בית המדרש
  • משפחה חברה ומדינה
  • נסיעות, טיולים ונופש
  • הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
קטגוריה משנית
undefined
אין ראוי לצאת לטיול בזמן שהציבור שרוי בצער, וכגון בשעת מלחמה.

איתא בגמרא (תענית יא,א): "בזמן שישראל שרויין בצער ופירש אחד מהן, באין שני מלאכי השרת שמלוין לו לאדם ומניחים לו ידיהן על ראשו ואומרים: פלוני זה שפירש מן הציבור אל יראה בנחמת הציבור"
ומוסיפה הגמרא: "תניא אידך, בזמן שהצבור שרוי בצער אל יאמר אדם אלך לביתי, ואוכל ואשתה ושלום עליך נפשי, ואם עושה כן עליו הכתוב אומר: והנה ששון ושמחה, הרוג בקר ושחוט צאן, אכול בשר ושתות יין, אכול ושתו כי מחר נמות. מה כתיב בתריה: ונגלה באזני ה' צבאות אם יכופר העון הזה לכם עד תמותון".
וכן נמצא גם בפרקי אבות (פרק ב’ משנה ד’): "אל תפרוש מן הציבור". והסביר רבי עובדיה מברטנורא שיש להשתתף עם צער הציבור.
וכן נפסק בשולחן ערוך (סימן תקעד ס״ה): "כל הפורש מן הציבור אינו רואה בנחמתן, וכל המצטער עמהם זוכה ורואה בנחמתן". והסבירו המשנה ברורה (ס״ק יג) והכף החיים (ס״ק טז) שהאיסור לפרוש מן הציבור הוא רק בדבר שיוכל להועיל לציבור, וכגון בתפילה ובתענית או בממון, אולם אם אין לו שום תועלת לא נאמר דבר זה. ואף על פי כן הסביר בכף החיים (ס״ק יז) שיש לאדם לצער עצמו עם הציבור כשם שמצינו במשה רבינו שציער את עצמו בשעה שעם ישראל לחמו בעמלקים, שנאמר וידי משה כבדים. ולכן ודאי שאין ראוי לבלות וכן לצאת לטיולים בזמן שאחינו נמצאים בלוחמה ורבים נמצאים תחת איום טילים תדיר.




סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il