ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ
מגדלים גדולים נופלים בעזה אחד אחרי השני, ישראל מפילה את המגדלים הגבוהים הללו כדי לשבור את רוחם של כל הרוצחים העזתים. על חורבן מגדלי הרשע הללו התנבא הנביא עמוס ואמר "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי עַזָּה וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ וכו': וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת עַזָּה וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ" המטרה הסופית היא שלא יהיו ממשיכים לרשע הזה בעולם "וְאָבְדוּ שְׁאֵרִית פְּלִשְׁתִּים אָמַר ה' אלוקים" (עמוס א).
חיסול האויבים בלבנון
הנביא עמוס מדבר על כל העמים הרעים שחוטאים פעם אחר פעם ולא לומדים כלום, בין העמים החוטאים תדיר נמצא גם את לבנון. כאז גם עתה, הם טועים ונענשים, וחוזרים וטועים ושוב נענשים. "כֹּה אָמַר ה' עַל שְׁלשָׁה פִּשְׁעֵי צֹר וְעַל אַרְבָּעָה לֹא אֲשִׁיבֶנּוּ עַל הַסְגִּירָם גָּלוּת שְׁלֵמָה לֶאֱדוֹם וְלֹא זָכְרוּ בְּרִית אַחִים". העונש של רשעי הלבנון יהיה כמו עונש רשעי עזה " וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּחוֹמַת צֹר וְאָכְלָה אַרְמְנֹתֶיהָ". – נבואה שכולנו רואים את התקיימותה בשנה האחרונה.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
713 - פרשת כי תצא תשפ"ה – רחמים ורגישות מפתח הגאולה
714 - פרשת כי תבוא תשפ"ה – השופר שמכרית את האויבים
715 - פרשת ניצבים תשפ"ה – מלכויות זכרונות ושופרות בעת מלחמה
טען עוד
עוד מדבר הנביא על חיסול רשעי תימן ושבירת ארמונותיהם המפוארים. כך אומר הנביא "וְשִׁלַּחְתִּי אֵשׁ בְּתֵימָן וְאָכְלָה אַרְמְנוֹת בָּצְרָה". רוב המפרשים מסבירים שתימן המדוברת היא מדינה אויבת שנמצאת בדרום. הנביא אומרת שתימן תשלם מחיר יקר על עקשנותה. האש תאכל את המבנים המפוארים של תימן כמו המבנים המפוארים של עזה ולבנון. מבנים שמביאים לשלשת העמים הללו גאווה גדולה שמפילה אותם מהפח אל הפחת.
קולו הגדול של השופר נשמע בנשמה
קול מסוף העולם ועד סופו ואין הבריות שומעות
הנבואות של עמוס נשמעות מירושלים. "וַיֹּאמַר ה' מִצִּיּוֹן יִשְׁאָג וּמִירוּשָׁלִַם יִתֵּן קוֹלוֹ". הנבואות הללו נאמרו בשאגה, בקול גדול שלא נשמע לאוזן הבריות. ממש כמו השופר הגדול שתוקע בראש השנה ולא נשמע באוזן. על הקול הגדול הזה נאמר הפסוק "יַרְעֵם אֵל בְּקוֹלוֹ נִפְלָאוֹת עֹשֶׂה גְדֹלוֹת וְלֹא נֵדָע " (איוב לז). על המילים 'לא נדע' אמר רבי לוי במדרש " שלשה קולות הולכות מסוף העולם ועד סופו והבריות ביניהן ואינן שומעות כלום" (שמות רבה ה ט).
וּבְשׁוֹפָר גָּדוֹל יִתָּקַע. וְקוֹל דְּמָמָה דַקָּה יִשָּׁמַע
הסביר רבי אליעזר אזכרי "כבר ידעת מה שאמרו בזוהר 'בת קול יוצאת בכל יום ומכרזת שובו בנים שובבים'. ובת קול יוצאת מהר חורב בכל יום ויום ואומרת 'אוי להם לבריות מעלבונה של תורה'. וקשה, למי מכריזין, הלא אין אנו שומעין כלום? אלא ודאי, אף על גב דאיהו לא חזי מזליה חזי, כדאיתא במסכת מגילה. הכא נמי אף על גב דהוא לא שמע, מזליה שמע". הנשמה שומעת את הקול הגדול הזה. הנשמה שומעת ומושפעת.
הנשמה שומעת את קול השופר הגדול
כך הנשמה שומעת את קול השופר הגדול שתוקע וקורא לעם ישראל לעלות לארץ ישראל. היא שומעת את בת הקול שיוצאת מהר חורב ומתקרבת ליהדות. היא שומעת את הקולות שהולכים מסוף העולם ועד סופו ומתעוררת לפעול טוב בעולם. "וזהו שלפעמים מתעורר באדם רוח טהרה מקול הקורא לאוזן נשמתו, ומכל מקום לא יזכה לזה רק השומע קול החכם המוכיח, והיינו דכתיב 'והיה אם שמוע תשמע', כלומר אם תשמע למוכיח באוזן בשר - תזכה לשמוע באוזן הלב כרוז מלכו של עולם" (ספר חרדים עג).
וה' נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַֽחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ
בספר יואל כתוב שארבה בא כאשר בעלי הכנף הקטנים הללו נשלחים על ידי הקב"ה כמו במכת ארבה במצרים. החגבים הם חיילים שקול ה' שולח אותם להכות בעולם. "וה' נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ כִּ֣י רַ֤ב מְאֹד֙ מַֽחֲנֵ֔הוּ כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ כִּֽי־גָד֧וֹל יוֹם ה' וְנוֹרָ֥א מְאֹ֖ד וּמִ֥י יְכִילֶֽנּוּ". על זה נאמר "גדולים הצדיקים יותר ממלאכי השרת שמלאכי השרת אינן יכולין לשמוע קולו שנאמר 'וה' נָתַ֤ן קוֹלוֹ֙ לִפְנֵ֣י חֵיל֔וֹ' – אלא עומדין ונבהלין. והצדיקים יכולין לשמוע קולו וכו' עליהם נאמר "כִּ֥י עָצ֖וּם עֹשֵׂ֣ה דְבָר֑וֹ – זה צדיק שעושה רצון יוצרו". ולכן "קשה כחן של צדיקים שיכולין לשמוע קולו" (מדרש תנחומא ויקרא – פרק א).
הדבור האלוקי נחלק לשני קולות
גאולה לישראל וחורבן לאויביו
במדרש שם "אמר ר' ראובן בשעה שאמר לו הקדוש ברוך הוא למשה במדין לך שוב מצרימה, נחלק הדבור לשני קולות ונעשה דו פרצופין והיה משה שומע במדין 'לך שוב מצרימה', ואהרן שומע 'לך לקראת משה המדברה' הוי 'ירעם אל בקולו נפלאות". אמר רבי תנחומא כי כך גם הקול שנשמע במעמד הר סיני "דו פרצופין היה יוצא". מי שקיבל אותו – קיבל טל של חיים. מי שלא קיבל את דבר ה' - הוא היה בשבילו הר כגיגית שמאיים להורגו.
שופר מצד אחד - גאולה לישראל
כך הוא קול ה' בשופר הגדול שמצד אחד הוא קורא לשחרור את ישראל משיעבוד מלכויות, קורא לנו לעלות לארץ ישראל ולהשתחוות בירושלים ועוד. מהצד השני הקול הזה מפיל בהלה על הרשעים ומכלה את מלכות הרשעה בעשן. כך מתאר זכריה הנביא את הקול של שופר הגאולה לישראל ושופר החורבן לאויבי ישראל. אותו שופר ואותו קול שמתחלק לשנים.
זכריה הנביא אומר על הגאולה: "שַׁבְתִּי אֶל צִיּוֹן וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְנִקְרְאָה יְרוּשָׁלִַם עִיר הָאֱמֶת וְהַר ה' צְבָאוֹת הַר הַקֹּדֶשׁ: כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת עֹד יֵשְׁבוּ זְקֵנִים וּזְקֵנוֹת בִּרְחֹבוֹת יְרוּשָׁלִָם וְאִישׁ מִשְׁעַנְתּוֹ בְּיָדוֹ מֵרֹב יָמִים: וּרְחֹבוֹת הָעִיר יִמָּלְאוּ יְלָדִים וִילָדוֹת מְשַׂחֲקִים בִּרְחֹבֹתֶיהָ". כל זה אחרי קבוץ גלויות " הִנְנִי מוֹשִׁיעַ אֶת עַמִּי מֵאֶרֶץ מִזְרָח וּמֵאֶרֶץ מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ : וְהֵבֵאתִי אֹתָם וְשָׁכְנוּ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלִָם וְהָיוּ לִי לְעָם וַאֲנִי אֶהְיֶה לָהֶם לֵאלֹהִים בֶּאֱמֶת וּבִצְדָקָה". גם האדמה תתן פריה בגאולה הזו " הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם " (זכריה ח).
שופר מצד שני - מכה לרשעה
אותו שופר מכה מצד שני את דמשק ואת ערי הלבנון. "וְגַם חֲמָת תִּגְבָּל בָּהּ צֹר וְצִידוֹן כִּי חָכְמָה מְאֹד" ודינה לחורבן " הִנֵּה אֲדֹנָי יוֹרִשֶׁנָּה וְהִכָּה בַיָּם חֵילָהּ וְהִיא בָּאֵשׁ תֵּאָכֵל" (זכריה ט) כן ה' מכה את עַזָּה שתפחד מאוד. " וְאָבַד מֶלֶךְ מֵעַזָּה" אבדה ההנהגה של עזה מתחת להריסות, "וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים" הגאווה הגדולה שלהם נשברת. "וַהֲסִרֹתִי דָמָיו מִפִּיו וְשִׁקֻּצָיו מִבֵּין שִׁנָּיו וְנִשְׁאַר גַּם הוּא לֵאלֹהֵינוּ" . כל ניצוצות הקדושה שהיו מוסתרים בהם יעברו לשרת את הקודש.
ובכן צדיקים יראו וישמחו
על החורבן והבירור הזה צריך לשמוח כי הוא מבשר את בא הגואל שכך נאמר בנביא אחר כך "גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר". על הקשר בין כילוי הרשע לגאולה אנחנו מתפללים בראש השנה ואומרים "וּבְכֵן צַדִּיקִים יִרְאוּ וְיִשְֹמָחוּ וִישָׁרִים יַעֲלֹזוּ. וַחֲסִידִים בְּרִנָּה יָגִילוּ. וְעוֹלָתָה תִקְפֹּץ פִּיהָ. וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ". שזאת פעולת השופר מצד אחד מכרית את הרשע ומצד שני מעלה ומרומם את מלכות המשיח.
תקיעת שופר שמרסקת את תימן
זכריה אומר כי ישראל הם כמו חרבו של ה' שמכה את האויבים. מתאר שה' משתמש בעם ישראל כמו חרב ביד גיבור "וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר". בחורי ישראל בוחרים להיות כמו קשת וחיצים של ה' הפוגעים באויביו שהם גם אויבינו. "כִּי דָרַכְתִּי לִי יְהוּדָה קֶשֶׁת מִלֵּאתִי אֶפְרַיִם וְעוֹרַרְתִּי בָנַיִךְ צִיּוֹן עַל בָּנַיִךְ יָוָן וְשַׂמְתִּיךְ כְּחֶרֶב גִּבּוֹר". במלחמה הזאת ה' יתקע בשופר " וַה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ וַא-דֹנָי ה' בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן". חץ ה' כבר יצא להכות את החותים ואי אפשר להחזירו. ובימינו אין צורך להרחיב את ההסבר המובן מאליו.
שופר שמחזק את גבורת ישראל
עוצמת השופר גם נותנת הרבה גבורה לחיילי ישראל. " וְנִלְחֲמוּ כִּי ה' עִמָּם וְהֹבִישׁוּ רֹכְבֵי סוּסִים: וְגִבַּרְתִּי אֶת בֵּית יְהוּדָה וְאֶת בֵּית יוֹסֵף אוֹשִׁיעַ" (זכריה י). גבורה שמביאה שמחה "וְהָיוּ כְגִבּוֹר אֶפְרַיִם וְשָׂמַח לִבָּם כְּמוֹ יָיִן וּבְנֵיהֶם יִרְאוּ וְשָׂמֵחוּ יָגֵל לִבָּם בַּה'". גבורה שמקבצת גלויות ומרבה את בניהם "אֶשְׁרְקָה לָהֶם וַאֲקַבְּצֵם כִּי פְדִיתִים וְרָבוּ כְּמוֹ רָבוּ: וְאֶזְרָעֵם בָּעַמִּים וכו'. גבורה שמכריתה את הרשעים ומקדשת את שם ה' "וְהוּרַד גְּאוֹן אַשּׁוּר וְשֵׁבֶט מִצְרַיִם יָסוּר: וְגִבַּרְתִּים בַּה' וּבִשְׁמוֹ יִתְהַלָּכוּ נְאֻם ה'" (זכריה י).
שופר כפול שנשמע בשנה זו
השופר של זכריה תוקע בקול גדול בימינו. זו תקיעה שהחלה מאז שהחל קיבוץ גלויות. לא שומעים אותו באוזן הבשר, אבל הנשמה בוודאי שומעת ופועלת מכוחו. גם שחרור משעבוד מלכויות. גם עליה לארץ. גם גבורה. גם הכרתת האויבים. עושים דברים שלא היינו מעיזים לעשות בעבר. הכל באומץ גדול וביד חזקה. הכל להשבית את אויבינו ושונאינו.
מבצע הביפרים
באומץ ובתחכום גדול פוצצנו לרעים, את הביפרים. אלפי מחבלים נפגעו במבצע שהיה בי"ד אלול. עשרות נהרגו, 4500 מחבלים ארורים נפצעו. חלקם הפכו לעיוורים חלקם לגידמים. הם הוכו בתדהמה שישראל נכנסה להם לתוך ביתם, והעולם הוכה בתדהמה מהאומץ והחכמה והתעוזה של ישראל.
אוהבי ה' ואוהבי ישראל בכל העולם שמחו, ואויבינו בכו והצטערו ומרטו את שערות ראשם. למחרת התפוצצו בלבנון אלפי מכשירי קשר אחרים. אלה שלא נפגעו בגל הראשון נפגעו בגל השני ויצאו משימוש. כל הפצועים הללו הפכו להיות עדות מהלכת לעוצמת עם ישראל ולסייעתא הגדולה שה' מסייע לנו במלחמתו בממלכת הזדון והרשע.
ישראל חיסלה מאות אלפי טילים
כך התגברנו על הפחד שאחז בנו עשרות שנים והפצצנו בלבנון מאגרי ענק של כ-200,000 טילים מדויקים שאיימו על ישראל. איימו על מחנות הצבא ואיימו על כל ריכוזי האוכלוסייה בישראל. אחר כך קיבלו מנהיגי ישראל ומפקדיו אומץ יותר גדול וחיסלו את נאסראללה ראש ממלכת הרשע והאכזריות. הפציצו את הבונקר שבו הפחדן הסתתר ביחד עם מפקדיו הבכירים והאמיצים, ואינם עוד.
בעקבות נפילת החיזבאללה, נפל שלטון אסד בז' כסלו תשפ"ה. והוא ברח לרוסיה ביחד עם כל צמרת ממלכת הרשע שרדפה אותנו מעל 50 שנה. אחרי נפילתו הפציצה ישראל את מאגרי הנשק הענקיים של סוריה וחיסלה אותם.
אחריו קיבלה ממלכת הרשע של אירן מכה אנושה. מי"ז סיון עד כ"ח סיון הפצצנו ביחד עם האמריקאים את המקומות שבנו בהם במשך שלושים שנה את הפצצות שיועדו להשמיד את מדינת ישראל. על נס עצום זה נאמר "שיחו בכל נפלאותיו". אחר כך השמדנו את הממשלה של החותים שירו עלינו כ-180 טילים בליסטיים ועוד כ-170 כטב"מים. על זה מתפללים ואומרים כל שנה "וְהָרִשְׁעָה כֻלָּהּ בֶּעָשָׁן תִּכְלֶה. כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ".
עצירת הטילים
בין לבין התברכה ישראל בסייעתא דשמייא בחכמה לנטרל עשרות אלפי טילים שנורו עליה במלחמה זו. מעזה 4000 טילים רק בשמחת תורה. עוד אלפים רבים נורו אחריה. סה"כ עשרות אלפי טילים. מאיראן נורו 400 טילים בליסטיים ועד מאות כטב"מים, מלבנון 17.500 טילים וכטב"מים, גם מסוריה יצאו טילים במשך שנתיים וכעת כמעט כולם דוממים.
עצירת הטילים נעשתה על ידי כל מערכות נשק מתקדמות שכעת העולם רוכש במיליארדים. החידוש הוא בלייזר שיודע לנטרל כטב"מים וטילים בדיוק וביעילות הרבה יותר גדולה. הפלא הזה שבו מדינת ישראל מצליחה להגן על עם ישראל באמצעים שאין לשום אומה ולשון הוא פלא בפני עצמו. עליו אנחנו מודים בכל תפילה ואומרים "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה".
הפלת ממלכת הרשע והזדון – חלק מתקיעת השופר
אחרי הפלת הרשע, באה מלכות ה'. אחרי שאנחנו אומרים "כִּי תַעֲבִיר מֶמְשֶׁלֶת זָדוֹן מִן הָאָרֶץ". אנחנו מתפללים ואומרים "וְתִמְלֹךְ אַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מְהֵרָה עַל כָּל מַעֲשֶֹיךָ. בְּהַר צִיּוֹן מִשְׁכַּן כְּבוֹדֶךָ. וּבִירוּשָׁלַיִם עִיר מִקְדָּשֶׁךָ. כַּכָּתוּב בְּדִבְרֵי קָדְשֶׁךָ: יִמְלֹךְ ה' לְעוֹלָם אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן לְדֹר וָדֹר הַלְלוּיָהּ". כך קורה גם ביציאת מצרים. אחרי טביעת פרעה וחילו בים סוף - מתגלה מלכות ה' בעולם ועם ישראל אומר "ה' ימלך לעולם ועד". – "מָתַי תִּמְלֹךְ בְּצִיּוֹן. בְּקָרוֹב בְּיָמֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד תִּשְׁכּוֹן. תִּתְגַּדֵּל וְתִתְקַדֵּשׁ בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַיִם עִירְךָ לְדוֹר וָדוֹר וּלְנֵצַח נְצָחִים".
שופר גדול ושופר קטן
ב' שופרות הם - שופר הקטן ושופר הגדול
כותב רבי חיים ויטאל בשער הכוונות בשם האר"י הקדוש (דרושי ראש השנה דרוש ז) כי יש שני שופרות. שופר גדול שבו הקב"ה תוקע ושופר קטן שבו אנחנו תוקעים. בתקיעות מיושב אנחנו שומעים את השופר הקטן שלנו. ובמוסף אנחנו צריכים להקשיב ולהאזין לשופר הגדול של מעלה. ויש אומרים שבגלל זה אנחנו מברכים "לשמוע קול שופר", ולא "לתקוע בשופר" (עיין שו"ע תקפה ב). ואם אדם תקע לתוך בור ולא שמע לא יצא (תקפז) שהעיקר הוא השמיעה. שמיעת השופר הקטן שלנו שמעוררת לשמוע את השופר הגדול של מעלה.
במעמד הר סיני – ה' תוקע
בתפילת מוסף אנחנו מזכירים את השופר הגדול של מעלה בפסוקי התורה במתן תורה. "וּבְקוֹל שׁוֹפָר עֲלֵיהֶם הוֹפַעְתָּ. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: וַיְהִי בַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי בִּהְיֹת הַבֹּקֶר וַיְהִי קֹלֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר וְקֹל שֹׁפָר חָזָק מְאֹד, וַיֶּחֱרַד כָּל הָעָם אֲשֶׁר בַּמַּחֲנֶה". כל העולם שמע את קול ה' וירא יראה גדולה "וְגַם כָּל הָעוֹלָם כֻּלּוֹ חָל מִלְּפָנֶיךָ. וּבְרִיּוֹת בְּרֵאשִׁית חָרְדוּ מִמֶּךָּ. בְּהִגָּלוֹתְךָ מַלְכֵּנוּ עַל הַר סִינַי. לְלַמֵּד לְעַמְּךָ תּוֹרָה וּמִצְוֹת". חכמינו אמרו שבמעמד תורה זה גם כל אחד בישראל שמע לפי כוחו. נשים לפי כוחן, ילדים לפי כוחם וכו'. וגם כל העולם כולו, וכל יצורי קדם.
בכתובים – אנחנו התוקעים להמליך את ה'
שלושת פסוקי הכתובים מדברים על השופר שלנו שמחזיר את האור העליון. תקיעות אנושיות שמכינות אותנו לאור ה' "בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ ה". וְנֶאֱמַר: "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵּנוּ" כן אנחנו אומרים "הַלְלוּהוּ בְּתֵקַע שׁוֹפָר הַלְלוּהוּ בְּנֵבֶל וְכִנּוֹר". ובעקבותינו כל העולם תוקע ומריע "כל העמים תקעו כף הריעו לה' בקול רינה". ומתוך התקיעות הללו "עלה אלוקים בתרועה ה' בקול שופר".
תקיעות של נביאים – קיבוץ גלויות וחורבן לרשעה
בשלשת פסוקי נביאים אנחנו מדברים על התקיעה שמחוללת את הגאולה. "וְעַל יְדֵי עֲבָדֶיךָ הַנְּבִיאִים כָּתוּב לֵאמֹר: וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם, וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלָיִם". הגאולה הזאת תיגע בכל האנושות "כָּל יֹשְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ, כִּנְשֹֹא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ". ממנה הם יכירו שה' שמנהל מולך על העולם. אותו קול שופר מתהפך על הרשעים "וה' עֲלֵיהֶם יֵרָאֶה וְיָצָא כַבָּרָק חִצּוֹ, וה' אלוקים בַּשּׁוֹפָר יִתְקָע, וְהָלַךְ בְּסַעֲרוֹת תֵּימָן". ולא משאיר להם שריד ופליט.
שופר של חיים - בראש השנה
ויפח באפיו נשמת חיים
רבי יהונתן אייבשיץ כתב בספר יערות דבש (א א) כי כל תקיעה שופר בראש השנה היא על ידי נפיחת האויר שלנו. ובמשל כלפי מעלה התקיעה של ה' בשופר הגדול היא "מורה על ויפח באפיו נשמת חיים". שביום ראש השנה ה' נפח באדם הראשון נשמת חיים, ומאז ועד היום בכל ראש השנה ה' נופח בנו נשמת חיים. לכן אנחנו אומרים בראש השנה "זכרנו לחיים" וכו' "כן הוא קול השופר בכל שנה מעורר חיים חדשים בלב ישראל וכאילו באותו יום מתחילין לחיות". (שם משמואל).
קיבוץ גלויות – נתינת חיים
הנביא יחזקאל אומרי כי גם תקיעת השופר של קיבוץ גלויות היא נפיחת חיים. "וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַת יִשְׂרָאֵל". והעליה היא חיים "וְנָתַתִּי רוּחִי בָכֶם וִחְיִיתֶם וְהִנַּחְתִּי אֶתְכֶם עַל אַדְמַתְכֶם וִידַעְתֶּם כִּי אֲנִי ה' דִּבַּרְתִּי וְעָשִׂיתִי נְאֻם ה'". (יחזקאל לז). בארץ ישראל זוכה עם ישראל לאריכות ימים יותר מכל עם אחר בכל מדינה אחרת. מתקיים בהם "למען ירבו ימיכם וימי בניכם על האדמה". "אֶתְהַלֵּךְ לִפְנֵי ה' בְּאַרְצוֹת הַחַיִּים" – זו ארץ ישראל (תהילים קטז ט ורש"י שם).
תקיעת שופר של מעמד ה' סיני – שפע חיים
גם תקיעת השופר של מעמד הר סיני הייתה נתינת חיים עצומים לכל העולם כולו. אמר הקב"ה "אם ישראל מקבלים התורה - אתם מתקיימין. ואם לאו - אני מחזיר אתכם לתוהו ובוהו" (שבת פח) גם היה בה נתינת חיים לעם ישראל "וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי, כָּל דִּבּוּר וְדִבּוּר שֶׁיָּצָא מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, יָצְתָה נִשְׁמָתָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, שֶׁנֶּאֱמַר, "נַפְשִׁי יָצְאָה בְּדַבְּרוֹ". וּמֵאַחַר שֶׁמִּדִּבּוּר רִאשׁוֹן יָצְאָה נִשְׁמָתָן, דִּבּוּר שֵׁנִי הֵיאָךְ קִבְּלוּ? הוֹרִיד טַל שֶׁעָתִיד לְהַחֲיוֹת בּוֹ מֵתִים, וְהֶחֱיָה אוֹתָם, שֶׁנֶּאֱמַר, "גֶּשֶׁם נְדָבוֹת תָּנִיף אֱלֹהִים נַחֲלָתְךָ וְנִלְאָה אַתָּה כּוֹנַנְתָּה".
בראש השנה נפקדו האימהות
בגלל שפע החיים שיש ביום הזה, העקרות מתרפאות ומביאות חיים חדשים לעולם. "תַּנְיָא, רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, בְּתִשְׁרֵי נִבְרָא הָעוֹלָם. בְּתִשְׁרֵי נוֹלְדוּ אָבוֹת. בְּתִשְׁרֵי מֵתוּ אָבוֹת. בְּפֶסַח נוֹלָד יִצְחָק. בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִפְקְדוּ שָׂרָה, וְרָחֵל, וְחַנָּה". וגם רבי יהושע שחולק עליו ביום שבו נברא העולם, לא חולק כי שָׂרָה, וְרָחֵל, וְחַנָּה נפקדו בראש השנה והילדים שלהם הביאו אור גדול לעם ישראל. (ראש השנה י ע"ב).
שופר - באור פני מלך חיים
על זה נאמר בכתוב "אשרי העם יודעי תרועה ה' באור פניך יהלכון". שהתקיעות מביאות את אור פני ה' אלינו. ואור פני ה' מביא חיים דכתיב "באור פני מלך חיים". על כן אנחנו אומרים בתפילה "כי באור פניך נתת לנו תורה וחיים אהבה וחסד וכו'. זו הסיבה שבגללה תוקעים במלחמה בחצוצרות "וְכִי תָבֹאוּ מִלְחָמָה בְּאַרְצְכֶם עַל הַצַּר הַצֹּרֵר אֶתְכֶם וַהֲרֵעֹתֶם בַּחֲצֹצְרֹת וְנִזְכַּרְתֶּם לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם וְנושַׁעְתֶּם מֵאֹיְבֵיכֶם" (במדבר י) ולפעמים היו תוקעים במלחמה בשופרות, כמו בעת כיבוש יריחו. וזו נתינת חיים לעם ישראל וגזירת מוות על האומות.
שופר של חרות
תקע בשופר גדול לחרותנו
שופר הוא גם חירות. כך אומרת הגמרא גם לדעת רבי אליעזר וגם לדעת רבי יהושע "בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יָצָא יוֹסֵף מִבֵּית הָאֲסוּרִין: בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה בָּטְלָה עֲבוֹדָה מֵאֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם". הגמרא למדה זאת מהפסוק בתהלים (פא) "תִּקְעוּ בַחֹדֶשׁ שׁוֹפָר, בַּכֶּסֶה לְיוֹם חַגֵנוּ, כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב". וכתיב "עֵדוּת בִּיהוֹסֵף שָׂמוֹ בְצֵאתוֹ עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם, שְׂפַת לֹא יָדַעְתִּי אֶשְׁמָע". הרי שמפסוק זה נשמע שגם יוסף יצא לחרות, וגם עם ישראל יצא לחרות בשחרור מעבודה.
איננו יודעים איפה תקעו בשופר ביציאת מצרים ו\או בשחרור יוסף. ואולי הוא היה כמו תקיעת שופר של קיבוץ גלויות. רעם שנשמע בסתר. "בַּצָּרָה קָרָאתָ וָאֲחַלְּצֶךָּ אֶעֶנְךָ בְּסֵתֶר רַעַם אֶבְחָנְךָ עַל מֵי מְרִיבָה סֶלָה". רעם גדול שלא נשמע לאוזן הרגילה.
עבדים משתחררים בראש השנה
הגמרא במסכת ראש השנה (ח/ב) אומרת שעבדים משתחררים בראש השנה באופן חלקי ובתקיעת שופר של יום הכיפורים משתחררים לגמרי. "מכאן אמר רבי ישמעאל בנו של רבי יוחנן בן ברוקא מראש השנה עד יום הכפורים לא היו עבדים נפטרין לבתיהן ולא משתעבדין לאדוניהם אלא אוכלין ושותין ושמחין ועטרותיהן בראשיהן. כיון שהגיע יום הכפורים תקעו בית דין בשופר נפטרו עבדים לבתיהן ושדות חוזרות לבעליהן". שחרור העבדות, והשיבה של ישראל לאדמתם, היא מעין השחרור של העם והשיבה של עם ישראל לארצו.
קיבוץ גלויות – עד ירושלים
וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם
קיבוץ הגלויות לא מסתיים בכך שעם ישראל מגיע לארץ ישראל. המטרה היא להגיע להר הקדש בירושלים ולהשתחוות לה'. "וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִתָּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל וּבָאוּ הָאֹבְדִים בְּאֶרֶץ אַשּׁוּר וְהַנִּדָּחִים בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְהִשְׁתַּחֲווּ לה' בְּהַר הַקֹּדֶשׁ בִּירוּשָׁלִָם ". זה מה שאנחנו רואים עכשיו בכל חודש אלול ותשרי שמגיעים כל לילה רבבות להשתחוות ברחבת הכותל המערבי לה'. בעזרת ה' נתקדם מכאן למצב שבו בבית המקדש יעמדו צפופים וישתחוו רווחים.
גם הגויים צריכים להשתחוות
בימות המשיח יבואו גם הגויים להשתחוות לה' בהר הקודש בירושלים "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת: וְהָיָה אֲשֶׁר לֹא יַעֲלֶה מֵאֵת מִשְׁפְּחוֹת הָאָרֶץ אֶל יְרוּשָׁלִַם לְהִשְׁתַּחֲוֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלֹא עֲלֵיהֶם יִהְיֶה הַגָּשֶׁם". (זכריה יד). החזרה פעמיים על המילה 'להשתחוות' באה ללמד שהם באים לבית המקדש בשביל להכנע בפני התורה והקודש, ולעשות את מצוות ה'.
וְנָשָׂא נֵס לַגּוֹיִם וְאָסַף נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל וּנְפֻצוֹת יְהוּדָה יְקַבֵּץ מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָרֶץ
לכן גם הגויים שומעים את תקיעות השופר של מעלה "כָּל ישְׁבֵי תֵבֵל וְשֹׁכְנֵי אָרֶץ כִּנְשֹׂא נֵס הָרִים תִּרְאוּ וְכִתְקֹעַ שׁוֹפָר תִּשְׁמָעוּ" (ישעיה יח ג). הם צריכים לעזור לעם ישראל לעלות לארץ ישראל "בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לה' צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט, וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם ה' צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן". הם צריכים לשמוע אותו גם לצורך עצמם.
ויהי רצון שנזכה להמשיך לשמוע קול שופר של מעלה שמכריז ואומר מסוף העולם ועד סופו הגיע זמן הגאולה. קול שמחייה את הכל קול של ברכה. אמן ואמן.
סיפור
לא מתכבד בקלון חברו
בראש השנה היה הרב זצ"ל לאחר בר-מצווה שערך בבית כנסת "צופיוף" בירושלים, והזמינו לשם בעל תוקע מיוחד כדי לתקוע בשופר. אותו בעל תוקע הגיע, בירך את הברכות, אך אין קול ואין עונה – הוא לא מצליח לתקוע.
מייד שאלו: "נו.. נו.. מישהו יודע לתקוע?", ובמקום שאין איש השתדל להיות איש. הרב אליהו קם והתחיל לתקוע. ברוך ה', הרב תקע באופן מעולה כמה תקיעות, כדי שלא יהיה הפסק בין הברכה לתקיעה, ולאחר מכן הוא עשה את עצמו כאילו גם הוא לא מצליח לתקוע. הוא אמר בלבו: בעל התוקע יושב בוש ונכלם, אתן לו הרגשה טובה. ועכשיו, אחרי שנפתח הפתח והצלחתי לתקוע, אולי גם הוא יצליח לעשות כן.
הרב קרא לאותו בעל תוקע, שיעלה לנסות את כוחו, ואכן הפעם הוא הצליח.
(הרב חיים בן-שושן)
עלייה לרגל
שנה אחת, סמוך לראש השנה, אמי המנוחה שברה את רגלה והתארחה אצלי בבית. שאלתי את כבוד הרב זצ"ל מה אעשה בעניין שופר בעבור אמי, והרב השיב לי: אל תדאג.
ואם הרב אומר לא לדאוג, אני לא דואג.
ביום ראש השנה לאחר התפילה התכוונתי ללוות את כבוד הרב לביתו, אך הרב אמר לי: בוא נלך אליך הביתה. כבוד הרב עלה לביתי, ובאותה תקופה עדיין לא הייתה מעלית בבניין, והוא נצרך לעלות עד לקומה האחרונה ברגל. הוא תקע בשופר בעבור אמי ורק לאחר מכן, מלא שמחה, עזב והלך.
(שלום קנוניאן, נהג הוותיקין של הרב)
שאלות
שופר על בטן ריקה . בבית הכנסת שלנו נוהגים לקדש לפני התקיעות. האם רצוי לנהוג כך או להמתין עד אחרי התפילה?
לא להצטרף לקידוש לפני התקיעות, למרות שיש שנוהגים כך. אין לאכול לפני קיום מצוות "עשה" מהתורה.
שישובו לשלום. ב"ה אנו זוכים היום שבננו הי"ו מתגייס לשרות משמעותי בצה"ל יחד עם חבריו בוגרי ישיבת ההסדר ב... תובב"א ועוד רבים מבני ישראל האהובים והנעימים. מבקשים את תפילת הרב וברכתו עבורו ועבור כולם כולם שיזכו למלא תפקידם והכי חשוב לחזור לביתם לחיים טובים ולשלום. וגם עבורנו -שלא ירך ליבנו שנחזקהו ונתמוך בו.
זאת באמת זכות גדולה. מי לנו גדול ממשה רבינו שנלחם בסיחון ועוג. ביהושע שקיבל תורה ממשה ונלחם ב-31 מלכים. מי גדול מדוד המלך שנלחם? מי גדול ממנו? מי גדול מאברהם שנלחם בארבעת המלכים.
ראה מה קרה למתתיהו ובניו שנלחמו והייתה להם סייעתא דשמיא גדולה. מי שנמצא בצבא הוא עושה מצווה ענקית. וזכותו עצומה.
אשריכם שאתם שולחים את בניכם מתוך שמחה של מצווה להגן על עם ישראל. שהקב"ה יעזור לכם בכל מכל כל.
הרמב"ם (הלכות מלכים פרק ז הלכה טו) פוסק על כל לוחם שנלחם למען שמו: "שלא ימצא נזק ולא תגיעהו רעה ויבנה לו בית נכון בישראל ויזכה לו ולבניו עד עולם ויזכה לחיי העולם הבא שנאמר כי עשה יעשה ה' לאדוני בית נאמן כי מלחמות ה' אדוני נלחם ורעה לא תמצא בך וגו' והיתה נפש אדוני צרורה בצרור החיים את ה' אלהיך:
שזו זכות שתעמוד לו לבנות בית ולזכות לדורי דורות ובוודאי לבן שלכם.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
ברכות השחר למי שהיה ער כל הלילה
מי חייב לצום בתשעה באב נדחה?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך עושים קידוש?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
