ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- דרכי חז"ל במקרא
- פשט ודרש – הרב משה גנץ
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
אסמכתא , לדוגמה "שיעורין חציצין ומחיצין הלכה למשה מסיני" (סוכה ה, ב), שואלת הגמרא שבידינו פסוק ממנו הם נדרשים ומדוע לומר שזה הלכה? הפסוק "ארץ חיטה ושעורה" (דברים ח, ח) אנו דורשים שכולו לשיעורים, אך אין שום הכרח בדרשות אלו והגמרא אומרת שהפסוק אסמכתא בעלמא.
מהי אסמכתא? הרמב"ם הסביר שמדובר בסימן לזיכרון. כך אמרו גם התוספות "קראי אסמכתא בעלמא לאוקמי גירסא לסימנא" (מנחות צב, ב). כמובן שאת האסמכתא נותנים לדין הידוע לנו כהלכה למשה מסיני, בעצם זהו סוג של דרשה תומכת. כך יוצא שאנו לומדים הלכות דאורייתא מן הנביא, הלכה למשה מסיני שאסמכינהו רבנן אקראי (עירובין ד, ב).
יש דרשות שהראשונים חלקו האם מדובר באסמכתא או בדרשה, למשל איסור עבודה בחול המועד. נחלקו הראשונים האם דין זה דאורייתא כי נדרש מפסוק, או שהפסוק אסמכתא בעלמא והדין דרבנן. על כן בכל אסמכתא עלינו לחפש ראיות מן הסוגיה האם מדובר באסמכתא או בדרשה, כך גם לגבי עינויים ביום כיפור שנלמדו באסמכתא.
על דרך כלל, האסמכתא ניתנת לדין דרבנן. יש שאומרים שהמטרה היא לחבר את הדין לתורה, שאנשים כך יזכרו ויחשיבו את הדין שתיקנו חכמים. דוגמה מוזרה יש בגמרא (סוכה כח א), שבאותו עמוד נדרשות שני דרשות מן המילה "האזרח" (ויקרא טז, כט). דרשו חז"ל לגבי יום כיפור שירבה את הנשים בעינוי, ובדיני סוכה נדרשת מילה (ויקרא כג, מב) זו למעט את הנשים. ממש באותו עמוד למדו מאותה מילה בתורה ההפך, מסביר רש"י שאחד משני הלימודים הוא אסמכתא. כלומר האזרח צריך למעט או לרבות כפי דרכי המדרש, ובאחד המקומות הדין ידוע והוא מיותר לדרשתו, במקום האחר נצרכת המילה וחכמים הפכוה לאסמכתא אף שזה נגד דרכי המדרש.
התברר לנו שהאסמכתא יכולה להיות דבר מאוד חלש, אך איננו מתפלאים, שהרי כל תפקידה הוא לזכרון הדין. הריטב"א מסביר על האסמכתא: "שכל מה שיש לו אסמכתא מן הפסוק העיר הקדוש ברוך הוא שראוי לעשות כן אלא שלא קבעו חובה ומסרו לחכמים, וזה דבר ברור ואמת, ולא כדברי המפרשים האסמכתות שהוא כדרך סימן שנתנו חכמים ולא שכונת התורה לכך, ח"ו ישתקע הדבר ולא יאמר שזו דעת מינות הוא" (ר"ה טז, א).
פשט ודרש – הרב משה גנץ (13)
הרב משה גנץ
10 - מדרשי הלכה
11 - ביאור = האות שלך בתורה
12 - נמסר הדבר לחכמים
טען עוד
יש אסמכתא מסוג נוסף, כמו הדרשה שבעקבותיה תקנו דין נטילת ידיים, וזה כפירוש המהר"ל בבאר הגולה (הבאר הראשון) שבפסוק התורה הטמינה מסר, מן התורה אינו דין אך ישנה ציפייה מחכמים שיתקנוהו.
היינו אמורים ללמוד בצורה כזו שעל כל דרשה נשאל מדוע כך אמרו חז"ל, אך לצערנו עולם הדרשות רחב וסתום מאיתנו, על כן איננו לומדים כן ולא יודעים להסביר מעצמנו מדוע כך דרשו הם. רק אחרי שיש דרשות אנו יכולים לבוא ולבדוק מאיזה סוג הן.
נשלים את לימודנו על הדרשות מדברי הרב בהקדמתו לעין איה. כותב שם הרב את ההבדל בין פירוש לביאור, הפירוש בא להסביר דבר מה. הביאור מלשון באר, שאפשר לדלות ממנה מים. כשהקב"ה נתן את התורה הוא העניקה לנו, כל אחד מאיתנו בקריאתו מקבל את ההבנה שלו מתוך המקום שלו. אחד קורא בתורה ולומד דרשה, ומודה היא שאינה בפשט אך ברור לו שזו הכוונה. חברו כלל לא מבין כיצד הגיע להבנת דבר זה. לדוגמה "ויתד תהיה לך על אזניך" (דברים כג, יד) שנדרש להשמרות מלשון הרע (כתובות ה, א).
הרמב"ם כתב על זה שזה כעין מליצת השיר, אין זה פירוש הפסוק. אך היה יהודי שקרא את הפסוק, מתוך הקריאה עלה במוחו רעיון מוסרי זה. כולם יודעים שאין זה כתוב בפסוק, אך כיוון שהרעיון נכון ויפה שמרנו על דרשתו. מתוך הפסוק נלמדה דרשה זו, הקב"ה מדבר אל כל אחד מאיתנו מתוך הפסוקים. הרבה מדרשותיו של הרב בעין איה שייכות לביאור, הוא קרא את הגמרא והיא הצמיחה בראשו את הרעיונות שכתב. לא לקח הרב דרשות מכובע אחד וגמרות מכובע שני וחיבר, מתוך הלימוד התחברו לו הדברים.
כולנו מכירים דרשות של רב'ס, כך הראש שלהם עובד בדרך ביאור נפלאה זו. חידושו של הרב קוק שהדרשות שלנו תורה הן, כשרבי נחמן עוקר את הפסוקים מפשטן תורה היא. כאשר רבי נחמן עם כל העושר הרוחני המיוחד שלו קרא בתורה, עלו בראשו דרשות שאיננו מבינים כיצד הגיע אליהן. מבחינתו זה מה שכתוב, ודאי שלך התורה התכוונה, אך הוא עוקר את הפסוקים מפשטם לחלוטין. עם זה דרשותיו תורה הן, כיוון שהקב"ה דיבר אל רבי נחמן מתוך הפסוקים, אף שהדברים לא כתובים בהם.
מסייג הרב שבדרך כלל לא ישמשנו הביאור לענייני הלכה, מובן זה שהרי ההלכה צריכה להיות עצמית. אם אדם לפי האישיות המיוחדת שלו קרא את הפסוק בצורה מסוימת, לענייני אגדה תורה היא ולא נלמד מזה הלכות. אמנם נמצא גם יוצא מן הכלל, נראה לומר שכך נוצרו דרשות תומכות.
נוסיף שביאור כפי דרכו של הרב זצ"ל מסוכנת היא, אם האדם שקורא בתורה נפשו מושחתת חלילה דרשותיו לא טובות יהיו. על כן יש לסייג שרק העוסק בתורה לשמה שומע את הקול הא-לוקי קורא לו בקריאתו בתורה, הבנתו של העוסק בתורה לשמה היא דרשות הפסוקים.
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך ללמוד אמונה?
מי אתה עם ישראל?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
איך מותר להכין קפה בשבת?
זמן הדלקת נרות חנוכה
איך מוסרים את הנפש בימינו?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
אנחנו קודש למענך
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
