ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- תפילה ובית כנסת
- בית כנסת
למדנו בברכות (לד:):
"ואמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן אל יתפלל אדם אלא בבית שיש שם חלונות שנאמר (דניאל ו, יא) וכוין פתיחן ליה בעליתיה נגד ירושלם".
וכן נפסק בשולחן ערוך (צ ד): "צריך לפתוח פתחים או חלונות כנגד ירושלים כדי להתפלל כנגדן וטוב שיהיה בבית הכנסת י"ב חלונות".
טעם הדין
בטעם הדין נאמרו כמה הסברים. ישנם שלשה הסברים עיקריים שהוזכרו להלכה: א. הכנעה. ב. אור\ אוויר. ג. פתוח כלפי ירושלים. נפרט:
א. רש"י (שם) פירש: "חלונות - שגורמין לו שיכוין לבו שהוא מסתכל כלפי שמים ולבו נכנע".
ב. תלמידי ה"ר יונה: אפשר לומר שהטעם הוא מפני שעל ידי ראיית האור תתיישב דעתו יותר ויוכל לכוין כראוי. ובבית יוסף (סי' צה) כתב בשם רבינו יונה (וכן כתב בשמו מחצית השקל צ ד): "דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
מעניין לשונו של רבינו מנוח על הרמב"ם (תפילה ה ו): "והחלונות שאנו מצריכים לעשות במקום התפילה הוא כדי שתשמח הנפש ולא תחשך... ובכל מקום חשוך תעצב הנפש ותהרהר הרהורים רעים כמו שיקרה לבעלי השחורה. וזאת היתה הכונה בפאר המקדש ורוממותו".
ג. עוד כתבו תלמידי רבינו יונה: "אי נמי רוצה לומר, שיהיו פתוחים החלונות כנגד המזרח, כדאיתא בקרא נגד ירושלים, מפני שעל ההבטחה הזאת יכוין בתפלתו כנגד המקום יותר ותהיה תפילתו רצויה ומקובלת (דברי תלמידי רבינו יונה מובאים בבית יוסף).
נראה מהרמב"ם שסבר גם את הטעם השני וגם את הטעם השלישי (ראה רמב"ם תפילה ה ו, ובתשובת הרמב"ם המוזכרת בכסף משנה שם).
בירור שיטת רש"י
שיטת רש"י כאמור, שמסתכל כלפי שמים ולבו נכנע. שאלו הפוסקים: הרי למדנו (יבמות קה ונפסק בשולחן ערוך צה ב) שאדם צריך להסתכל למטה, שיהיו עיניו למטה לארץ.
וכתב הבית יוסף "כתב רבינו הגדול מהר"י אבוהב ז"ל: מפני קושיא זו פירשו תלמידי ה"ר יונה דטעמא דבית שיש בו חלונות אינו אלא כדי שיהא הבית מתוקן באויר טוב".
כלומר, קושיא זאת גרמה לרבינו יונה לנטות מפירוש רש"י.
מצינו כמה הסברים ליישב את שיטת רש"י:
א. משנה ברורה (סי' צ ס"ק ח בשם המגן אברהם): "ואע"ג דצריך שיתן עיניו למטה וכמ"ש סימן צ"ה ס"ב ומה נ"מ בהחלונות מ"מ כשנתבטלה כוונתו ישא עיניו לשמים לעורר הכוונה".
ב. משנה ברורה (סי' צה ס"ק ד בשם הב"ח): "דקודם שיתחיל להתפלל יסתכל בחלונות כלפי שמים כדי שיהא לבו נכנע".
ג. בית יוסף בשם המהר"י אבוהב: "ויש לומר שמה שאמרו שיסתכל כלפי שמים אינו רוצה לומר שיהיו עיניו תלויות למעלה כל זמן התפילה, אלא שעל דרך העברה אם יסתכל כלפי שמים יכנע לבבו".
במחצית השקל (צ ד) ובפסקי תשובות (סי' צ הע' 39) הבינו שהמהר"י אבוהב והמגן אברהם אמרו דבר אחד, שאם נתבטלה כוונתו יסתכל מהחלונות.
אך לענ"ד דברי המהר"י אבוהב שונים מדברי המגן אברהם. לפי המגן אברהם רק מי שנתבטלה כוונתו יסתכל מהחלון. מי שלא נתבטלה כוונתו לא יסתכל מהחלון. נראה בכוונת המהר"י אבוהב, שהמתפלל יכול להסתכל לרגע קצר (דרך העברה) מהחלונות באמצע תפילתו, וצ"ע.
נפק"מ בין הטעמים
א. כיוון החלונות
כתב הפמ"ג (א"א ס"ק ד) שלדעת רבינו יונה לא משנה באיזה צד יעשה את החלונות, העיקר שיהיה אור. לדעת רש"י צריך שהחלונות יהיו לכיוון שמתפלל או לפחות בצדדים בכיוון הקדמי שאדם מפנה קצת את מבטו לשם ורואה. ולדעת הרמב"ם (והשולחן ערוך) צריך שהחלונות יהיו דווקא לכיוון ירושלים.
ובדברי חמודות (ברכות פ"ה אות עו) כתב שלפי הטעם של רבינו יונה נכון שיהיו חלונות לכל הצדדים (וכתב שזה מתאים לדעת הזוהר. וכן כתב בדברי עטרת זקנים סי' צ ס"ק ג בשם הזוהר).
למעשה כתב השולחן ערוך (צ ד) שיש לעשות י"ב חלונות. וכתב המשנה ברורה (ס"ק ט) "לאיזה צד שירצה ובתנאי שיהיה גם בצד שמתפלל לקבל ירושלים [פמ"ג]".
ב. חלונות פתוחים או סגורים
כתב רבי עקיבא איגר (על השו"ע צ ד): "בזוה"ק פ' בשלח נ"ט ב' משמע דלא יעמוד נגד חלון הפתוחה ויתפלל רק שיהא חתום בזכוכית או יעמוד קצת רחוק מהחלון (נזירות שמשון)".
לעומת זאת בשולחן הטהור (סי' צ סע' ג) כתב: וצריכין שיהיו פתוחים לאויר ולא יחפם בזכוכית כי החלונות לא מטעם שיהיה אור אלא שיהיו פתוחים לאויר". אפשר שטעמו על פי הקבלה. אך כך נראה גם לשיטת רבינו יונה שיש חשיבות לאוויר טוב מבחוץ.
ג. אור חשמל ומיזוג
כתב הפסקי תשובות (סי' צ הע' 31) שלפי הטעם של רבינו יונה צריך שיהיה הרבה אור בבית הכנסת, וגם מיזוג טוב.
חלונות בתוך ירושלים
הגר"א נבנצל (ביצחק יקרא צ ד) כתב: "צ"ע האם גם בתוך ירושלים עצמה, צריך לפתוח חלונות כנגד בית המקדש?". עכ"ל.
לענ"ד, מסתבר שצריך חלונות כלפי מקום המקדש, שהרי מאותה סיבה שצריך חלונות לכיוון ירושלים, צריך חלונות בתוך ירושלים כלפי המקדש, וכמו שמצינו בדין המתפלל שצריך לכוון כלפי ירושלים ומקום המקדש (שו"ע צד ב). שתי ההלכות הם אותו עניין (ראה מהרש"א לא ד"ה יכול יתפלל אדם').
וכן מצאתי בספר אשי ישראל (עמ' פ, הע' כא).
החלונות מסמנים את הקישור אל העולם ורצון לתקנו
כתב מרן הראי"ה קוק (עין איה פ"ה קכד):
"אר"ח ב"א אריו"ח, אל יתפלל אדם אלא בבית שיש בה חלונות כו'".
התפילה היא אמנם עבודה מתיחדת בנפש המתפלל, אבל התנאי ההכרחי להשלמתה שתפעול על המתפלל, הוא ידיעתו השלמה בערכו אל כל העולם החיצון, אז יפעול שלימות נאה על עצמו וזולתו. אבל מי שההתיחדות בעבודתו המיוחדת תביאהו להפרד מכל יחש העולם החיצוני, לא יבא לתכלית שלימות התפילה, שהיא צריכה להחיות את האדם להיות מוכן לפעול ולהתפעל בצדק ויושר ע"פ רוח ד' שתעוררהו. ע"כ אל יתפלל אדם אלא בבית שי"ב חלונות, שאפשרות הראי' אל העולם החיצוני תעוררהו על חובתו אל העולם כולו שהוא חי בו. אמנם השימוש של העולם החיצוני צריך שיעלה לצד ההכשר של האושר האמיתי שהוא השלום הכללי, והידיעה האמתית שזאת היא מטרת ירושלים, שממנה יצא דבר ד', ע"כ "כוין פתיחין לי' בעיליתי' נגד ירושלים".
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
למה ללמוד גמרא?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך מכינים תה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה תמיד יש מחלוקת?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
