ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
בענין ברכת הגומל אחר טיסה מצאנו דיעות חלוקות אם יברך, שהרי אין טיסה נכללת באחד מהארבעה דברים שחז״ל (ברכות נד, ב) קבעו עליהם את ברכת הגומל, שאין טיסה דומה להולכי מדברות, שהרי הטס אינו עובר דרך המדבר, ואינה בכלל עוברי הים שהרי אינו מפליג בים, ואם כן יש לברר משום מה נחייבו לברך.
והנה הביא השולחן ערוך (סימן ריט ס״ט) דיעות אם מברכים על שאר הצלות שאינם בכלל אותן ארבעה: "הני ארבעה לאו דוקא, דהוא הדין למי שנעשה לו נס, כגון שנפל עליו כותל, או ניצול מדריסת שור ונגיחותיו, או שעמד עליו בעיר אריה לטורפו, או אם גנבים באו לו או שודדי לילה וניצול מהם, וכל כיוצא בזה, כולם צריכים לברך הגומל. ויש אומרים שאין מברכין הגומל אלא הני ארבעה דוקא, וטוב לברך בלא הזכרת שם ומלכות".
ואכן הספרדים אינם מברכים כי אם על אותן ארבעה דברים בלבד, אך האשכנזים מברכים גם על שאר הצלות בשם ומלכות, וכמו שכתב המשנ״ב (ס״ק לב).
והגר״מ פינשטיין כתב (אגר״מ או״ח ח״ב סימן נט) שודאי לדיעות שמברכים עבור שאר הצלות יש לברך גם אחר טיסה, ואף לאלו שסוברים שאין לברך, עדיין יש לדמות את הטיסה לספינה שאינה מהלכת בארץ, שזהו עיקר החילוק בין ספינה להולך ביבשה, שבספינה אינו יכול לחיות זמן רב בלא הצלה אם אירע בה קלקול, וכן בטיסה באוירון, ועוד גרע אוירון שכן באויר אין יכול לחיות אפילו רגע אחד, ולכן יש להודות לבורא שהצילו.
ובשו״ת אור לציון (ח״ב עמוד קמ) כתב לברך מטעם שיש בטיסה חשש ליסטים, דהיינו חטיפות מטוסים וכדומה. ונראה שכתב זאת על פי זמנו שהיה אז חטיפות מטוסים, אולם היום הדבר כמעט ולא מצוי כלל, ואין בזה טעם לשבח על מנת לברך.
ישנם שסברו שטיסה נכללת עם יורדי הים אם טסים מעל הים, ולכן לדעתם אם הטיסה לא עברה מעל הים אין מברכים כלל, ראה שכן סבר הגרי״ש אלישיב (אשרי האיש ח״א עמוד רסט), וכן הגר״י קניבסקי (ארחות רבנו ח״א עמוד צא).
ומכל מקום דעת הגרש״ז אורבעך (הליכות שלמה פרק כג ה״ה) שהמנהג לברך אף אם לא עברו מעל הים.
והגר״ע יוסף (יבי״א ח״ב סימן יד, ויחוה דעת ח״ב סימן כו) כתב שיש לברך הגומל רק אם משך הטיסה היתה כשיעור פרסה שהוא שבעים ושנים דקות. ואם טס וחוזר באותו היום מצרף את זמני הטיסה לזמן הנ״ל.

איך מותר להכין קפה בשבת?

הנס של השמן המיוחד של יעקב אבינו

מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

למה ללמוד גמרא?

כשהתמיד בוטל - החומות קרסו

איך עושים קידוש?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















