ישיבה
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- פורים וחודש אדר
יאיר זינק מהמיטה, והציץ בשעון.
'וואו', נפלטה צעקה מפיו, כבר מאוחר. הוא הביט לעבר חיים חבירו, השקוע עדיין בשינה עמוקה.
אין פלא, חייך לעצמו, אתמול בלילה שמחנו בשמחת פורים עד שעה מאוחרת, וחיים השתכר כהוגן, אבל עכשיו כבר בוקר וצריך למהר לתפילה וקריאת מגילה. המניין האחרון כבר החל, נקווה שנספיק לפחות לקריאה.
'חיים, קום כבר', צעק לחבירו, 'אנחנו מאחרים לקריאת מגילה. עוד מעט, נפסיד את תחילת הקריאה, ואז נסתבך כהוגן. הרי אסור להפסיד אפילו מילה אחת בקריאה, ואם נפסיד חלק מהקריאה, לא בטוח שנצליח לשמוע את רובה ממגילה כשרה'.
חיים קפץ מהמיטה, נטל ידיים, התלבש, ברך ברכות התורה, ו... התיישב בנחת בכורסה הסמוכה.
'מה קורה לך?', צעק יאיר, 'אתה עדיין שיכור? צריך לרוץ לקריאת מגילה'.
'אחי, תירגע', חייך חיים, 'יש עוד המון זמן, הקריאה רק מתחילה עכשיו, והם קוראים לאט...'.
'נו כבר', צעק יאיר, 'אני לא מבין אותך, אתה שיכור, אם הקריאה מתחילה, אז חייבים לרוץ'.
'מה הבעיה?', היתמם חיים, 'אני פוסק הלכה כרבי יוסי, (מגילה יט.), שאומר שחייבים לקרוא רק מהפסוק: "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן...", יש עוד המון זמן'.
'מצאת לך זמן לעשות חכמות של פורים', חייך יאיר, 'הרי אתה יודע שהגמרא שם פוסקת כרבי מאיר שאומר, שחייבים לקרוא את כל המגילה. אבל אתה צודק, שיש בהלכה זו קושיא עצומה – הרי כבר נפסק בגמרא (עירובין מו:) שבמחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר, הלכה כרבי מאיר, ולמה כאן פסקו כרבי מאיר? עכשיו בוא נרוץ לקריאה, ובזמן סעודת פורים, כשנשתה כמה כוסיות טובות, ננסה לחפש תירוץ לשאלה הזאת...'.
סעודת פורים.
יאיר לגם כוס יין נוסף. הוא מקיים את ההלכה כפשוטה ובהידור, משתכר מיין, ביום ולא בלילה. היין עושה לו טוב, נכנס יין – יצא סוד, ועוד מעט הוא יתרץ את השאלה מהבוקר. בשביל תירוץ טוב, הוא צריך חשיבה של שיכור, שמחבר דבר לדבר ומקשר נקודות רחוקות זו לזו.
הוא פתח את הפה, והתירוץ התחיל לזרום בשטף:
זכינו, שבפורים הלכה כרבי מאיר, שצריך לקרוא את כל המגילה. נאמר במסכת עירובין (יג:) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו".
זה נכון כל השנה, אך כידוע "אסתר – סוף כל הניסים", ובפורים מתחיל לבצבץ אור הגאולה העתידה, כמידתה של אסתר המכונה 'איילת השחר', ואף גאולתם של ישראל נמשלה במדרש לאיילת השחר, המבצבצת קמעא קמעא. נמצא, שבפורים אנו מתעלים למדרגת רבי מאיר, המכוון בדעתו אל הסוף.
ועוד עניין מיוחד היה לרבי מאיר, שהיה מדייק בשמות, ולפי שמו של האדם ידע אם הוא צדיק או רשע (יומא פג). הבה נבחן מה שמו של היום, ולפי זה נדע מה עניינו.
הלא פסוק מפורש הוא במגילה, "על כן קראו לימים האלה – פורים, על שם הפור, על כן על כל דברי האגרת הזאת..", אם כן בפסוק זה הקורא את שם היום 'פורים', נאמר במפורש שהשם שייך ל"כל דברי האגרת", כלומר שיש לקרוא את כל המגילה.
יפה אמרת, חייך חיים, בוא אמשיך את דבריך. באמת השם 'פורים' קשה מאוד:
א. פורים על שם הפור, ו"פור הוא הגורל", האם הגורל שהטיל המן הוא כל כך מרכזי בסיפור, שעל שמו ראוי לקרוא את היום?
ב. אם היום נקרא על שם הפור, למה לקרוא פורים בלשון רבים, ולא פור בלשון יחיד?
ג. נאמר במגילה 'פור הוא הגורל", פור זה בפרסית וגורל בעברית, ומדוע לא נקרא ליום בשם עברי, 'יום הגורל' או 'יום הגורלות'?
אלא שזה בדיוק מה שלימד אותנו רבי מאיר, שידע לרדת לסוף הדעת, המן חשב שהכל במקרה, הגורל הוא מקרי. אבל האמת היא, שהגורל מפקיע מכוחו של האדם, ומפקיד את ההחלטה בידי ה', וזה כל עניינו של פורים ללמד שכל המקרים הם בהשגחה אלוקית.
ובאמת, יש שני גורלות, מאחורי הגורל הטמא והחיצוני של המן, מסתתר הגורל השני האלוקי, שהופך את כל המאורעות לטובה. לכן היום נקרא על שם שני הגורלות, ודווקא בשם פרסי, ללמדך שגם מאחורי המהלכים של הגויים, מסתתרים מהלכים אלוקיים לטובת ישראל.
(ומדהים לגלות, ש'פורים-כיפורים', וביום כיפורים היו גם כן שני גורלות, גורל לה' וגורל לעזאזל).
לכן, צריך לקרוא את כל המגילה, כי מאורעות המגילה התפרסו על פני כעשר שנים, ובוודאי היו באותה תקופה עוד מאורעות רבים, ונכתבו עיתונים רבים, אך צריך את המבט העמוק של מרדכי שידע לחבר ולקשר את כל המאורעות, ולהבין ששורש הגזירה בסעודת אחשוורוש, וגם שורש התשועה בהריגת וושתי, הבאת אסתר לארמון, והכל בהשגחה אלוקית המהפכת הכל לטובה.
לחיים, לחיים! פורים שמח!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
אורות ישראל ותחייתו תחיית כוחות האומה בארץ ישראל
אורות ישראל ותחייתו פרק ל'
השיעור עוסק בדברי הראי"ה קוק על כך ששיבת עם ישראל לארצו אינה רק שינוי מגורים חיצוני, אלא מהפכה רוחנית המוציאה לפועל את מכלול כוחות האומה הגנוזים. מודגש כי רק בארץ ישראל ניתן לחבר בין עוצמה גשמית לקדושה רוחנית ולהביא לפריחה אמיתית של נשמת העם.
אור התנ"ך מבוא לספר יהושע: ערכה של ארץ
השיעור עוסק במעבר ההנהגתי והרוחני מחומשי התורה אל ספר יהושע עם הכניסה לארץ ישראל. במהלכו נבחן השינוי ביחסי ה' ועם ישראל – מיחסי עבדים ובנים להדדיות של "איש ואישה" ושותפות מעשית במציאות.
