ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- עניני החג
- הלכה מחשבה ומוסר
- תורה ולימודה
- מצוות לימוד תורה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
יהודה בן הדסה הינדה מלכה
גדולה תורה שנאמר בה יקרה היא מפנינים וכל חפציך לא ישוו בה, כי התורה יקרה מכל דבר, ולא רק מפנינים ואבנים טובות ומרגליות. אלא אפילו מחפצי שמים, אפילו ממצוות ד', שנאמר בפסוק נוסף "וכל חפציך לא ישוו בה". הווי אומר, לא רק חפציך חפצים שלך לא ישוו בתורה, אלא כל חפצים גם חפצי שמים, גם מצוות אינם שוות לתלמוד תורה. על כן אין להפסיק מתלמוד תורה לקיום מצוה אלא אם כן זו מצוה עוברת שאינה יכולה להתקיים על-ידי אחרים.
הירושלמי במסכת פאה אומר יותר מזה. אפילו כל המצוות כולם אינם שוות לדבר אחד מן התורה. עד כדי כך גדול תלמוד תורה. במילה אחת של תורה אדם מקיים מצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות ויותר מהן.
לפיכך אמרה המשנה במסכת פאה שלתלמוד תורה אין שיעור כי אין לו שיעור לא למעלה ולא למטה. אין לו שיעור למעלה, שנאמר והגית בו יומם ולילה ואין לו שיעור למטה שאפילו בתיבה אחת מקיים מצות תלמוד תורה.
כלומר מי שיש לו פנאי צריך ללמוד ככל האפשר. מי אין לו פנאי משום שיש עליו עול פרנסה, הרי אם למד תיבה אחת ביום, כבר קיים מצות תלמוד תורה. ואומר הגר"א בפירוש המשנה הזו, שהתנא בא ללמדנו שצריך האדם לחבב מאד מאד את התורה, שכל תיבה ותיבה שלמד - היא מצוה בפני עצמה. והראיה, שיוצא בתיבה אחת במצות תלמוד תורה ששקולה כנגד כל המצוות.
והכלל בזה, שאין מבטלין תורה אפילו למצוה אם יכולה להיעשות על-ידי אחרים. והשכל מחייב בזה. מפני שכל תיבה ותיבה היא מצוה גדולה בפני עצמה והיא שקולה כנגד כולם. אם כן כשלומד למשל דף אחד, מקיים כמה מאות מצוות, אם כן בודאי טוב לקיים מאה מצוות ממצוה אחת. רק כאשר אי-אפשר לקיים המצוה על-ידי אחר אזי רשאי לבטל תורה ולקיים המצוה.
אמור מעתה, מה גדול חלקם של לומדי תורה, אשריהם ואשרי יולדתן. בכל שעה שהם עוסקים בתורה הם מקיימים מאות רבות של מצות תלמוד תורה ובכל יום אלפי מצות, שכל אחת מהן ערכה לא יסולא בפז, ובכל אחת זוכה לו ולדורותיו ולדורות דורותיו עד סוף כל הדורות, כדברי המשנה בסוף מכות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
