ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנה לכתחילה ודאי ישתדל להדליק נרות שבת במקום אכילה על מנת שיהיו לפניו בשעת הסעודה, אבל אלו המתארחים בבתי מלון שההנהלה אינה מרשה להדליק נרות בחדרים, רשאים בשעת הדחק שכזה להדליק את אור החשמל לשם מצוות הדלקת נרות, כיון שרבו הפוסקים הסוברים שאפשר לצאת ידי חובת הדלקה כהאי גונא. ואם אפשר עדיף להדליק כעין פנסים קטנים על שולחנם שבזה ניכר יותר שהודלקו לשם נרות שבת.
ויש לדון בזה משום שני ספיקות, האם ההדלקה בחשמל שמה הדלקה, וכן האם רשאים לברך על הדלקה זו.
ובספר נשמת שבת (ח״א סימן שי) סיכם את השיטות, והביא בשם הצפנת פענח והדבר אליהו (קלאצקין סימן סג) שלא שייך לברך ’להדליק’ על סיבוב או לחיצת כפתור, שרק מחבר מעגל חשמלי. ובשו״ת מהרש״ג (ח״ב סימן קז) כתב שאין לברך ’להדליק נר’ שאין זה נר, ובשו״ת לבושי מרדכי (מהדור״ת או״ח סימן נט) כתב שאין יוצאים ידי חובה בלי שמן או שאר דבר שמנוני הדולק. ובשו״ת משמיע שלום (סימן יב ונדפס בשו״ת ירושת הפליטה ס״ו) כתב שאין יוצאין בזה כיון שכוח גוי מעורב בו, שהגוי מייצר את החשמל בתחנת הכח, והוי כנר שהדליקו הישראל והגוי יחדיו.
ובשו״ת פקודת אלעזר (סימן כב-כג) אסר משום שהדלקה בעי שיעור שידלק עד זמן הסעודה, ובחשמל ברגע ההדלקה אין שיעור זה, ורק מתחדש בו בכל רגע כח נוסף.
וגם בשו״ת אור לציון (ח״ב אות קע) כתב כעין זה שאין לצאת בהדלקת החשמל משום שבכל רגע מגיע זרם חדש שלא היה בעולם ולא שייך להדלקה הראשונה, ומכל מקום אפשר לצאת בהדלקה על ידי סוללה או מצבר, שכל הזרם נמצא בתוכו ודומה לנר שיש בו את כל השמן להדלקה.
ולעומת האוסרים ישנם מתירים, שבשו״ת בית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ, ה) התיר משום שאור החשמל הנמצא בחוטים מקרי נר, וכן התיר בשו״ת מחזה אברהם (ח״א סימן מא), וכן התיר בשו״ת כוכבי יצחק (סימן א, ב) בשם הרב אהרן קוטלר, וכן התיר בשו״ת אחיעזר (ח״ד ס״ו).
ועל פי דבריהם התיר הגר״ע יוסף (חזון עובדיה ח״ג עמוד שלז) ליולדת בבית חולים ללחוץ על הכפתור ולהדליק את האור לכבוד השבת ולצאת בזה חובת הדלקת נרות שבת, וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ב סימן קנו) התיר למי שהפליג בספינה, והוסיף שיכול גם לסמוך על המתירים ולברך.
ועיין עוד בספר אז נדברו (ח״ג ס״א), ובשו״ת להורות נתן (חלק יא סימן יז), ובשמירת שבת כהלכתה (פמ״ג הערה כב).
והמליצו הפוסקים להדליק נורות כאלו שניכר מהם שהודלקו עבור השבת, וכן הובא בשם הגר״א ענקין (ספר עדות לישראל), ובשו״ת כוכבי יצחק (ח״א סימן א) ובשו״ת זכרון יעקב (סימן יד, ב), הובאו דבריהם בספר נשמת שבת (עמוד רנז).
הרב שי טחן
ראש כולל שערי עזרה בברוקלין ניו יורק, וראש בית הוראה ארזי הלבנון. הרב טחן כותב עלון שבועי המופץ ברחבי ארצות הברית וקנדה ומחבר ספרים בהלכה.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אין להוציא את מנעליו מחוץ לחדר ביום השבת אם המלון נותן שירות צחצוח נעליים
איך מותר להכין קפה בשבת?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
הלכלוך הקדוש
איך המזוזה שומרת עלינו?
מי אתה עם ישראל?
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
מהו הסוד של פורים בשנה מעוברת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
