ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם שני סוגי מנגלים, מנגל גחלים ומנגל חשמלי.
לגבי מנגל על גחלים, אם נמצא במקום שחושש שהשתמשו בו לדברים אסורים הוא נאסר ואין להשתמש בו בשום אופן ללא הכשרה. אלא שיש חילוק בין חלק המגש התחתון שעליו מניחים את הגחלים, שאז ההנחה היא שכל דבר שנופל בו נשרף מחום האש וכן המגש עצמו נכשר תדיר ע״י החום, לבין חלק הרשת שנותנים עליה את האוכל עצמו שהכשרתו היא ע״י ליבון חמור, כלשונו של השלחן ערוך (סימן תנ"א ס״ד): "כלים שמשתמשים בהם על ידי האור, כגון שפודים ואסכלאות וכיוצא בהם צריכים ליבון, והליבון הוא עד שיהיו ניצוצות ניתזין מהם".
כמו כן חובה להכשיר את המכסה של המנגל, שגם הוא נאסר ע״י זיעה וריח האוכל הנצלה על גבי המנגל, אלא אם כן כוונתו להשאיר את המנגל פתוח כל הזמן ללא הכיסוי.
והדרך להכשיר את רשת המנגל הוא להדליק גחלים על המנגל, ולראות שהרשת תדאדם מחום האש ויהיו ניצוצות של אש יוצאות ממנה. אלא שיש לדעת שרק חומר ברזל מתאדם מחום האש, והיום הרבה מהרשתות עשויות מחומר אלומיניום שאינו מתאדם מחום האש (שלחן הלוי עמוד רלה), לכן מספיק להדליק את האש למשך זמן שיש לשער שאם הרשת היתה עשויה מברזל היא היתה נעשית לאדום לוהט. מכל מקום כיון שאין לנו את המודד הנ״ל שקבעו חז״ל, לכן ידליק את הגחלים ויסגור את הכיסוי עד שברור לנו שעבר מספיק זמן שהרשת התלבנה בשיעור של ליבון חמור.
ובמידה שנעשה ליבון חמור כהלכה, כל ממשות לכלוכי האוכל הדבוקים על גבי המנגל ישרפו כליל וכן הבליעות האסורות, והמנגל יוכשר. אמנם לא יסתמך בזה רק על השארה בלבד, אלא יבדוק ויתבונן אם באמת הכל נשרף, שמהנסיון נמצא שאחר הליבון יש מקומות שרואים בחוש שהשמנונית עדיין בעינה, וניתן לבדוק זאת על ידי שרואים שהמקום עדיין דביק מן האוכל. ועוד אפשר לבדוק זאת על ידי שינגב את המנגל בחוזקה במפית נייר ויראה אם יש על גבי אותה המפית שמנונית, ואם אכן נמצא שמנונית בנייר הרי שהרשת ושאר החלקים עדיין אינם נקיים ומוכשרים דיים.
אכן למעשה מכיון שקשה לשער כמה זמן לוקח למתכת אלומיניום כזו להתאדם ולהוציא ניצוצות, ועוד שהנסיון מלמד שחלקי המנגל לא מתנקים לחלוטין מחום האש, לכן מומלץ ביותר להחליף את הרשת, ולגבי כיסוי המנגל יש עיצה להשאירו פתוח בעת צליית המאכלים.
והכשר מנגל חשמלי יותר בעייתי כיון שאין את האפשרות להבעיר בו אש, לכן אי אפשר להכשירו בליבון חמור. ואם כן ניתן להבעיר שם אש על ידי גחלים וכדומה, ולודאות שהוכשר כראוי דינו שווה למנגל הגחלים שהסברנו לעיל, ולפני שיעשה כן יוודא שבעלי המקום מסכימים שילבנו את המכשיר, כיון שהקלקול בזה מצוי.
ועוד יש לדעת שגם את המלקחיים והשיפודים יש ללבן באש באופן שהסברנו לעיל, כיון שהדרך הוא שמשתמשים בהם על האש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
