ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פורים וחודש אדר
יאיר זינק מהמיטה, והציץ בשעון.
'וואו', נפלטה צעקה מפיו, כבר מאוחר. הוא הביט לעבר חיים חבירו, השקוע עדיין בשינה עמוקה.
אין פלא, חייך לעצמו, אתמול בלילה שמחנו בשמחת פורים עד שעה מאוחרת, וחיים השתכר כהוגן, אבל עכשיו כבר בוקר וצריך למהר לתפילה וקריאת מגילה. המניין האחרון כבר החל, נקווה שנספיק לפחות לקריאה.
'חיים, קום כבר', צעק לחבירו, 'אנחנו מאחרים לקריאת מגילה. עוד מעט, נפסיד את תחילת הקריאה, ואז נסתבך כהוגן. הרי אסור להפסיד אפילו מילה אחת בקריאה, ואם נפסיד חלק מהקריאה, לא בטוח שנצליח לשמוע את רובה ממגילה כשרה'.
חיים קפץ מהמיטה, נטל ידיים, התלבש, ברך ברכות התורה, ו... התיישב בנחת בכורסה הסמוכה.
'מה קורה לך?', צעק יאיר, 'אתה עדיין שיכור? צריך לרוץ לקריאת מגילה'.
'אחי, תירגע', חייך חיים, 'יש עוד המון זמן, הקריאה רק מתחילה עכשיו, והם קוראים לאט...'.
'נו כבר', צעק יאיר, 'אני לא מבין אותך, אתה שיכור, אם הקריאה מתחילה, אז חייבים לרוץ'.
'מה הבעיה?', היתמם חיים, 'אני פוסק הלכה כרבי יוסי, (מגילה יט.), שאומר שחייבים לקרוא רק מהפסוק: "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן...", יש עוד המון זמן'.
'מצאת לך זמן לעשות חכמות של פורים', חייך יאיר, 'הרי אתה יודע שהגמרא שם פוסקת כרבי מאיר שאומר, שחייבים לקרוא את כל המגילה. אבל אתה צודק, שיש בהלכה זו קושיא עצומה – הרי כבר נפסק בגמרא (עירובין מו:) שבמחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר, הלכה כרבי מאיר, ולמה כאן פסקו כרבי מאיר? עכשיו בוא נרוץ לקריאה, ובזמן סעודת פורים, כשנשתה כמה כוסיות טובות, ננסה לחפש תירוץ לשאלה הזאת...'.
סעודת פורים.
יאיר לגם כוס יין נוסף. הוא מקיים את ההלכה כפשוטה ובהידור, משתכר מיין, ביום ולא בלילה. היין עושה לו טוב, נכנס יין – יצא סוד, ועוד מעט הוא יתרץ את השאלה מהבוקר. בשביל תירוץ טוב, הוא צריך חשיבה של שיכור, שמחבר דבר לדבר ומקשר נקודות רחוקות זו לזו.
הוא פתח את הפה, והתירוץ התחיל לזרום בשטף:
זכינו, שבפורים הלכה כרבי מאיר, שצריך לקרוא את כל המגילה. נאמר במסכת עירובין (יג:) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו".
זה נכון כל השנה, אך כידוע "אסתר – סוף כל הניסים", ובפורים מתחיל לבצבץ אור הגאולה העתידה, כמידתה של אסתר המכונה 'איילת השחר', ואף גאולתם של ישראל נמשלה במדרש לאיילת השחר, המבצבצת קמעא קמעא. נמצא, שבפורים אנו מתעלים למדרגת רבי מאיר, המכוון בדעתו אל הסוף.
ועוד עניין מיוחד היה לרבי מאיר, שהיה מדייק בשמות, ולפי שמו של האדם ידע אם הוא צדיק או רשע (יומא פג). הבה נבחן מה שמו של היום, ולפי זה נדע מה עניינו.
הלא פסוק מפורש הוא במגילה, "על כן קראו לימים האלה – פורים, על שם הפור, על כן על כל דברי האגרת הזאת..", אם כן בפסוק זה הקורא את שם היום 'פורים', נאמר במפורש שהשם שייך ל"כל דברי האגרת", כלומר שיש לקרוא את כל המגילה.
יפה אמרת, חייך חיים, בוא אמשיך את דבריך. באמת השם 'פורים' קשה מאוד:
א. פורים על שם הפור, ו"פור הוא הגורל", האם הגורל שהטיל המן הוא כל כך מרכזי בסיפור, שעל שמו ראוי לקרוא את היום?
ב. אם היום נקרא על שם הפור, למה לקרוא פורים בלשון רבים, ולא פור בלשון יחיד?
ג. נאמר במגילה 'פור הוא הגורל", פור זה בפרסית וגורל בעברית, ומדוע לא נקרא ליום בשם עברי, 'יום הגורל' או 'יום הגורלות'?
אלא שזה בדיוק מה שלימד אותנו רבי מאיר, שידע לרדת לסוף הדעת, המן חשב שהכל במקרה, הגורל הוא מקרי. אבל האמת היא, שהגורל מפקיע מכוחו של האדם, ומפקיד את ההחלטה בידי ה', וזה כל עניינו של פורים ללמד שכל המקרים הם בהשגחה אלוקית.
ובאמת, יש שני גורלות, מאחורי הגורל הטמא והחיצוני של המן, מסתתר הגורל השני האלוקי, שהופך את כל המאורעות לטובה. לכן היום נקרא על שם שני הגורלות, ודווקא בשם פרסי, ללמדך שגם מאחורי המהלכים של הגויים, מסתתרים מהלכים אלוקיים לטובת ישראל.
(ומדהים לגלות, ש'פורים-כיפורים', וביום כיפורים היו גם כן שני גורלות, גורל לה' וגורל לעזאזל).
לכן, צריך לקרוא את כל המגילה, כי מאורעות המגילה התפרסו על פני כעשר שנים, ובוודאי היו באותה תקופה עוד מאורעות רבים, ונכתבו עיתונים רבים, אך צריך את המבט העמוק של מרדכי שידע לחבר ולקשר את כל המאורעות, ולהבין ששורש הגזירה בסעודת אחשוורוש, וגם שורש התשועה בהריגת וושתי, הבאת אסתר לארמון, והכל בהשגחה אלוקית המהפכת הכל לטובה.
לחיים, לחיים! פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
