ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"א)
וינה, אוסטריה Vienna, Austria
ניסן, תש"ן
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
585 - טלטול חנוכייה חדשה בשבת קודם שהדליקו בה
586 - היחס לספר "מקבים" ולספרים חיצוניים
587 - בעלות על ס"ת, לאחר שנמסר לבית הכנסת
טען עוד
היחס לספר "מקבים" ולספרים חיצוניים
שאלה
מה יחסנו לספרים החיצונים, ובעיקר לספר המקבים.
תשובה
המכנה המשותף לכל הספרים החיצונים הוא, שאינם בכלל כתבי הקודש. הם לא נכתבו בנבואה - כספרי הנביאים, ואף לא ברוח הקודש - כספרי הכתובים. ומכאן, גם היחס אליהם: ספרי חול גמורים שאין לייחס להם כל קדושה. להבדיל, מספרי תורה, נביאים וכתובים, שהם, ורק הם, בכלל כתבי הקודש1. לגבי כל הספרים החיצונים2, אין בידינו את המקור העברי ויתכן, שחלקם נכתב אף ביוונית. לא תמיד ידוע המחבר, ויתכן שיש מהם שנכתבו בידי שאינם בני ברית3.
אע"פ כן יש בחז"ל4 ובראשונים5, התיחסות חיובית - כאל דברי חכמה - בעיקר לספר בן סירא, המצוטט פעמים רבות בש"ס. כן משמש ספר מקבים א'6 כמקור היסטורי, למה שהתרחש בתקופת החשמונאים7. לעומת זאת, ספר מקבים ב', נכתב במקור ביוונית, ואף מחוץ לארץ ישראל, כנראה. ושם מחברו ידוע - יסון איש קוריני. ברור, שהיה בן התרבות ההלניסטית, וכתב בדרך ובסגנון הסופרים ההיסטוריונים היוונים8.
הספרים מקבים ג' וד' אמנם עוסקים בהיסטוריה של בית תלמי, אך אין להם קשר למרד החשמונאים.
אע"פ שספר מקבים א' משמש כמקור היסטורי לתקופת החשמונאים, נס פך השמן שחז"ל הדגישוהו בסוגית "מאי חנוכה", במסכת שבת9 איננו מוזכר בו. ולעומת זאת, נצחון החשמונאים ומלחמותיהם, אע"פ שנזכרים, אינם מודגשים בדברי חז"ל. את ההסבר לכך ניתן למצוא בדברי הרמב"ן10, המבטאים, את הביקורת על החשמונאים הכוהנים, שנטלו לעצמם גם כתר מלכות.
האיסור הנזכר במשנה — במסכת סנהדרין11, ריש פרק חלק בשם ר"ע — לקרוא בספרים החיצונים, נתפרש להלכה ע"י הרמב"ם12 והרמ"א13, כאיסור לקרוא בספרי עבודה זרה: "היאך עיקר עבודתה, ומה מעשיה ומשפטיה. ציוונו הקב"ה שלא לקרות באותן הספרים כלל, ולא נהרהר בה, ולא בדבר מדבריה". ואף שאיסור זה כולל, לדעת רב יוסף שם בגמרא, גם את ספר בן סירא, גם הוא פירש דבריו בהמשך הסוגיא "אמר רב יוסף, מילי מעלייתא דאית ביה, דרשינן להו"14.
_______________________________________________
1 עיין מדרש רבה במדבר, נשא, י"ד, ד', שיסוד העניין הוא האיסור, להוסיף על כ"ד הספרים המקודשים. וזאת, כנראה, כדי להדגיש את עניין חתימת הנבואה בימי חגי, זכריה ומלאכי, וסגירת התנ"ך בידי אנשי כנסת הגדולה, בימי עזרא הסופר. ולהוציא מדעת המינין, ובעיקר הנוצרים, שבכתביהם הספרים החיצונים הם חלק מהתנ"ך.
2 במסגרת תשובה זו, לא ניכנס לדיון מי הם כל הספרים המכונים "ספרים חיצונים". ויש בזה כמה שיטות, שאין בהם נ"מ להלכה, בסוגיא זו. יש לציין, עם זאת, כי נחלקו הראשונים בשאלה, האם בתנ"ך נזכרו ספרים שאינם חלק מספרי התנ"ך. כגון, ספר מלחמות ד' או ספר הישר. עיין כדוגמא, במחלוקת הרמב"ן והאבן עזרא לשמות י"ז, י"ד. ובמחלוקת רש"י ורלב"ג ליהושע י', י"ג, ואכמ"ל.
3 עיין בביקורתיות, במבוא של כהנא לספרים החיצוניים הוצאת מסדה, ת"א, תשל"ז.
4 על מוצאו של בן סירא, כבנו של ירמיהו, עיין בח"מ על שו"ע אבן העזר, סימן א, ס"ק ח'. עיין ב"ק, דף צ"ב, ע"ב. ובעירובין, דף ס"ה, ע"א. לגבי הרשימה המלאה של המובאות מספר בן סירא, בחז"ל, עיין בהצעה לספר בן סירא, מאת יהודה ליב בן זאב, נדפסה בספר כתובים אחרונים בתרגום יצחק זעקיל פרענקיל איש המונא (המבורג), הוצאת לוין אפשטיין ירושלים תשכ"ו. וכן עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך: חכמות חיצוניות, ובהערה מס' 145. בענין גירסת הירושלמי בסנהדרין, ריש פרק חלק, עיין בבאר שבע שם, ובדברי מרגליות הים, על אתר.
5 עיין בתוס' ב"ק ועירובין שם. ברמב"ן, בהקדמתו לספר בראשית, בעניין "הספר המתורגם, חכמתא רבתא דשלמה", עמוד ה', בהוצאת מוסד הרב קוק, מהדורת הרב ח"ד שעוועל, ובהערה 79 שם.
6 עיין בבה"ג, הלכות סופרים, על מגילת בית חשמונאי.
7 השווה תוכן וסיום תפילת על הניסים, לספר מקבים א', ד', נ"ח, ועיין גם פסיקתא רבתי סימן ו'.
8 כהנא שם, במבוא למקבים א' וב'.
9 דף כ"א, ע"ב עד כ"ג, ע"ב.
10 בראשית מ"ט, י'. עמוד רס"ח, במהדורא הנז' לעיל.
11 דף צ', ע"א, במשנה, ובגמרא שם, דף ק', ע"ב.
12 פ"ב מה' ע"ז, ה"ב.
13 שו"ע יו"ד, סימן רמ"ו, סע' ד' בהגה. ועיין בביאור הגר"א שם ס"ק י"ט.
14 עיין עוד בראשונים על אתר. הרי"ף, הרא"ש והיד הרמה המפרשים את הביטוי: ספרי הצדוקים, הנזכר בגמרא, כפירוש לביטוי ספרים חיצונים, כספרי מינין שעלולים לגרור את האדם לכפירה ואפיקורסות. וע"כ לא רק שאסור להאמין בהם, אלא אף לקרוא בהם — אסור. כפי שהדגיש הריב"ש בשו"ת, סימן מ"ה.
2 במסגרת תשובה זו, לא ניכנס לדיון מי הם כל הספרים המכונים "ספרים חיצונים". ויש בזה כמה שיטות, שאין בהם נ"מ להלכה, בסוגיא זו. יש לציין, עם זאת, כי נחלקו הראשונים בשאלה, האם בתנ"ך נזכרו ספרים שאינם חלק מספרי התנ"ך. כגון, ספר מלחמות ד' או ספר הישר. עיין כדוגמא, במחלוקת הרמב"ן והאבן עזרא לשמות י"ז, י"ד. ובמחלוקת רש"י ורלב"ג ליהושע י', י"ג, ואכמ"ל.
3 עיין בביקורתיות, במבוא של כהנא לספרים החיצוניים הוצאת מסדה, ת"א, תשל"ז.
4 על מוצאו של בן סירא, כבנו של ירמיהו, עיין בח"מ על שו"ע אבן העזר, סימן א, ס"ק ח'. עיין ב"ק, דף צ"ב, ע"ב. ובעירובין, דף ס"ה, ע"א. לגבי הרשימה המלאה של המובאות מספר בן סירא, בחז"ל, עיין בהצעה לספר בן סירא, מאת יהודה ליב בן זאב, נדפסה בספר כתובים אחרונים בתרגום יצחק זעקיל פרענקיל איש המונא (המבורג), הוצאת לוין אפשטיין ירושלים תשכ"ו. וכן עיין אנציקלופדיה תלמודית ערך: חכמות חיצוניות, ובהערה מס' 145. בענין גירסת הירושלמי בסנהדרין, ריש פרק חלק, עיין בבאר שבע שם, ובדברי מרגליות הים, על אתר.
5 עיין בתוס' ב"ק ועירובין שם. ברמב"ן, בהקדמתו לספר בראשית, בעניין "הספר המתורגם, חכמתא רבתא דשלמה", עמוד ה', בהוצאת מוסד הרב קוק, מהדורת הרב ח"ד שעוועל, ובהערה 79 שם.
6 עיין בבה"ג, הלכות סופרים, על מגילת בית חשמונאי.
7 השווה תוכן וסיום תפילת על הניסים, לספר מקבים א', ד', נ"ח, ועיין גם פסיקתא רבתי סימן ו'.
8 כהנא שם, במבוא למקבים א' וב'.
9 דף כ"א, ע"ב עד כ"ג, ע"ב.
10 בראשית מ"ט, י'. עמוד רס"ח, במהדורא הנז' לעיל.
11 דף צ', ע"א, במשנה, ובגמרא שם, דף ק', ע"ב.
12 פ"ב מה' ע"ז, ה"ב.
13 שו"ע יו"ד, סימן רמ"ו, סע' ד' בהגה. ועיין בביאור הגר"א שם ס"ק י"ט.
14 עיין עוד בראשונים על אתר. הרי"ף, הרא"ש והיד הרמה המפרשים את הביטוי: ספרי הצדוקים, הנזכר בגמרא, כפירוש לביטוי ספרים חיצונים, כספרי מינין שעלולים לגרור את האדם לכפירה ואפיקורסות. וע"כ לא רק שאסור להאמין בהם, אלא אף לקרוא בהם — אסור. כפי שהדגיש הריב"ש בשו"ת, סימן מ"ה.

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

מה המשמעות הנחת תפילין?

שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

שופר

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

הדלקה וכיבוי ביום טוב

איך מכינים תה בשבת?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















