובר מקיבוץ גלויות פיזי לבירור רוחני ומוסרי. הדובר מדגיש כי הנהגת המדינה והחוקים צריכים לצמוח מתוך הרוח והזהות הישראלית-תורנית, ולא רק מתוך ניסיון להשתלב בין האומות

עין אי"ה - הרב משה גנץ מדרגות היראה, הענווה והלימוד האמיתי
שבת א, קס"ח
השיעור עוסק במהותה של יראת שמיים כבסיס הכרחי המשמר את לימוד התורה ומעניק לו עומק ומשמעות, גם כאשר בראשיתה היא מצומצמת ומעורבת בדמיון. בהמשך לכך מבאר הרב את חשיבות מידת הענווה ככלי המאפשר לאדם לפנות מקום לה' ולחוות שמחה ורוממות רוח בעולמו.
















