ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
פרשת השבוע לוקחת אותנו אל הממשל הקומוניסטי הראשון בהיסטוריה, ומלמדת אותנו איך הדברים לאט לאט ובהרבה תחכום קורמים גידים. הסיפור התרחש תקופה אחרי מבול נח, כאשר העולם החל להתעצב מחדש, ובחברה, כמו בכל חברה, נוצרו שכבות של עשירים ועניים, מצליחים ונכשלים, חזקים וחלשים. העולם אכן למד לקח מן העבר- מדור המבול להימנע מלהיות אנכי שדואג רק לעצמו, ולכן נמנע מלשלוח ידו לגנוב איש מרעהו ונמנע מלהשחית. אך כאן נולדה דת חדשה, דת שעל פניו נראית חיובית וטובה – דת השוויון החברתי.
את דת זו יצר אדם שעלה לגדולה בשם נמרוד, שהחל למשול בבבל – "ותהי ראשית ממלכתו בבל". וכמו כל מנהיג כריזמטי, הוא לא הסתפק בכך והחליט לשלוט על כל העולם. וכפי שחז"ל כבר אמרו (חולין פט, א): "נתתי גדולה לנמרוד", אמר– 'הבה נבנה לנו עיר' (בראשית יא, ד).
אך איך יגרום נמרוד למשוך אנשים אחריו, מה יש לו להציע לשומעי לקחו. נמרוד הבין כבר מראשית ימי עולם שהדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים ללכת אחריך היא להבטיח להם עושר, נוחות, רווחה ועוד. ואיך עושים זאת? נסיעות באוטובוסים ורכבות חינם, שכר דירה נמוך בלי אופציה להעלאה, מרקולים המנוהלים על ידי הממשל כך שכל הידיים בהם שוות, ביטוח רפואי חינם ועוד ועוד.
אך מאיפה לממן את כל זה? התשובה פשוטה – לקחת מהעשירים וליצור ממשל סוציאליסטי וקומוניסטי. חז"ל אומרים על העיר "שנער" – שמנערת את עשיריה (זבחים קיג, ב). אך הדבר אינו נעשה מיד, אלא בתהליך איטי: גביית מיסים גבוהה וקושי על העשירים, על מנת שלב אחר לב ירדו מנכסיהם בהדרגה.
אבל את אלו הציעו גם אחרים וכן היה עליו להגיש לקהל שומעיו משהו נוסף, גדול יותר, עוצמתי יותר, עם תוכן עמוק ומושך יותר. היה צריך להמציא דת. דת לא חייבת להימשך אחר אלוה, אלא גם אחרי רעיון- רעיון חיובי עם מסר שסוחף את המונים. אלא שבעבור להקים דת צריך עבורה כמו בכל דת כמה מרכיבים: מטרה עם תכנית עבודה, את הדמות הרע, את מקום הפולחן ואת הקורבנות.
את המטרה כבר ביארנו, ליצור שיוון חברתי של כל השכבות, והתוכנית עבודה היא להעמיד מטרה משותפת שכולם יהיו עסוקים בה בכל נפשם ובכל מאודם. המטרה שנבחרה היא מגדל המסמל את הרעיון שאותו נמרוד הטיף, והוא יהיה גם מקום הפולחן.
וכמו בכל תנועה ודת צריך להיות משהו רע שנלחמים בו; תמיד צריך שיהיה "הרע" שכולם יתאחדו עליו כדי להילחם בו. אם אין משהו שנגדיר כהרע — אזי אין כוח מאחד; ולכן גם כאן, כמו בכל דת, מצאו את האשם בכל מה שלא טוב בעולם: בורא העולם. לכן נאמר הפסוק "הוא היה גבור ציד לפני ה'" — ופרש"י שראה שהיה צד את הבריות ומטעה אותם למרוד במקום.
הכוונה היא לכך שנמרוד יצר דת חדשה ומשטר חברתי שמטרתו לאחד את העם סביב רעיון השוויון החברתי, אך לשם כך נדרש אויב ברור ומובהק. בראייתו, בורא העולם הפך לאויב משותף, כדי שהעם יתמקד במאבק חיצוני ולא ישים לב לדחפיו האישיים או לפגמים הפנימיים של השיטה. נמרוד האשים את הבורא במבול שהיה בזמן נח, ובזה שהבורא מתנשא על הדרים בעולם התחתון (רש״י יא, א). בכך נוצר מצב שבו ניתן לשלול מהעשירים את נכסיהם, לחלקם שווה בשווה לכולם, ולהבטיח תמיכה ציבורית במערכת בזמן שכל האנשים מאוחדים במלחמה נגד האויב המשותף – הקדוש ברוך הוא. במובן זה, השיטה של נמרוד הייתה גם כלכלית וגם פסיכולוגית: היא שילבה שליטה על המשאבים עם שליטה על הרגשות והתחושות של הציבור. עכשיו יש את המתכונת המושלמת: להפשיט מהעשירים את נכסיהם ולחלקם שווה בשווה לכולם, בזמן שנלחמים באויב המשותף לכולם — הקדוש ברוך הוא.
מיד יצא אל הגשמת תוכניותיו: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" – ופרש"י מבאר שמדובר בתוכנית להתאחד ולהילחם כנגד הבורא. כולם היו חייבים להשתתף בשווה בפרויקט, ולמסור את כל אשר להם לטובת המטרה הנעלה.
המטרה שנבחרה הייתה בניית מגדל משותף שבו כולם יהיו שווים. המגדל לא היה רק בנין אלא רעיון אידיאולגי חובק עולם שמטרתו היתה גדולה מהחיים, נמרוד הצליח לסחוף את ההמונים אל הרחובות באידיאל החדש שמטרתו היתה לתקן את קילקולי העולם אחת ולתמיד. נמרוד דרש להמונים שכל הרוע שההיסטוריה חוותה הינה בגין הדת המאמינה באל אחד, דת חשוכה ופרימיטיבית שהביאה רק מבול, שטפונות, קטל וחורבן.
אולם מה היו הקורבנות, והרי כל דת צריכה קורבנות. חז"ל מספרים שחיי אדם הפכו זולים למען הגשמת המטרה. במובן זה, על כל לבנה שנפלה היו מתאבלים, אך אין מי ששם לב אם מישהו מת בבניית המגדל – חיי הפרט נחשבו לנחותים ביחס למטרה הכללית, וזאת משום שהם נחשבו לקורבנות הרעיון.
הנה דת השוויון חוזרת על עצמה מזמן לזמן, בגלגולים שונים ובסיסמאות חדשות, אך תמיד באותו מהלך – היא סוחפת את ההמונים בהבטחות של צדק חברתי ועתיד זוהר, מעוררת תקווה בלב ההמון הפשוט, ואז מתנפצת בקול רעש גדול, כשהיא מותירה אחריה הרג וחורבן כלכלי, מוסרי ורוחני. גם בימינו אנו עדים לשובה של אותה תנועה ערמומית, עטופה בלבוש מודרני של "שוויון" ו"חמלה", אך תחת המסווה הנאור מסתתר אותו שורש עתיק – הרצון לעקור את האחריות האישית ואת מקומו של הבורא בעולם, ולהעמיד תחתם את האדם ואת המדינה כמרכז הבריאה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.
מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.
אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.
חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.
שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.
לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.
תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.
יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.
עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.
רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.
