בית המדרש
  • שבת ומועדים
  • חגים וזמנים
  • פורים וחודש אדר
קטגוריה משנית
undefined
3 דק' קריאה
בוקר פורים.
יאיר זינק מהמיטה, והציץ בשעון.
'וואו', נפלטה צעקה מפיו, כבר מאוחר. הוא הביט לעבר חיים חבירו, השקוע עדיין בשינה עמוקה.
אין פלא, חייך לעצמו, אתמול בלילה שמחנו בשמחת פורים עד שעה מאוחרת, וחיים השתכר כהוגן, אבל עכשיו כבר בוקר וצריך למהר לתפילה וקריאת מגילה. המניין האחרון כבר החל, נקווה שנספיק לפחות לקריאה.
'חיים, קום כבר', צעק לחבירו, 'אנחנו מאחרים לקריאת מגילה. עוד מעט, נפסיד את תחילת הקריאה, ואז נסתבך כהוגן. הרי אסור להפסיד אפילו מילה אחת בקריאה, ואם נפסיד חלק מהקריאה, לא בטוח שנצליח לשמוע את רובה ממגילה כשרה'.
חיים קפץ מהמיטה, נטל ידיים, התלבש, ברך ברכות התורה, ו... התיישב בנחת בכורסה הסמוכה.
'מה קורה לך?', צעק יאיר, 'אתה עדיין שיכור? צריך לרוץ לקריאת מגילה'.
'אחי, תירגע', חייך חיים, 'יש עוד המון זמן, הקריאה רק מתחילה עכשיו, והם קוראים לאט...'.
'נו כבר', צעק יאיר, 'אני לא מבין אותך, אתה שיכור, אם הקריאה מתחילה, אז חייבים לרוץ'.
'מה הבעיה?', היתמם חיים, 'אני פוסק הלכה כרבי יוסי, (מגילה יט.), שאומר שחייבים לקרוא רק מהפסוק: "אחר הדברים האלה גידל המלך אחשוורוש את המן...", יש עוד המון זמן'.
'מצאת לך זמן לעשות חכמות של פורים', חייך יאיר, 'הרי אתה יודע שהגמרא שם פוסקת כרבי מאיר שאומר, שחייבים לקרוא את כל המגילה. אבל אתה צודק, שיש בהלכה זו קושיא עצומה – הרי כבר נפסק בגמרא (עירובין מו:) שבמחלוקת רבי יוסי ורבי מאיר, הלכה כרבי מאיר, ולמה כאן פסקו כרבי מאיר? עכשיו בוא נרוץ לקריאה, ובזמן סעודת פורים, כשנשתה כמה כוסיות טובות, ננסה לחפש תירוץ לשאלה הזאת...'.

סעודת פורים.
יאיר לגם כוס יין נוסף. הוא מקיים את ההלכה כפשוטה ובהידור, משתכר מיין, ביום ולא בלילה. היין עושה לו טוב, נכנס יין – יצא סוד, ועוד מעט הוא יתרץ את השאלה מהבוקר. בשביל תירוץ טוב, הוא צריך חשיבה של שיכור, שמחבר דבר לדבר ומקשר נקודות רחוקות זו לזו.
הוא פתח את הפה, והתירוץ התחיל לזרום בשטף:
זכינו, שבפורים הלכה כרבי מאיר, שצריך לקרוא את כל המגילה. נאמר במסכת עירובין (יג:) "גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם, שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו? שלא יכלו חבריו לעמוד על סוף דעתו".
זה נכון כל השנה, אך כידוע "אסתר – סוף כל הניסים", ובפורים מתחיל לבצבץ אור הגאולה העתידה, כמידתה של אסתר המכונה 'איילת השחר', ואף גאולתם של ישראל נמשלה במדרש לאיילת השחר, המבצבצת קמעא קמעא. נמצא, שבפורים אנו מתעלים למדרגת רבי מאיר, המכוון בדעתו אל הסוף.
ועוד עניין מיוחד היה לרבי מאיר, שהיה מדייק בשמות, ולפי שמו של האדם ידע אם הוא צדיק או רשע (יומא פג). הבה נבחן מה שמו של היום, ולפי זה נדע מה עניינו.
הלא פסוק מפורש הוא במגילה, "על כן קראו לימים האלה – פורים, על שם הפור, על כן על כל דברי האגרת הזאת..", אם כן בפסוק זה הקורא את שם היום 'פורים', נאמר במפורש שהשם שייך ל"כל דברי האגרת", כלומר שיש לקרוא את כל המגילה.
יפה אמרת, חייך חיים, בוא אמשיך את דבריך. באמת השם 'פורים' קשה מאוד:
א. פורים על שם הפור, ו"פור הוא הגורל", האם הגורל שהטיל המן הוא כל כך מרכזי בסיפור, שעל שמו ראוי לקרוא את היום?
ב. אם היום נקרא על שם הפור, למה לקרוא פורים בלשון רבים, ולא פור בלשון יחיד?
ג. נאמר במגילה 'פור הוא הגורל", פור זה בפרסית וגורל בעברית, ומדוע לא נקרא ליום בשם עברי, 'יום הגורל' או 'יום הגורלות'?
אלא שזה בדיוק מה שלימד אותנו רבי מאיר, שידע לרדת לסוף הדעת, המן חשב שהכל במקרה, הגורל הוא מקרי. אבל האמת היא, שהגורל מפקיע מכוחו של האדם, ומפקיד את ההחלטה בידי ה', וזה כל עניינו של פורים ללמד שכל המקרים הם בהשגחה אלוקית.
ובאמת, יש שני גורלות, מאחורי הגורל הטמא והחיצוני של המן, מסתתר הגורל השני האלוקי, שהופך את כל המאורעות לטובה. לכן היום נקרא על שם שני הגורלות, ודווקא בשם פרסי, ללמדך שגם מאחורי המהלכים של הגויים, מסתתרים מהלכים אלוקיים לטובת ישראל.
(ומדהים לגלות, ש'פורים-כיפורים', וביום כיפורים היו גם כן שני גורלות, גורל לה' וגורל לעזאזל).
לכן, צריך לקרוא את כל המגילה, כי מאורעות המגילה התפרסו על פני כעשר שנים, ובוודאי היו באותה תקופה עוד מאורעות רבים, ונכתבו עיתונים רבים, אך צריך את המבט העמוק של מרדכי שידע לחבר ולקשר את כל המאורעות, ולהבין ששורש הגזירה בסעודת אחשוורוש, וגם שורש התשועה בהריגת וושתי, הבאת אסתר לארמון, והכל בהשגחה אלוקית המהפכת הכל לטובה.
לחיים, לחיים! פורים שמח!


סרטונים קצרים מיוחדים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il