ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מרדכי אליהו זצ"ל
השנה ננסה להאיר פסוק זה מכיוונים נוספים / אקטואליים.
איננו יכולים להתעלם מהשבר העמוק שנחשף בימים האחרונים בין מי שמוכן להכיר אך ורק בסמכות רבותיו ובין מי שמפנים כי לא ניתן להיות אזרח במדינה בלי להיות כפוף לחוקיה. (את שאלת האפליה העדתית נשאיר להזדמנות אחרת).
פירוש הביטוי: "ּתְרוּעַת"? וזהות ה"מֶלֶךְ"? הטרידו את חז"ל ואת הפרשנים. ננסה להבין מהי המחלוקת העקרונית בין הפירושים.
בגמרא במסכת ראש השנה מובא:
"מלכות שיש עמו תרועה, כגון "יְקֹוָק אֱלֹהָיו עִמּוֹ וּתְרוּעַת מֶלֶךְ בּוֹ" - אומרה עם המלכיות ואומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה אלא עם המלכיות בלבד. תרועה שאין עמה לא כלום, כגון " יום תרועה יהיה לכם" - אומרה עם השופרות, דברי רבי יוסי. רבי יהודה אומר: אינו אומרה כל עיקר" (דף לב ע"ב)
במה חולקים רבי יהודה ורבי יוסי?
בעל ה"נודע ביהודה", רבה של פראג, רבי יחזקאל לנדאו, בספרו "צל"ח" (שם), מסביר:
"ולכאורה יש לומר דר' יוסי ור' יהודה פליגי בזה, דר' יוסי סובר דהאי ותרועת מלך הוא תרועה ממש, לכך ס"ל דאומרה גם עם השופרות, ור' יהודה סובר כתרגום אונקלוס דהאי ותרועת מלך בו הוא לשון חיבה, דאין לו שייכות כלל לתקיעות שופר, ולכך אינו אומרה עם השופרות".
לדעתו המחלוקת היא בפירוש המילה "ּתְרוּעַת". לפי רבי יהודה תרועה מלשון רעות ואחוה ולפי רבי יוסי מלשון תקיעה.
אם נמשיך בדרכו, ר' יוסי ור' יהודה חולקים גם בשאלה מי הוא ה"מֶלֶךְ"?
לפי רבי יוסי המלך הוא הקב"ה, לפי רבי יהודה המלך הוא המנהיג האנושי של עם ישראל, המוציא אותם למלחמה.
לשני הפירושים תימוכין ממקורות חזלי"ם אחרים.
אונקלוס מתרגם: "ושכינת מלכהון ביניהון", לעומתו במדרש מובא:
"ה' אלהיו עמו אמר לו בלק הואיל ואינך יכול ליגע בהן מפני שמשה משמשן ראה זה שעומד אחריו מה יהיה, אמר לו אף הוא (יהושע) קשה כמותו ותרועת מלך בו תוקע ומריע ומפיל חומה".
לפי אונקלוס המלך הוא הקב"ה.
לפי המדרש, המלכים הם משה ויהושע.
יתכן מאוד ויש כאן מחלוקת עקרונית, מהו המצב האידאלי?
לפי שיטה ראשונה, מצב שבו הקב"ה הוא המנהיג של עם ישראל, הנהגתו ישירה באמצעות השכנת השכינה. לפי גישה רוחנית זו אין מקום למלכות אדם, אין ישות מדינית. אין תרועה מלכותית ואין תרועה נשיאותית (התרועה הנזכרת בפסוקנו היא מלשון רעות). צריך לזכור שאם אין מלך לא רק שאין צבא ומשטרה והגנה סוציאלית של המדינה, אין גם בית מקדש. תקופת השופטים בה לא היה מלך בישראל וגם לא היה "מקדש מלך" היא התקופה האמורה להיות אידאלית. במציאות זו, הציבור יכול להכריז בפה מלא "ד' הוא האלקים" ו"אין עוד מלבדו". לאף אחד אחר אין כל סמכות לחוקק חוקים או לגבות מסים.
לפי השיטה השניה, ה"ּתְרוּעַת" היא תרועה בחצוצרות ושופרות, המצב האידאלי הוא השאיפה כי לעם ישראל מדינה שבראשה עומד מנהיג בשר ודם, שכולנו תפילה כי יהיה ברמה הרוחנית הגבוהה ביותר. לישות מדינית זו יש צבא מנצח ומגן על אזרחיה, מערכת סוציאלית הנותנת רשת בטחון לחלשים, ובעה"י מנהיג שתפקידו יהיה לבנות את המקדש. למדינה זו יש רשות שופטת שתפקידה להגן מפני עוולות וקיפוחים (שעדיין לא מבוססת על פי המשפט העברי).
להלכה פסק הרמב"ם ולית מאן דפליג עליו, כי יש מצווה להעמיד שלטון ולכל שלטון יהודי יש משמעות רוחנית (גם אם הוא פועל בצורה לא אידאלית). מציאותו של שלטון יהודי היא תנאי לבנין המקדש. הוא הכריע בצורה ברורה כרבי יוסי (שאולי גם רבי יהודה הודה לו בסופו של דבר ואכמ"ל. לכן תמה ה'צל"ח' על רש"י מדוע פירש כרבי יהודה שאין הלכה כמותו, עיינו שם).
בכל מקרה! אי אפשר להחזיק את החבל בשני קצותיו! אי אפשר גם להיות שותפים בשלטון יהודי בשר ודם וגם באותו זמן להכריז ולהתריס, ולאו דווקא מתוך מגמת אמונה: "ד' הוא האלקים". ברוב רובם של המקרים אין מלכות האדם מכחישה או סותרת מלכות שמים. (מדינת ישראל מעולם לא העלתה בדעתה לחוקק חוקים המכריחים את אזרחיה לחלל שבת או לאכול מאכלות אסורות).
הבה נתפלל כולנו כי השלטון במדינת ישראל ייצג מלכות שמים בצורה ברורה וממילא, גם המתלבטים אם להתייחס למדינת ישראל כ"ראשית צמיחת גאולתנו", יהיו שותפים מלאים בבניינה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.
חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
