ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- נסיעות, טיולים ונופש
- הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן
ישנם מלונות שיש בהם חדרים סמוכים עם דלת מקשרת, דהיינו שיש פתח משותף עם דלת הננעלת. ומטרת דלת זו היא שלעיתים מתארחות משפחות גדולות ואין חדר אחד מספיק עבורם, ולכן הם לוקחים שני חדרים ופותחים את הדלת המקשרת.
הדרך בחדרים אלו היא שיש בפתח המקשר שני דלתות אחד לפנים מן השני, דהיינו דלת לכל צד ואז כשפותח אחד את דלתו עדיין נמצאת לפניו דלת נוספת נעולה, ועל מנת לקשר בין שני החדרים יש לפתוח את שני הדלתות. ולכן יש לברר אם יש איסור ייחוד כשאיש שוהה בחדר הנמצא ליד חדר שבו ישנה אישה.
והנה נשאל בספר אמרי כהן לרבי יחיאל הולנדר (סימן כו) שאלה מעין זו, והביא מהב״י (אה״ע סימן כב) שישנה מחלוקת ראשונים בסוגיה של שני בתים, זה לפנים מזה, כשנשים בפנימי ואנשים בחיצוני או להיפך אם האיסור הוא חשש לכתחילה או שמא האיסור רק בדיעבד. לדעת רש״י ישנו חשש שמא יצא אחד מן החדר הפנימי אל החיצוני, ולדעת הרמב״ם (פכ״ב מהלכות איסורי ביאה ה״ח) האיסור הוא אחר שפירשה אישה לבין האנשים או להיפך, ומשמע שכל עוד שלא פירשה לא חישינן משום יחוד.
ומכאן היה נראה ללמוד גם בנדון דידן שלרש״י חוששים שמא יכנס אחד אל השני, ואילו לרמב״ם כל עוד לא נכנסו אין לאסור. ומכיון שמשמעות רוב הפוסקים נראה כדעת הרמב״ם שאין לאסור לכתחילה שמא יצא אחד אל השני לכן יש להתיר לשהות בחדר הנ״ל.
ובגמרא (קידושין פא, א) מובא שכשישנה קבוצה של אנשים בחדר פנימי אין להניח לנשים להיות בחדר החיצון כיון שחוששים שמא יצא אחד האנשים לחוץ, ואם כן גם כאן היה לנו לחוש שמא יצא האיש או תצא האישה לחדר השני, אלא שמכאן אין ראיה כיון ששם פרש״י שאסרינן שכך הוא דרך הנמצאים בחדר הפנימי לצאת לכוון החיצון, אולם בנידון שלנו אין דרך השוהה בחדר להכנס דרך דלת המוליכתו לחדר הסמוך, ועוד שבציור דלעיל אין שום מונע מן הפנימיים לצאת אל החיצונים, אולם אצלינו יש הרי דלת נעולה מן הצד השני ולכן אין לאסור.
ושם באותה גמרא מצינו שרב ביבי התארח אצל רב יוסף, ואחר הסעודה עלה לחדרו וביקש שיסירו את הסולם היורד מהקומה העליונה אל קומת הקרקע מפני שאשת רב יוסף לנה שם, וחזינן שאין חוששים שמא תחזיר אשת רב יוסף את הסולם ותעלה לקומה בה שהה רב ביבי. ומכאן למדו שאם איש ואשה שוהים בבית אחד אפשר להציל מן היחוד אם האישה תנעל את חדרה, כן הוכיח החזו״א (אה״ע סימן לד, ב), וכן כתב להתיר הרב במברגר בשו״ת יד הלוי (אה״ע סימן יח).
ולמעשה כתב השבט הלוי (ח״ה סימן רב אות ב) שרגילים להורות שהאשה תסגור את עצמה ולא האיש שהרי דרך האיש להסית אותה כמבואר בש״ס, וכנ״ל גם מובא בספר דבר הלכה (סימן יא הערה ב) שהיה מורה החזו״א. וראה גם בשו״ת שלמת חיים (ח״א סימן נו), וכן הורה הרב פארכהיימר מלייקווד (קונטרס גן נעול הלכות יחוד).
איך ללמוד אמונה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
בזכות מה השכינה שורה על עם ישראל?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
ארץ החיים – הקשר המיוחד שלנו לארץ
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
