ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
הנה לכתחילה ודאי ישתדל להדליק נרות שבת במקום אכילה על מנת שיהיו לפניו בשעת הסעודה, אבל אלו המתארחים בבתי מלון שההנהלה אינה מרשה להדליק נרות בחדרים, רשאים בשעת הדחק שכזה להדליק את אור החשמל לשם מצוות הדלקת נרות, כיון שרבו הפוסקים הסוברים שאפשר לצאת ידי חובת הדלקה כהאי גונא. ואם אפשר עדיף להדליק כעין פנסים קטנים על שולחנם שבזה ניכר יותר שהודלקו לשם נרות שבת.
ויש לדון בזה משום שני ספיקות, האם ההדלקה בחשמל שמה הדלקה, וכן האם רשאים לברך על הדלקה זו.
ובספר נשמת שבת (ח״א סימן שי) סיכם את השיטות, והביא בשם הצפנת פענח והדבר אליהו (קלאצקין סימן סג) שלא שייך לברך ’להדליק’ על סיבוב או לחיצת כפתור, שרק מחבר מעגל חשמלי. ובשו״ת מהרש״ג (ח״ב סימן קז) כתב שאין לברך ’להדליק נר’ שאין זה נר, ובשו״ת לבושי מרדכי (מהדור״ת או״ח סימן נט) כתב שאין יוצאים ידי חובה בלי שמן או שאר דבר שמנוני הדולק. ובשו״ת משמיע שלום (סימן יב ונדפס בשו״ת ירושת הפליטה ס״ו) כתב שאין יוצאין בזה כיון שכוח גוי מעורב בו, שהגוי מייצר את החשמל בתחנת הכח, והוי כנר שהדליקו הישראל והגוי יחדיו.
ובשו״ת פקודת אלעזר (סימן כב-כג) אסר משום שהדלקה בעי שיעור שידלק עד זמן הסעודה, ובחשמל ברגע ההדלקה אין שיעור זה, ורק מתחדש בו בכל רגע כח נוסף.
וגם בשו״ת אור לציון (ח״ב אות קע) כתב כעין זה שאין לצאת בהדלקת החשמל משום שבכל רגע מגיע זרם חדש שלא היה בעולם ולא שייך להדלקה הראשונה, ומכל מקום אפשר לצאת בהדלקה על ידי סוללה או מצבר, שכל הזרם נמצא בתוכו ודומה לנר שיש בו את כל השמן להדלקה.
ולעומת האוסרים ישנם מתירים, שבשו״ת בית יצחק (יו״ד ח״א סימן קכ, ה) התיר משום שאור החשמל הנמצא בחוטים מקרי נר, וכן התיר בשו״ת מחזה אברהם (ח״א סימן מא), וכן התיר בשו״ת כוכבי יצחק (סימן א, ב) בשם הרב אהרן קוטלר, וכן התיר בשו״ת אחיעזר (ח״ד ס״ו).
ועל פי דבריהם התיר הגר״ע יוסף (חזון עובדיה ח״ג עמוד שלז) ליולדת בבית חולים ללחוץ על הכפתור ולהדליק את האור לכבוד השבת ולצאת בזה חובת הדלקת נרות שבת, וכן הגר״מ שטרנבוך (שו״ת תשובות והנהגות ח״ב סימן קנו) התיר למי שהפליג בספינה, והוסיף שיכול גם לסמוך על המתירים ולברך.
ועיין עוד בספר אז נדברו (ח״ג ס״א), ובשו״ת להורות נתן (חלק יא סימן יז), ובשמירת שבת כהלכתה (פמ״ג הערה כב).
והמליצו הפוסקים להדליק נורות כאלו שניכר מהם שהודלקו עבור השבת, וכן הובא בשם הגר״א ענקין (ספר עדות לישראל), ובשו״ת כוכבי יצחק (ח״א סימן א) ובשו״ת זכרון יעקב (סימן יד, ב), הובאו דבריהם בספר נשמת שבת (עמוד רנז).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
