ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- הגדה של פסח
- והגדת לבנך
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- איך מחנכים, משמעת ואהבה
"פתיחות לעומת הסתגרות" - מהווה אחת מהסוגיות ה"חמות" בציבור. האם לפתוח את הילדים להתמודדיות עם שונה, כפירה וכד'? - התחבטות בין חינוך נפרד ואליטסתי, לעומת פתיחות ואהבת הכל.
כבכל שאלה אמיתית, יש לנו לחפש מענה בתורה. אך ראשית עלינו לברר בצורה טובה יותר את צדדי הספק. ניצבת בפנינו דילמה אמיתית: מחד, ישנה מעלה לכאורה, בהכרת השונה והתמודדות איתו, דבר שיש בו משום חיסון האישיות של הילד. מאידך, שמא יש לנקוט בדרך של עטיפת הילד והגנה עליו בכדי שיוכל לצמוח בצורה בריאה. אין מדובר כאן באוהבי הכל לעומת "סנובים", אלא בהתחבטות אמיתית בטובת הילד.
הילדים שואלים
פסח הוא חג הילדים. מעשים רבים עושים אנו בליל הסדר על מנת ש"ישאלו התינוקות", וכפי עיקר מצוות הערב: "והיגדת לבנך". וכך כותב הרמב"ם (הלכות חמץ ומצה פ"ז ה"ג): "וצריך לעשות שינוי בלילה הזה כדי שיראו הבנים וישאלו ויאמרו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות, עד שישיב להם ויאמר להם כך וכך אירע וכך וכך היה".
אם נשים לב, נראה שחינוך הילדים ודרך הסיפור בלילה זה, הוא בדרך של סיפור עובדות. אמנם יש עיגון בפסוקים, אך אין כאן כל חקירה פילוסופית המתמודדת עם אפשרות של חוסר אמונה. מוקד הערב הוא מסורת של אמונה מדור לדור. "אפילו כולנו חכמים - מצוה עלינו לספר ביציאת מצריים".
על זה הדרך, אין בליל הסדר כל משא ומתן ישיר עם הרשע: "אף אתה...אילו היה שם לא היה נגאל". אין אנו אומרים לו: "לא היית נגאל", בפניה ישירה, אלא "לא היה נגאל" - בלשון נסתר. אין דיבור ישיר עם הרשע! (אם כי הדברים מכוונים לאוזניו: "אמור לו").
הרשע המסומל ב"שאור שבעיסה" (עי' ברכות דף יז ע"א), הוא בבחינת חמץ, שהוא ב"בל יראה ובל ימצא" בפסח.
יסודות בריאים
בהנחת יסודות האמונה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפסח, אין מקום לכפירה ורוע. היסודות הטבעיים והבריאים שנשמתנו מאירה בנו, צריכים להיות ברורים ובהירים. בנין החיים צריך להבנות על גבי קרקע בריאה ומוצקה בלא פקפוקים, מתוך הכרת בעלי המסורת, התחכחות בחכמים, ובריאות הנשמה.
רק לאחר יסודות אלו, ישנו מקום לצאת ולהתמודד עם מציאויות נגועות. כשם שבשאר השנה ישנו מקום לאכילת חמץ, כך ישנו מקום להתמודדות עם אנשים המונעים מאינטרסים פרטיים, ולא מתוך עבודה לשם שמיים, כמו כן ישנו מקום לחקירות שכליות, ובירור הטוב שבסברות מתוך הרע - אך בזמן הנחת היסודות, אין לכל זה מקום.
כך גם חינוך הילדים צריך להיות מתוך תום של קדושה, ובריאות מאירה, ורק בגיל מאוחר יותר, אחרי שמתחזקים בצד המוסרי ובהרגלי החיים הבריאים יש לצאת אל חקירות שכליות.
נראה, שאין מתאים יותר מאשר לסיים בדבריו המאירים של מרן הראי"ה במוסר אביך (עמ' כד): "... אם יהיה האדם בעל רצון טוב מעיקרו או שהרגיל עצמו בעצת חכמים לפעול הטוב, אז יהיו פעולותיו טובות וגדולות בערכן מאד, ויוכל להצמיח ישועה ותהילה. אבל אם קדם הכח השכלי מבלעדי זה, אף על פי שהשקפתו טובה ורצויה מכל מקום הוא רחוק מדרך פעולה מיושבת, כי אם בעמל גדול...".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.














