ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
בפרשת וירא התורה משתמשת פעמים רבות במושג הראייה, ובכל אחד מהפסוקים ההקשר שונה ודורש הבנה, ננסה ב״ה להביאם ולהסביר:
הפרשה פותחת בשני פסוקים העוסקים בראייה, אולם יש בניהם הבדל עקרוני שכדאי לשים לב אליו.
בפסוק הראשון כתוב: "וירא אליו ה’ באלוני ממרא". ובפסוק השני כתוב: "וישא עניו וירא והנה שלשה אנשים ניצבים עליו".
יש לשאול, מדוע בפסוק הראשון לא נדרש מאברהם אבינו לעשות דבר כדי לראות, בעוד שבפסוק השני הוא נדרש לשאת עניו.
נראה שיש הבדל מהותי בין ראיית הבורא לבין ראיית אחרים. את הבורא ניתן לראות ללא כל מעשה- כל אדם שיש לו רצון יכול להבחין בו, ואם מאן דהוא אינו רואה- זה מפני שהוא מסלק את ההרגשה הזאת מליבו.
אולם בראיית אחרים אין הדבר כך, אלא על מנת לראות את הזולת דרוש מעשה בפועל, שכן טבע האדם אינו מבחין באופן אוטומטי באחר. לכן היה אברהם צריך לישא את עיניו כדי לראות את האנשים.
אותו יסוד הזה מצאנו גם אצל משה רבינו. הכתוב מספר: "ויהי בימים ההם, ויגדל משה ויצא אל אחיו, וירא בסבלותם". גם כאן נדרש משה לצאת אליהם כדי לראות סבלותיהם.
רש״י מסביר: "נתן עיניו ולבו להיות מיצר עליהם". כלומר, לו היה משה נשאר במקום, טבעו של אדם הוא לא לראות ולא להרגיש את הזולת.
אמנם יש ראייה נוספת השייכת לאדם עצמו- ראייתו את מציאות חייו ואת השגחת ה’. על האדם לדעת שכל הנצרך לו כבר מיועד לו מאת ה’, ובשעה שיגיע הזמן הראוי, הקב״ה יסדר לו הכל באופן המדויק והטוב ביותר. כך נמצא לקמן בפרשה כאשר הגר, בזמן שבנה ישמעאל גוע בצמא, לא הבחינה בבאר המים שהייתה ממש לפניה, והיתה נצרכת שהקב״ה יפתח בפועל את עיניה, כפי שנאמר בפסוק: "ויפקח אלקים את עיניה, ותרא באר מים". ואמרו על זה חז"ל (ב״ר נג, יד): "הכל בחזקת סומין עד שהקדוש ברוך הוא מאיר את עיניהם".
ובעוד שלמדנו מתחילת הפרשה שניתן לראות את הבורא בראייה פנימית שאינה בעזרת העניים הגשמיות, הרי הראייה המשמעותית ביותר מתוארת בסוף הפרשה, בפסוק שלאחר נסיון עקידת יצחק (כב, יד): "ויקרא אברהם שם המקום ההוא ה’ יראה, אשר יאמר היום בהר ה’ יראה". פסוק זה מעורר קושי פשוט בהבנת לשונו, ואכן רבים מהמפרשים נזקקו לדרשות שאינן על פי פשוטו של מקרא, וכגון רש״י ואונקולוס שביארו את לשון ראייה כבחירת המקום להקרבת הקורבנות.
אמנם הכלי יקר פירש את משמעות הפסוק באופן אחר המעורר השראה. לדבריו, העומד במקום בית המקדש ומסתכל נכוחה- רואה את השכינה הקדושה. ואף שאין אנו מבינים את הכוונה, מכל מקום אלו הם דבריו, ומחמת חשיבותם העתקתים כאן, וז״ל: "מקום מקדש של מטה מכוון כנגד בהמ"ק של מעלה, ושם פעל ה' מכון לשבתו יתברך, ושם חביון עוזו יתברך, וכל המסתכל במקום הקדוש ההוא מיד נתלבש רוח טהרה וקדושה, ומלך עליון ביופו יתברך תחזינה עיניו, ובראיה לחוד סגי לאדם לקנות השלימות ההוא- במקום אשר קרא לו אברהם (בראשית כב.יד) ה' יראה, וקרי בה יראה היו"ד בחיריק ויראה היו"ד בציר"י, כי כדרך שבא לראות כך בא ליראות, כי מיד בבואו שמה כשם שהשכינה רואה אותו כך הוא רואה פני השכינה ומיד נעשה מושפע ומואצל ודבק בזיו שכינתו יתברך מעין עוה"ב, כי גם שם הצדיקים יושבים ונהנים מזיו שכינתו יתברך. ולא בכל מקום בארץ האדם זוכה לשלימות זה כי אם במקום הנקרא ה' יראה והוא הר המוריה ובית אל.... ותועלת רוחני זה לא יסיר מזרעו עד עולם, כי אף בזמן שבית המקדש שלמטה אינו בבנינו, מכל מקום הבית המקדש שלמעלה המכוון נגדו נצחי לא יסור לעולם, ובכל זמן יורד ממנו השפע על זרע אברהם המקודש, ומטעם זה שלמים וכן רבים נכספה נפשם לעמוד במקום הקדוש ההוא כי רצו את אבניה וגו'. וכנגד תועלת רוחני זה אמר הקב"ה: שא נא עיניך וראה מן המקום אשר אתה שם, ר"ל מן המקום הקדוש אשר אתה עומד בו, כי בו תקנה השלימות הרוחנית ותזכה לראות פני השכינה".

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

המסר לחינוך הילדים שכולנו חייבים לקחת ממצוות "הקהל"

שימוש נכון בתנור הביתי

הלכות קבלת שבת מוקדמת

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

הלכות שטיפת כלים בשבת

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

למה תוקעים בשופר בראש השנה?

האם מותר לפנות למקובלים?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.





















