ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- שבועות
- מגילת רות
"הבן שלנו היה אז בן חמש. בעלי ואני התלבטנו שבועות. האם אנחנו רוצים לעזוב את המשפחות שלנו ואת חיי העיר הגדולה? איך נסתגל לסביבה החדשה? מה נפסיד ומה נרוויח? בין שאר השיקולים, חשבתי גם על העובדה שלבן שלנו לא יהיו חברים יהודים או תמיכה כלשהי בזהות היהודית שלו. אני זוכרת איך ישבתי שם מול הרשימה, ואיך, אחרי מחשבה קלה, 'השלכתי' את העובדה הזאת לעמודת החסרונות, שם לא היה לה סיכוי: היא הוכרעה בקלות תחת כל היתרונות.
"בערב שבו מסר בעלי את תשובתו החיובית, פתחנו בקבוק שמפניה ושתינו לחיי ההרפתקה המרגשת שלנו. לא היה לנו אז מושג שאנחנו חוגגים את סיומה של שרשרת ארוכה של יהודים בעלי שם, מצד שתי המשפחות שלנו, שרשרת שצפויה להיקטע בהחלטתו של הבן שלי לעשות את הדבר ההגיוני לחלוטין – להתחתן עם אישה לא יהודייה נפלאה, שהכיר בקולג' הלא יהודי שבו למד, אחרי ילדות נינוחה ונטולת יהדות בסביבה לא יהודית. הקול הקטן הזה שהציק לי כשאמר שלא יהיו לבני חברים יהודים – הנדנוד החרישי של הנשמה שלי – הוטבע בקולו של ההיגיון ('אל תוותרי על הזדמנות שכזו') ובקולה של התכליתיות ('נשלח אותו לסאנדיי־סקול')".
לא תמיד השכל הישר הוא השכל העשיר
מערכת יחסים עם אלוקים היא לעיתים קרובות לא מעשית במיוחד. היא עשויה לדרוש מאיתנו לוותר על קריירה מפוארת כדי להישאר נאמנים לערכים שלנו – חברה שלי התפטרה לאחרונה ממשרה מעולה כי רוח הציניות והרכילות שנשבה שם ציננה אותה. היא עשויה לדרוש מאיתנו להושיט יד לכיסנו ולתת מעשר לצדקה – גם כשאנו עצמנו במצב כלכלי לא פשוט וממש לא מתאים לנו לתרום לאחרים.
היו תקופות בהיסטוריה שלנו שהבחירה במערכת יחסים עם הקב"ה פירושה היה לעמוד מול חוקרי האינקוויזיציה או תחת מגפי הצלבנים. שרפה על המוקד בהחלט מתאימה להגדרה של 'לא כל כך משתלם ברמה הפרקטית'.
בנוסף לחוסר הרווחיות ולדממת החצוצרות, הבחירה במערכת יחסים עם הקב"ה אינה מבטיחה חיים מוקפים בענני הכבוד. לא זו בלבד שהעולם סביבנו אינו מודע בדרך כלל להחלטה הנועזת שקיבלנו, אנו עצמנו עלולים לשכוח בקלות מה הביא אותנו לבחור להימצא במצב הלא פשוט הזה. הבהירות הרגעית שהניעה את ההחלטה האמיצה שלנו, מתערפלת תכופות תחת מפולת של שגרה, שכחה והרהורי חרטה.
לו נשארו האישה ההיא ובעלה בניו יורק, רוב הסיכויים שאחרים היו רואים אותם כעוד משפחה לוזרית שפשוט לא מסוגלת להתקדם בחיים. ואם כתוצאה מכך היה בנם מתחתן עם יהודייה, הם מעולם לא היו קושרים בין החתונה הזאת לאותו רגע קצרצר וקריטי שבו נשקו בחייהם הארעיוּת הארצית והנצח.
יחי ההבדל
מגילת רות עוסקת בין השאר בהחלטות. רות וערפה יצאו שתיהן על דעת להתלוות אל נעמי בדרכה חזרה לארץ יהודה. אבל רק רות ממשיכה איתה בסוף. בשערי מואב מצליחה נעמי לשכנע את ערפה לשוב אל בית אימה. ככה הכי הגיוני, הסבירה נעמי. אכן, לא טמון שום רווח מעשי בהליכה עם נעמי, שצפויה להפוך לנזקקת, לוקטת שיבולים בשדות זרים. שום סיכוי לשוב ולהינשא, שום סיכוי לשוב ולהיבנות – ההליכה ליהודה עם נעמי פירושה חיי בדידות ועוני.
לא הייתה זו החלטה קלה בעבור ערפה. הפסוק מספר לנו שערפה בכתה כשנעמי ניסתה לשכנע אותה לשוב על עקבותיה. נראה שנשמתה של ערפה, לפחות בהתחלה, חשקה לדבוק בנעמי, לאחוז בגדוּלה. אבל בסופם של דברים, היא שמעה לקול ההיגיון של נעמי ועזבה. החצוצרות לא הריעו והאורות לא הבזיקו. האם היה לערפה מושג מה יהיו השלכות החלטתה?
קווי הדמיון בין רות לערפה – שתיהן נסיכות מואביות, אחיות שנשואות לשני אחים – צובעים את רגע ההבדל הזה בצבעים חדים. רות וערפה עומדות שתיהן על סף הגדוּלה. שתיהן מתלבטות: להקשיב לכמיהה הפנימית הזאת או להפנות עורף? לציית לרחשי הנשמה או להיות מעשית? ערפה קיבלה החלטה פשוטה, פרוזאית – היא הפנתה את עורפה. ההבדל בין המראה להתרסקות הוא דקות ספורות.
עולמות שונים
מאות שנים אחר כך צמח ההבדל הזעיר הזה לעימות בין תרבויות, שהתבטא לא רק במעמקי הלב של האחיות, אלא בהבדל התהומי במבנה הגוף של צאצאי השתיים: גוליית ודוד. גוליית - בנה של ערפה, בריון רב־ממדים, נציג אסכולת "כל דאלים גבר", הבז להמיה הגולמית הבוקעת מעמקי נשמת אנוש, ניצב מול דוד - "נעים זמירות ישראל", גדול העורגים, ונכדה של זו אשר דבקה בנעמי גם כשההיגיון אמר אחרת לגמרי.
בתיאור התנגשות הקטבים הזאת, אומרים חז"ל: "יבואו בני הנשוקה וייפלו ביד בני הדבוקה". מעניין שערפה מזוהה כאן כמי שקיבלה נשיקה, בשעה שבמגילה היא זו שנותנת את הנשיקה – זו היא שבחרה לנשק את נעמי לשלום. לערפה לא היה אוטיזם רוחני; היא לא הייתה אטומה או עיוורת להמיית ליבה המשתוקק לקרבת האלוקים שייצגה נעמי. היא נשקה כי היא נושקה - נשמתה המריאה נוכח האפשרויות העומדות בפניה אם תעז לקפוץ. אבל התכליתיות ניצחה. ערפה הפנתה עורף וסגרה את הדלת.
חז"ל מגלים לנו שמאבקה הפנימי של ערפה הותיר אחריו עקבות נוספות: בשכר ארבעים פסיעות שהלכה ערפה עם חמותה קיבל גוליית ארכה של ארבעים יום במלחמתו עם דוד, ובשכר ארבע דמעות שהורידה על חמותה זכתה ויצאו ממנה ארבעה גיבורים. הגדוּלה, כפסע בינה ובין ערפה, חמקה לה. וגדולה שסטתה מדרכה והחטיאה את מטרתה, מפיקה גדולה שסטתה מדרכה ומחטיאה את מטרתה.
ברוכים הבאים!
שבועות הוא היום שבו מושיט הקב"ה את ידו ומציע לנו הזדמנות להיכנס אל המקום המפחיד הקרוי מערכת יחסים – מקום שבו המטרה היא קרבת אלוקים, לאו דווקא תועלת מעשית.
תלמידה שלי שהתקרבה ליהדות, סיפרה לי איך מציפים אותה ספקות מדי פעם. חיי התורה לא היו לה גן של שושנים. כשהתחילה לשמור שבת מתחה את יחסיה עם הוריה כמעט עד לנקודת השבירה; היא ויתרה על מערכת יחסים מבטיחה עם בחור צעיר, כי הגיעה למסקנה שהוא נע בכיוון הרוחני הלא נכון, והקהילה שעברה לגור בה התבררה כפחות נוצצת ממה שנראה היה מחלון הראווה לפני שהתחזקה. זה היה שווה את זה? היא תמהה. בימים שבהם התשובה על שאלתה היא שלילית, היא כועסת. למה לא הזהירו אותי שזה הולך להיות קשה כל כך? למה היה עליי לסבך את חיי כל כך? למה 'קניתי' את כל החמימות והנעימות האלה, כשהחיים אינם חמימים ונעימים רוב הזמן?
אבל בחג השבועות, היא אמרה, העניינים תמיד מתבהרים לה: מערכת יחסים עם אלוקים שווה הכול. אין מדובר בנוחות, אלא בנכונות להקשיב ללחישת הנשמה, תזכורת לעצמי הפרגמטי שלנו להפסיק לעשות כל כך הרבה רעש, כי ישנו רובד אחר לגמרי של מציאות, שאומנם אינו יכול להתחרות בעוצמת הרעש אבל מציף את חיינו באור.
מעמד הר סיני היה הזמנה לעשות את הזינוק אל המקום השמח (והמפחיד) הזה: מערכת יחסים עם הקב"ה. כשחטאנו בחטא העגל, השתמש אלוקים בשורש שמה של ערפה כשקרא לנו "עם קשה עורף". ברגע האמת, בחרנו בדרך הקלה החוצה והפנינו עורף למערכת יחסים, כדי לסגוד לפסל שאין לו שום דרישות.
בכל שנה בחג השבועות, השערים פתוחים שוב לרווחה. ערפה אכן הפנתה עורף, אבל רות, אימו של משיח, פסעה אל תוך השער. החצוצרות לא הריעו שם, המוזיקה לא הובילה לקראת קרשנדו – לפחות לא בעוצמה שהגיעה לאוזני רות. רק בוז, עוני והשפלה המתינו לה. אבל בסוף – מבטיח לנו הקב"ה – אתם תהיו קדושים כי אני קדוש. יכול להיות שזה לא יהיה פרקטי, קל או הגיוני במיוחד, אבל בסופו של דבר, רות – הרווּיה – בחרה בחיים.
הכותבת היא מרצה ב'נפש יהודי' ומחברת הספר דרך הספירלה: נשיות, גבריות ושוויון ביהדות. miriamkosman.com
מתוך העיתון 'בשבע'
איך מתכוננים לקבלת התורה?
מהו הסוד הגדול של רחל אימנו?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
שתי דקות על בדיקת חמץ
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
איך ללמוד אמונה?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד גמרא?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
