ישיבה
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לשמעון ולוי אומר יעקב (מט, ה-ז): "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם...כי באפם הרגו איש וברצונם עקרו שור, ארור אפס כי עז ועברתם כי קשתה". ופירש רש״י: "אומנות זו של רציחה חמס היא בידכם, מברכת עשיו היא זו. אומנות שלו היא ואתם חמסתם אותה הימנו".
ואחר תוכחה חריפה זו, ממשיך יעקב ומברך את שאר בניו בברכות שיש בהם ביטויי כוח וכיבוש.
כך ביהודה הוא אומר (מט, ח): "יהודה אתה יודוך אחיך, ידך בעורף אויבך". ואונקולוס מתרגם כפשוטו- שיהודה יתקוף את אויביו ושונאיו ויכניעם.
בזבולון נאמר (מט, יג): "זבולון לחוף ימים ישכן, והוא לחוף אנית". ואונקלום מפרש שזבולון יכבוש מחוזות דרך הים בספינות.
ברכה דומה ניתנת גם ליששכר (מט, יד): "יששכר חמור גרם...ויט סכמו לסבול". ורש״י בשם אונקלוס מבאר: "ויט שכמו לסבול מלחמות ולכבוש מחוזות, שהם יושבים על הספר, ויהיה האויב כבוש תחתיו למס עובד".
בדן נאמר (מט, טז): "דן ידין עמו"- וכתב רש״י: "ינקום נקמת עמו מפלשתים".
בגד (מט, יט): "גד גדוד יגודנו והוא יגד עקב". ואונקלוס מבאר שבני גד היו מזוינים כשעברו את הירדן למלחמה לפני אחיהם.
"נפתלי אילה שלחה הנותן אמרי שפר"- פרש״י: "על מלחמת סיסרא נתנבא וכו’".
וכהנה נמצא כמעט בכל השבטים, מלבד זאת שעל פי פשוטו של מקרא יעקב אבינו עצמו אומר (מח, כב): "אשר לקחתי מיד האמורי בחרבי ובקשתי".
ואם כן צריך ביאור מדוע הוא מאשים ומוכיח את שמעון ולוי ברצח העיר שכם שהיו אשמים בחטיפת דינה, והיו עושים כל רע- עובדי עבודה זרה ומגלי עריות ועושים כל תועבות השם (רמב״ן לד, יג).
אלא ברור שאין כוונת יעקב להאשים את שמעון ולוי על עצם המעשה, אלא בדבר אחר. טענתו הייתה שעשו כן מבלי לשקול כראוי את הסכנה הנשקפת משאר העמים. וכפי שאמר להם בפירוש (לד, ל): "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני בישב הארץ בכנעני ובפרזי, ואני מתי מספר, ונאספו עלי והכוני ונשמדתי אני וביתי". שבעבור כן נתכנסו כל סביבותיהם להלחם בהם, כפי שמבאר רש״י (מח, כב).
כלומר שטענת יעקב היתה שעצם השמדת שכם היתה מוצדקת ונכונה, ונעשתה בחוכמה, אך היה צורך בחישוב מוקדם כיצד לנטרל את הסכנה המשתקפת משאר העמים. לעומת זאת, שמעון ולוי השיבו: "הכזונה יעשה את אחותינו"- כלומר אף אם לא ניתן לנטרל את כל הסכנות, אין להתעלם מן החובה המוסרית לנקום את נקמת אחותם, לבל תהיה כזונה.
וכאן יש לעמוד על השאלה מדוע שמעון ולוי נכשלו לדעת אביהם בקריאה נכונה של המציאות והעמידו את כל המשפחה בסכנה קיומית. דבר זה מבאר יעקב בעצמו ואומר (מט, ו-ז): "כי באפם הרגו איש...ארור אפם כי עז" ורש״י מבאר שכוונתו להריגת חמור ואנשי שכם, שנעשתה מתוך כעס. כלומר, שורש הטעות לא היה בעצם המעשה, אלא במניע ואופן הביצוע. מלחמה שנעשית מתוך כעס, אף אם מטרתה צודקת, מאבדת את שיקול הדעת ואת היכולת לחשב נכונה את תוצאותיה. כאשר אדם פועל מתוך חימה, הוא אינו מודד את צעדיו במדויק, אינו שוקל את מכלול ההשלכות, ועלול להביא אסון רחב יותר מן המעשה עצמו.
יעקב מלמד כאן יסוד חשוב: גם כשנאלצים להילחם באויב ולהפעיל כוח, חייב הדבר להיעשות בשיקול הדעת קר, מתוך אחריות, תכנון וראייה רחבה, ולא מתוך התפרצות רגשית.
ומכאן מתבאר היטב ההבדל בין שמעון ולוי לבין שאר השבטים, אותם שיבח יעקב על מלחמות שנעשו מתוך הנהגה מסודרת, אחריות ושיקול דעת, ואילו כאן מדובר בפעולה שנבעה מרגשות, אשר אמנם היתה בה קנאת הצדק, אך בפועל סיכן את הכלל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
