ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- נח
פרשת השבוע לוקחת אותנו אל הממשל הקומוניסטי הראשון בהיסטוריה, ומלמדת אותנו איך הדברים לאט לאט ובהרבה תחכום קורמים גידים. הסיפור התרחש תקופה אחרי מבול נח, כאשר העולם החל להתעצב מחדש, ובחברה, כמו בכל חברה, נוצרו שכבות של עשירים ועניים, מצליחים ונכשלים, חזקים וחלשים. העולם אכן למד לקח מן העבר- מדור המבול להימנע מלהיות אנכי שדואג רק לעצמו, ולכן נמנע מלשלוח ידו לגנוב איש מרעהו ונמנע מלהשחית. אך כאן נולדה דת חדשה, דת שעל פניו נראית חיובית וטובה – דת השוויון החברתי.
את דת זו יצר אדם שעלה לגדולה בשם נמרוד, שהחל למשול בבבל – "ותהי ראשית ממלכתו בבל". וכמו כל מנהיג כריזמטי, הוא לא הסתפק בכך והחליט לשלוט על כל העולם. וכפי שחז"ל כבר אמרו (חולין פט, א): "נתתי גדולה לנמרוד", אמר– 'הבה נבנה לנו עיר' (בראשית יא, ד).
אך איך יגרום נמרוד למשוך אנשים אחריו, מה יש לו להציע לשומעי לקחו. נמרוד הבין כבר מראשית ימי עולם שהדרך הטובה ביותר לגרום לאנשים ללכת אחריך היא להבטיח להם עושר, נוחות, רווחה ועוד. ואיך עושים זאת? נסיעות באוטובוסים ורכבות חינם, שכר דירה נמוך בלי אופציה להעלאה, מרקולים המנוהלים על ידי הממשל כך שכל הידיים בהם שוות, ביטוח רפואי חינם ועוד ועוד.
אך מאיפה לממן את כל זה? התשובה פשוטה – לקחת מהעשירים וליצור ממשל סוציאליסטי וקומוניסטי. חז"ל אומרים על העיר "שנער" – שמנערת את עשיריה (זבחים קיג, ב). אך הדבר אינו נעשה מיד, אלא בתהליך איטי: גביית מיסים גבוהה וקושי על העשירים, על מנת שלב אחר לב ירדו מנכסיהם בהדרגה.
אבל את אלו הציעו גם אחרים וכן היה עליו להגיש לקהל שומעיו משהו נוסף, גדול יותר, עוצמתי יותר, עם תוכן עמוק ומושך יותר. היה צריך להמציא דת. דת לא חייבת להימשך אחר אלוה, אלא גם אחרי רעיון- רעיון חיובי עם מסר שסוחף את המונים. אלא שבעבור להקים דת צריך עבורה כמו בכל דת כמה מרכיבים: מטרה עם תכנית עבודה, את הדמות הרע, את מקום הפולחן ואת הקורבנות.
את המטרה כבר ביארנו, ליצור שיוון חברתי של כל השכבות, והתוכנית עבודה היא להעמיד מטרה משותפת שכולם יהיו עסוקים בה בכל נפשם ובכל מאודם. המטרה שנבחרה היא מגדל המסמל את הרעיון שאותו נמרוד הטיף, והוא יהיה גם מקום הפולחן.
וכמו בכל תנועה ודת צריך להיות משהו רע שנלחמים בו; תמיד צריך שיהיה "הרע" שכולם יתאחדו עליו כדי להילחם בו. אם אין משהו שנגדיר כהרע — אזי אין כוח מאחד; ולכן גם כאן, כמו בכל דת, מצאו את האשם בכל מה שלא טוב בעולם: בורא העולם. לכן נאמר הפסוק "הוא היה גבור ציד לפני ה'" — ופרש"י שראה שהיה צד את הבריות ומטעה אותם למרוד במקום.
הכוונה היא לכך שנמרוד יצר דת חדשה ומשטר חברתי שמטרתו לאחד את העם סביב רעיון השוויון החברתי, אך לשם כך נדרש אויב ברור ומובהק. בראייתו, בורא העולם הפך לאויב משותף, כדי שהעם יתמקד במאבק חיצוני ולא ישים לב לדחפיו האישיים או לפגמים הפנימיים של השיטה. נמרוד האשים את הבורא במבול שהיה בזמן נח, ובזה שהבורא מתנשא על הדרים בעולם התחתון (רש״י יא, א). בכך נוצר מצב שבו ניתן לשלול מהעשירים את נכסיהם, לחלקם שווה בשווה לכולם, ולהבטיח תמיכה ציבורית במערכת בזמן שכל האנשים מאוחדים במלחמה נגד האויב המשותף – הקדוש ברוך הוא. במובן זה, השיטה של נמרוד הייתה גם כלכלית וגם פסיכולוגית: היא שילבה שליטה על המשאבים עם שליטה על הרגשות והתחושות של הציבור. עכשיו יש את המתכונת המושלמת: להפשיט מהעשירים את נכסיהם ולחלקם שווה בשווה לכולם, בזמן שנלחמים באויב המשותף לכולם — הקדוש ברוך הוא.
מיד יצא אל הגשמת תוכניותיו: "ויהי כל הארץ שפה אחת ודברים אחדים" – ופרש"י מבאר שמדובר בתוכנית להתאחד ולהילחם כנגד הבורא. כולם היו חייבים להשתתף בשווה בפרויקט, ולמסור את כל אשר להם לטובת המטרה הנעלה.
המטרה שנבחרה הייתה בניית מגדל משותף שבו כולם יהיו שווים. המגדל לא היה רק בנין אלא רעיון אידיאולגי חובק עולם שמטרתו היתה גדולה מהחיים, נמרוד הצליח לסחוף את ההמונים אל הרחובות באידיאל החדש שמטרתו היתה לתקן את קילקולי העולם אחת ולתמיד. נמרוד דרש להמונים שכל הרוע שההיסטוריה חוותה הינה בגין הדת המאמינה באל אחד, דת חשוכה ופרימיטיבית שהביאה רק מבול, שטפונות, קטל וחורבן.
אולם מה היו הקורבנות, והרי כל דת צריכה קורבנות. חז"ל מספרים שחיי אדם הפכו זולים למען הגשמת המטרה. במובן זה, על כל לבנה שנפלה היו מתאבלים, אך אין מי ששם לב אם מישהו מת בבניית המגדל – חיי הפרט נחשבו לנחותים ביחס למטרה הכללית, וזאת משום שהם נחשבו לקורבנות הרעיון.
הנה דת השוויון חוזרת על עצמה מזמן לזמן, בגלגולים שונים ובסיסמאות חדשות, אך תמיד באותו מהלך – היא סוחפת את ההמונים בהבטחות של צדק חברתי ועתיד זוהר, מעוררת תקווה בלב ההמון הפשוט, ואז מתנפצת בקול רעש גדול, כשהיא מותירה אחריה הרג וחורבן כלכלי, מוסרי ורוחני. גם בימינו אנו עדים לשובה של אותה תנועה ערמומית, עטופה בלבוש מודרני של "שוויון" ו"חמלה", אך תחת המסווה הנאור מסתתר אותו שורש עתיק – הרצון לעקור את האחריות האישית ואת מקומו של הבורא בעולם, ולהעמיד תחתם את האדם ואת המדינה כמרכז הבריאה.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד גמרא?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עניינו של ט"ו בשבט?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
לאן המריבות בתוך עם ישראל מובילות אותנו?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
האם מותר לפנות למקובלים?
איך עושים קידוש?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
