ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב שמואל אליהו
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה?
בפרשת השבוע אנחנו קוראים על קרח והאנשים שמורדים במשה ואהרן "וַיָּקֻמוּ לִפְנֵי משֶׁה וַאֲנָשִׁים מִבְּנֵי יִשְׂרָאֵל חֲמִשִּׁים וּמָאתָים נְשִׂיאֵי עֵדָה קְרִאֵי מוֹעֵד אַנְשֵׁי שֵׁם: וַיִּקָּהֲלוּ עַל משֶׁה וְעַל אַהֲרֹן וַיֹּאמְרוּ אֲלֵהֶם רַב לָכֶם כִּי כָל הָעֵדָה כֻּלָּם קְדשִׁים וּבְתוֹכָם ה' וּמַדּוּעַ תִּתְנַשְּׂאוּ עַל קְהַל ה'" (במדבר טז). מפורסמים דברי רש"י שהביא את שאלת חכמינו "וקרח שפקח היה מה ראה לשטות זה?".
ועונים: "עינו הטעתו. ראה שלשלת גדולה יוצאה ממנו. שמואל ששקול כנגד משה ואהרן. אמר בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות (כהונה) עומדות לבני בניו כולם מתנבאים ברוח הקודש, שנאמר (ד"ה א' כה, ה) 'כל אלה בנים להימן'. אמר אפשר כל הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אדום? לכך נשתתף לבוא לאותה חזקה, ששמע מפי משה שכולם אובדים ואחד נמלט. 'אשר יבחר ה' הוא הקדוש'. טעה ותלה בעצמו, ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה, ומשה היה רואה" (רש"י במדבר טז ז).
כח הראיה עבר לבני קרח
בדור של הכניסה לארץ הכל מתהפך. בניהם של משה ואהרון לא רואים, ואילו לבני בניו של קרח יש כח ראיה מיוחד. המיוחד שבכולם הוא שמואל שנקרא "הרואה". אמו חנה, מתפללת במשכן לזכות בבנים. עלי הכהן רואה אותה מתפללת הוא לא קולט את המציאות וחושב בטעות שהיא שיכורה. היא רואה שיצא ממנה בן שיבנה את מלכות בית דוד ויכונן את מקדש ה'. "יָדִין אַפְסֵי אָרֶץ וְיִתֶּן עֹז לְמַלְכּוֹ וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ".
קול צופיך - הרב שמואל אליהו (710)
הרב שמואל אליהו
737 - פרשת שלח תשפ"ו - הודאה על ניסי "עם כלביא"
738 - פרשת קרח תשפ"ו - אתפשטותא דמשה שבכל דור ודור
739 - פרשת חקת תשפ"ו – הגיע זמן גאולתכם
טען עוד
אביו של שמואל הוא אלקנה שמעודד את האנשים לעלות לרגל למשכן שילה להתקרב לה', למרות הקלקול של בני עלי שמנצלים את מעמדם ועושקים את הנשים שבאות להתקרב לה' במשכן שילה. "וּבְנֵי עֵלִי בְּנֵי בְלִיָּעַל לֹא יָדְעוּ אֶת ה': וַתְּהִי חַטַּאת הַנְּעָרִים גְּדוֹלָה מְאֹד אֶת פְּנֵי ה' כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים אֵת מִנְחַת ה'" (שמואל א פרק ב). הוא מבין שזו הדרך שתקים בעתיד את עם ישראל.
שמואל ששקול כנגד משה ואהרן
מתפילתה של חנה נולד שמואל שגדל בתוך משכן ה', זוכה להיות רואה. מתקופת משה ויהושע פסקה נבואה עד שהוא נולד ועל נחשב אביהם של נביאים. עליו נאמר"משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, קוראים אל ה' והוא יענם, בעמוד ענן ידבר אליהם וכו'". אמרו חכמינו ששקול שמואל כנגד משה ואהרן.
בני משה חוטאים
מצד שני נמצא הנער הלוי מצאצאי משה שמעמיד את פסל מיכה. כך מובא בספר שופטים (יח, ל) "וַיָּקִימוּ לָהֶם בְּנֵי דָן אֶת הַפָּסֶל; וִיהוֹנָתָן בֶּן גֵּרְשֹׁם בֶּן מְנַשֶּׁה, הוּא וּבָנָיו הָיוּ כֹהֲנִים לְשֵׁבֶט הַדָּנִי". במסורת הספרים הנו״ן של מְנַשֶּׁה כתובה נו״ן תלויה, כאילו כתוב משה. ובגמרא "וכי בן מנשה הוא? והלא בן משה הוא? אלא מתוך שעשה מעשה מנשה, תלאו הכתוב במנשה (בבא בתרא קט:).
בני קרח פורחים בארץ ישראל ובירושלים
כחודשיים לפני הכניסה לארץ מתגלית מעלתם של בני קרח "וּבְנֵי קֹרַח לֹא מֵתוּ" (במדבר כו יא). ולמה הפסוק הזה לא נמצא בפרשת קרח.כי עד עת כניסתם לארץ הם לא שבו בתשובה שלימה ולכן מקום נתבצר להם בגיהנום ששם הם שרדו עד תקופת הכניסה לארץ. "הם היו בעצה תחלה. ובשעת המחלוקת הרהרו תשובה בלבם לפיכך נתבצר להם מקום גבוה בגיהנם וישבו שם". וצריך לומר כי בני קרח פורחים התשובה רק בארץ ישראל ועוד יותר כשהם קרובים לקודש הקדשים. אבל במדבר הם היו בעצה תחילה.
בני קרח - יכולת השפעה מדהימה
בני קרח נזכרים בשם אביהם 'קרח' כדי ללמד מה כוחה של תשובה - שאפילו מי שהיה בשיא השאול יכול לעלות למקום כל כך גבוה. אפשר שבני קרח נזכרו בשם קרח כי הם ניצלו את כח ההשפעה האדיר של קרח שסחף את כל העדה כולה נגד משה. כשהם עושים תשובה הם משתמשים בכשרון האדיר שלהם כדי לסחוף את כל עם ישראל ללכת אחרי ה', ממש כמו שעשו אלקנה ושמואל. בבית המקדש הם מושכים אחריהם את כל העולם. "לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה: כִּי ה' עֶלְיוֹן נוֹרָא מֶלֶךְ גָּדוֹל עַל כָּל הָאָרֶץ" (תהילים מז).
השילוב המנצח – בני משה ואהרון עם בני קרח
ובאמת צריך שילוב שלהם. כי גם בניו של שמואל התקלקלו וחטאו. מסתבר כי העובדה שהם בניו של שמואל היא לא ערובה להצלחה. לכן צריך דוד המלך להכניס בתהילים את בני קרח בספר השני והשלישי. ואת המזמורים של משה בספר רביעי. ביחד הם מצליחים ליצר מכלול ששומר על עם ישראל, שיכולות ההשפעה הגדולות של בני קרח ינווטו למקומות חיוביים ולא למקומות שלילים.
וְאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ דְּמשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק
אין דור שאין בו כמשה, ואין דור שאין בו כשמואל
במדרש (רבה בראשית - נו ז) "אין דור שאין בו כאברהם, ואין דור שאין בו כיעקב, ואין דור שאין בו כמשה, ואין דור שאין בו כשמואל". דבריהם בנויים על דברי חז"ל "יעקב אבינו לא מת" (תענית ה:). כן כתבו בגמרא (סוטה יג/ב) "ויש אומרים לא מת משה. כתיב הכא 'וימת שם משה עבד ה'' וכתיב התם 'ויהי שם עם ה''. מה להלן עומד ומשמש אף כאן עומד ומשמש". דהיינו פעולתו של משה רבינו ממשיכה בכל הדורות. כך למדו חכמינו את הפסוק "וַיֹּאמֶר ה' אֶל משֶׁה הִנְּךָ שֹׁכֵב עִם אֲבֹתֶיךָ וְקָם הָעָם הַזֶּה וכו'" (דברים לא טז) שהמילה 'וקם' משויכת למשה שעתיד לקום, ומכאן לתחיית המתים מן התורה (סנהדרין צ:).
פני משה כפני חמה – יהושע לבנה
במקום אחר אמרו חכמים "פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה" (ב"ב עה.) ללמדך שהאור של משה הוא האור שקורן ביהושע אחרי פטירתו של משה. וכמו שהאור של הלבנה בלילה הוא האור החוזר של החמה שמאירה אבל מסתתרת אחרי כדור הארץ - כך האור של משה מאיר במנהיגי ישראל והוא לא נראה בחושים. על זה נאמר בזוהר. "וְאִתְפַּשְׁטוּתֵיהּ דְּמשֶׁה בְּכָל דָּרָא וְדָרָא וּבְכָל צַדִּיק וְצַדִּיק" (תיקוני זוהר קיב.)
עזרא הסופר - ממשיכה תורה וגאולה
משה מתגלה לאורך הדורות בנשמת עזרא הסופר. ובלשון הגמרא "תַּנְיָא, רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר, רָאוּי הָיָה עֶזְרָא, שֶׁתִּנָּתֵן תּוֹרָה עַל יָדוֹ לְיִשְׂרָאֵל, אִלְמָלֵא לֹא קְדָמוֹ מֹשֶׁה. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר, (שמות יט) 'וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים', בְּעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר 'הוּא עֶזְרָא עָלָה מִבָּבֶל'. מָה 'עֲלִיָּה' הָאָמוּר כָּאן - תּוֹרָה, אַף עֲלִיָּה הָאָמוּר לְהַלָּן - תּוֹרָה. בְּמֹשֶׁה הוּא אוֹמֵר, (דברים ד) 'וְאֹתִי צִוָּה ה' בָּעֵת הַהִוא לְלַמֵּד אֶתְכֶם חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים', בְּעֶזְרָא הוּא אוֹמֵר, (עזרא ז) 'כִּי עֶזְרָא הֵכִין לְבָבוֹ לִדְרֹשׁ אֶת תּוֹרַת ה' וְלַעֲשֹׂת וּלְלַמֵּד בְּיִשְׂרָאֵל חֹק וּמִשְׁפָּט'" (סנהדרין כב:).
ואע"פ שאפשר בהחלט לשאול איך העליה של עם ישראל לארץ ישראל נחשבת לעליה של משה להר סיני. ואפשר שהעליה בימי בית שני היא הישום של התורה שאומר משה לעם ישראל, ובכל מקרה למדנו שהאנשים שנחשבים לנשמת משה הם אנשים שממשיכים את דרכו שהייתה גם לימוד תורה וגם ירושת ארץ ישראל, כך היה יהושע וכך עזרא וכל האחרים שנאמר עליהם שהם ממשיכי משה.
מרדכי היהודי
כן אמרו חכמים שמרדכי היהודי ממשיך את משה. "איש יהודי היה בשושן הבירה. 'איש' - מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו דכתיב ביה (במדבר י"ב) 'והאיש משה ענו מאד'. מה משה עמד בפרץ דכתיב (תהלים ק"ו) 'ויאמר להשמידם לולי משה בחירו עמד בפרץ וגו' אף מרדכי כן דכתיב 'דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו'. מה משה לימד תורה לישראל דכתיב (דברים ד') 'ראה למדתי אתכם חקים ומשפטים' אף מרדכי כן דכתיב 'דברי שלום ואמת' וכתיב (משלי כ"ג) 'אמת קנה ואל תמכור'" (מדרש רבה אסתר - ו ב).
למדנו כאן כי מלבד התכונות שכבר ראינו, התכונות של משה שממשיכות לדורות הן הענווה והעמידה בפרץ להגן על עם ישראל. כן אומר בעל המגלה עמוקות שמרדכי היהודי, שהיה ממשיך את דרכו של משה רבינו, "מרדכי בדורו כמשה בדורו הכניע את עמלק דהיינו המן ועשרת בניו". וכמובן כל המציאות של "קיימו וקיבלו" שזכו לקבל תורה מחדש ברצון, הרי זה ממש המשכת נשמת משה ביתר שאת וביתר עוז.
יותר אור נגלה בתקופת רשב"י
בהקדמת מוהרח"ו זיע"א הוא אומר שרשב"י ממשיך את משה. הוא הזכיר את מאמר רשב"י באדרא רבא (נשא דף קל"ב:) שרשב"י יודע מה שידע משה בעלותו להר סיני, ונוסף בו "דאנא ידע דאנפי נהירין ומשה לא ידע כי קרן עור פניו". ולכאורה זה פלא "ואל יפלא האדם מזה כי עם היות שרשב"י אחרון שבתנאים זכה למעלה כזו כי דברים אלו כבשונו של עולם אין רשות בפה לפרש עניינם הכמוס והחתום אצלינו". והוא בכל זה רומז על מה שכתוב בספר התקונין על דור הולך ודור בא – "דא משה רעיא מהימנא". מהרח"ו אומר כי נשמת משה היא נשמת רשב"י, אבל רשב"י יודע שקרן עור פניו כי הדורות הולכים ומתבררים יותר ויותר, כמו שראינו אצל מרדכי היהודי. ולכן האור של רבי שמעון נודע, מה שעדיין לא התגלה אצל משה.
אורו של משיח – אורו של משה
השיא בהתגלות נשמת משה היא במשיח שעתיד להיות נשמת משה שתגלה את סודות התורה. "זכאה דרא דהאי אתגלייא ביה דעתיד כוליה האי לאתחדשא ע"י דמשה בדרא בתראה, לקיימא קרא 'מה שהיה הוא שיהיה' (ר"ת משה) ואתפשטותיה הוא בכל דרא ודרא בכל צדיק וחכם דמתעסק באורייתא, עד מניינא דס' רבוא וכו' והדברים סתומים וחתומין". ובאמת מרדכי היהודי היה שלב של התקדמות בדרך לגאולה שקימו ברצון את התורה. ושלב נוסף הוא ברשב"י שגילה סודות התורה, ושלב נוסף הוא באר"י הקדוש ככתוב שם "ועל דרך זה אל תתפלא ממה שנספר בסוף הקדמה זאת מענין החכם הקדוש הנגלה אלינו בזמננו ובדורינו זה ולא אוכל לפרש ואם תרצה תבין וכו'".
רבי יוסף קארו – התגלות אלוקית תמידית
מכאן נבין את מאורעות חייו של רבי יוסף קארו שהרבה תורה בעם ישראל והתגלה לו אור שמיימי בליל שבועות, ואמר לו לעלות לארץ ישראל. והיה עניו במיוחד. וגם זכה להתגלות אלוקית תמידית על ידי המגיד. לכן הוא גם חידש את הסנהדרין שמחברת את כל חכמי ישראל להיות אחד. וכן חיבר את השולחן ערוך שהוא ממש חיבור כל עם ישראל לשולחן אחד. וכל התכונות הללו הן תכונות של משה שעשה את עם ישראל כאיש אחד בלב אחד.
אור החיים הקודש – לעורר את העם לעלות לארץ הקודש
על פי הדברים הללו נבין למה אמר הבעש"ט על רבי חיים בן עטר זיע"א, שהוא ניצוץ משיח. כך כותב רבי גרשון מקיטוב לגיסו הבעש״ט: "אמרת לי פעם אחת שרואה אתה במראה שבא חכם לירושלים ממדינת מערב והוא ניצוץ של משיח, רק שהוא בעצמו אינו יודע, והוא חכם גדול בנגלה ובנסתר ובעל בכי. ואח"כ אמרת לי שאין אתה רואה אותו וכמדומה לך שהלך לעולמו. וכשבאתי לכאן חקרתי אחרי זה הדבר, וסיפרו לי מזה האיש פלאי פלאות. ושמו רבי חיים בן עטר והיה חסיד גדול, חריף ובקי בנגלה ובנסתר, וכו' וסיפרתי להחכמים דברים מה שאמרת עליו ונבהלו משמוע".
רבי חיים בן עטר זיע"א עלה לירושלים והקים בה ישיבה שקיימת עד היום. בדרכו הוא הביא עוד יהודים לארץ ישראל ועורר אותם על הגאולה. "והודיע הכתוב כי גאולתו היא ביד הצדיק אשר יהיה קרוב לה', על דרך אומרו 'בקרובי אקדש', הוא 'יגאל ממכר אחיו', כי האדון ברוך הוא יקרא לצדיקים 'אח' כביכול דכתיב 'למען אחי ורעי'".
ולכן הצדיקים צריכים לעורר את לב העם לעזוב את הגלות ולעלות לארץ ישראל. "והגאולה תהיה בהעיר לבות בני אדם ויאמר להם: 'הטוב לכם כי תשבו חוץ, גולים מעל שלחן אביכם? ומה יערב לכם החיים בעולם, זולת החברה העליונה אשר הייתם סמוכים סביב לשלחן אביכם, הוא אלהי עולם ברוך הוא לעד?'". וכך תבוא הגאולה "ובזה יגאל ה' ממכרו". ועל התרשלות הצדיקים שלא עושים כן כתב אור החיים: "ועל זה עתידין ליתן את הדין כל אדוני הארץ גדולי ישראל, ומהם יבקש ה' עלבון הבית העלוב" (ויקרא כה כה).
אתפשטותא דמשה בצדיק שיש לו חלק מהתכונות
מצאנו את אתפשטותא דמשה גם בצדיק וחכם גדול שמרביץ תורה ברבים אבל אין בו את כל התכונות של משה, כך אנחנו רואים בגמרא בכמה מקומות שרב ספרא קורא לרבא "משה" (שבת דף קא/ב) "אמר רבא לא נצרכה אלא להתיר ביצית שביניהן. אמר ליה רב ספרא: משה שפיר קאמרת? מטלטלין מזו לזו תנן. אלא אמר רב ספרא לא נצרכה אלא לערב ולטלטל מזו לזו". נמצא אפוא, שבצדיקים וחכמים העוסקים בתורה, המנהלים ומנהיגים את העדה בדרכי התורה, מאירה הארת נשמתו של משה רבנו בגילוי יותר מאשר בכל אחד מישראל ביחידה שבנפשם,
נשמת משה – נשמת אדה"ר ונשמת האבות
בזוהר שם כתוב שהתגלות נשמת משה הייתה לפני דור יציאת מצרים. שנשמת משה היא נשמת האבות ונשמת אדם הראשון קודם שחטא. בכל דור היא משתלמת יותר ויותר. כן כתוב בזוהר על נשמת נח. "וְעוֹד אוֹקְמוּהָ רַבָּנָן, דְּעָתִיד הֲוָה מֹשֶׁה לְקַבְּלָא אוֹרַיְיתָא בְּדָרָא דְּטוֹפָנָא, אֶלָּא בְּגִין דַּהֲווֹ רַשִׁיעַיָּיא" שהיה ראוי משה לקבל את התורה בדור המבול. וכמו שהיה במתן תורה שאמר להם ה' אם אתם מקבלים את התורה מוטב ואם לאו יהיה עליהם ההר כגיגית.
כך היה בדורו של נח, השפיע להם ה' שפע חומרי באמצעות נח שתיקן כלי עבודה ומחרשה וכלים רבים שמתקנים את קללת אדם הראשון. "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'". והיו יכולים לקבל על ידו תורה ולא קיבלו, וירד עליהם ההר כגיגית ובא המבול.
הארה בשישים ריבוא נשמות ישראל
ילדה אשה אחת במצרים שישים ריבוא בכרס אחת
מצינו בזוהר כי מלבד ההתפשטות של נשמת משה במנהיגי ישראל יש התפשטות של נשמת משה בכלל ישראל שהולך בדרכו. כך במדרש "רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור. ביקש לעוררן, אמר: ילדה אשה אחת במצרים שישים ריבוא בכרס אחת... אמר ליה: זו יוכבד, שילדה את משה, ששקול כנגד שישים ריבוא של ישראל" (שיר השירים רבה א, ט״ו, ג).
וכן בזוהר "תָּא חֲזִי, הַאי שִׁמְשָׁא אִתְגַלְיָא בִּימָמָא, וְאִתְכַּסְיָא בְּלֵילְיָא. וְנָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא כֹּכָבַיָּא. אוּף הָכִי רַעְיָא מְהֵימָנָא, בָּתַר דְּאִתְכְּנִישׁ מֵעָלְמָא, נָהִיר בְּשִׁתִּין רִבּוֹא נִשְׁמָתִין דְּיִשְׂרָאֵל, אִי דָּרָא כַּדְּקָא יָאוּת. וְהַאי אִיהוּ רָזָא דְּגִלְגּוּלָא, דְּאָמַר עָלֵיהּ קֹהֶלֶת, (קהלת א) דּוֹר הוֹלֵךְ וְדוֹר בָּא. וְאוֹקְמוּהָ דְּלֵית דּוֹר פָּחוּת מִשִּׁשִׁים רִבּוֹא. וְהָאָרֶץ לְעוֹלָם עוֹמֶדֶת, דָּא כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל. הַהִיא דְּאִתְּמַר בָּהּ, (ישעיה סו) וְהָאָרֶץ הֲדוֹם רַגְלָי, (בראשית כח) וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ" (זהר חלק ג דף רטז/ב).
הארת משה בנשמות ישראל – הארה נסתרת
וכותב בעל התניא שזו הארה נסתרת שמשפיעה מאוד על האדם ׳׳וכמו שכתוב בתיקונים דאתפשטותיה בכל דרא ודרא לאנהרא לון וכו' רק שהארה זו היא בבחינת הסתר והעלם גדול בנפשות כל בית ישראלי" (תניא פמ׳יד). ״כדאיתא בתיקונים על משה רבנו ע״ה שאחר פטירתו מתפשטת הארתו בכל דרא ודרא לששים רבוא נשמות, כמו שמש המאיר מתחת לארץ לששים רבוא כוכבים״ (אגה״ק ז״ך).
מסירות נפש על כלל ישראל
וצריכים הצדיקים הגדולים למסור את נפשם למען שישים ריבוא ישראל שהם כמו הילדים שלהם. כך אומר משה "הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל הָעָם הַזֶּה אִם אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו" (במדבר פרק יא יב). ועיין רש"י ששואל היכן ציווה ה' את משה לקחת אותם על ידיו כאילו הוא ילדם. ובכל מקרה זה היה ציווי ה' כי הנשמה שלו בקרבם. לכן משה מוסר את נפשו עליהם ואומר "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם וְאִם אַיִן מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ" (שמות לב לב).
גילוי הנשמה במרן הרה"ג מרדכי אליהו זצוק"ל
תורה וארץ ישראל
לולי דמסתפינא היינו אומרים כך על מרן הרב אליהו זצוק"ל שהרי בכל דור יש גילוי של נשמה זו. ויש הרבה תלמידי חכמים גדולים וחשובים. אבל מי שיישם הרבה תכונות מאלה שמנינו לעיל על משה – היה מרן הרב זצוק"ל. מי כמוהו בדורינו שהיה גם תלמיד חכם עצום בתורה בנגלה וגם מוסר את נפשו למען ארץ ישראל במסירות נפש גדולה. גם במאבקים נגד ויתור על ארץ ישראל בהסכמי אוסלו. וגם בהתנתקות. שכולם התבררו כאשליה ושקר גדול. אבל בתקופתם הלך אחריהם הציבור ולא הבין שהם שקר כמו חטא המרגלים.
חיבור תורת הנגלה והסוד
כך כתוב בזוהר לעיל כי נשמת משה תגלה לעם ישראל את מסתרי סודות התורה. וכך היה מרן מקובל גדול שכל רז לא אניס ליה. והיה מלמד את התורה על פי דרכו של הבן איש חי שעיקר תורתו היא לחבר את התורה של הנגלה עם התורה של הנסתר. דרכו של רשב"י ודרכו של מרן רבי יוסף קארו שפסק פעמים בשולחן ערוך על פי הזוהר. וכמובן דרכו של האר"י הקודש.
מסירות נפש למען עם ישראל
מרן הרב אליהו זצוק"ל היה מוסר נפש לא לומר רע על יהודי. היה מזכיר את דברי הבבא סאלי לא לקלל שום יהודי. היה מסתובב כל חייו ללמד תורה בכל רחבי ארץ ישראל. וכשנבחר לרב ראשי גם ברחבי העולם. למען לימוד תורה לעם ישראל ישב בצעירותו בכלא תשעה חודשים, הכל בשביל הזכות ללמד תורה לעולים שהיו במעברות בתקופת קום המדינה.
ענווה ושפלות רוח
התורה אמרה על משה רבינו "וְהָאִישׁ משֶׁה עָנָיו מְאֹד מִכֹּל הָאָדָם אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה" (במדבר יב) שלא היה מקפיד על בזיונו. וכך היה מרן הרב אליהו זצוק"ל בכל אורחות חייו. ואספר על כך עוד סיפור:לפני כמה שבועות ביקרתי בבית החולים רמב"ם בחיפה. והיה שם פצוע קשה שהוא נכד של הרה"ג נחמן כהנא שליט"א בעל מחבר סדרת הספרים "מי מנוחות" פירוש על התוס' בש"ס.
אחרי הביקור התקשר אלי הרב נחמן כהנא וסיפר לי סיפור על מו"ר אבא זצוק"ל. הוא סיפר כי אימו המבוגרת הייתה גרה בבנין של מרן הרה"ג אליהו זצוק"ל. והיא סיפרה לבן שלה כי כשהרב מרדכי אליהו זצוק"ל היה רואה אותה הולכת לזרוק את האשפה בפח. הוא היה לוקח מידיה את שקית האשפה וזורק אותה לפח במקומה. ואמר לה בנה הרב נחמן שהוא רב גדול וזה לא כבוד התורה. אבל זה לא הועיל, כי הרב היה מתמיד במנהגו לכבד את האשה המבוגרת שזכתה להביא לעולם תלמיד חכם צדיק כמו הרב נחמן כהנא שליט"א.
אני נותן עצות, אל תאמר קבלו דעתי
עוד ניתן להזכיר מה שהיה מרן הרב זצוק"ל מזכיר את המשנה (אבות פרק ד ח) בשם רבי ישמעאל שהיה אומר "וְאַל תֹּאמַר קַבְּלוּ דַעְתִּי, שֶׁהֵן רַשָּׁאִין וְלֹא אָתָּה". והיה אומר אני לא פוסק הלכות לחייב את הציבור. אני רק נותן עצות. אם ירצו יקבלו דעתי ואם לאו – לא יקבלו. ודבר זה היה מבדיל אותו מכמה וכמה חכמים שדרשו מהציבור שיקבלו את פסק ההלכה שלהם, והיו מקפידים אם מישהו לא היה נוהג בדרכם. וכמה מחלוקות היו בגלל זה. ומרן היה נזהר מכך.
העוז והענווה
התורה מספרת שאצל משה היה גם עוז גדול כשדרש מפרעה לשחרר את עם ישראל. והכל בדרך ארץ וענווה. כך חכמינו אומרים כי שבעים הזקנים לא זכו לעלות להר סיני כי לא הייתה להם מסירות נפש למען עם ישראל ללכת לפרעה. ולא עוד אלא שמתו בתבערה כאשר היו מתאוננים. כך היה מרן הרב עומד בעוז על קיום התורה וקדושת ארץ ישראל. לא פעם היה אומר את דעתו בתוקף מול ראשי ממשלה ומול שופטים חשובים בעלי עמדה. ובגלל מסירות הנפש הזו של משה זכה לעלות להר לקבל תורה נשגבה, וכן מרן הרב זצוק"ל.
קדושה ורוח הקודש
כן היה הרב זצוק"ל נזהר בקדושה מאוד, במיוחד במאכלו, כידוע. והיה מזכיר כי משה, אפילו בחום של מצרים בחודש סיון, לא ינק חלב של עכומי"ת. וכך צריכים אנחנו להזהר בחלב נכרית. כן היה בעל רוח הקודש ויש בזה סיפורים רבים עד אין סוף. סיפר לי רב חשוב כי הוא יצא מבית החולים עם בן שנולד לו ואמרו לו ביום שישי אחרי בדיקות שבנו לא שומע כלל. בא בצער לבית הרב זצוק"ל ביום שישי בין השמשות, והרב אמר לו שבנו בריא לגמרי. ביום ראשון הלך לבית החולים ואמרו לו שבנו בריא לגמרי והיה פלא.
כוחה של תפילה וזכות אבות
כך היה משה מתפלל על עם ישראל בחטא העגל, בחטא המרגלים, התפלל על מרים, התפלל תקטו תפילות להכנס לארץ. וכך היה מרן הרב מארגן תפילות המוניות למען עם ישראל. כך היה משה פועל מכח זכות אבות כמו שמובא בפרשת שמות. וכך היה מרן הרב מעורר את ישיני חברון. ומחובר בכל הוויתו לציון של רבי שמעון ורבי יהודה ושאר צדיקים. ובאמת אפשר להביא אין ספור דוגמאות על מרן הרב שהיה פועל בדרכו של משה רבינו וכל הצדיקים לאורך הדורות שהמשיכו את דרכו. ויהי רצון שגם אנחנו נדבק בתורה שלו שממשיכה את דרך הקודש הזו.
סיפור
מנהיג של דור לדורות
הספד הרב דוב ליאור שליט"א - רב העיר קרית־ארבע־חברון וראש ישיבת 'ניר'
פרשת 'קורח' הסמוכה לפטירת הרב, עוסקת באחת מהמחלוקות הקשות שהיו בעמנו בעבר הרחוק - מחלוקת קורח ועדתו על משה רבנו.
לפי חז"ל, המניע העיקרי למחלוקת נבעה מתוך נגיעה של רדיפת כבוד, ובדורות ההם, שהשאיפה לכהונה ולקרבת אלוקים יקדו בלב - הם רצו להידבק באלוקים לא בדרכים שקבעה תורתנו.
יתירה מזאת, הייתה שם קריאת תיגר על משה רבנו אדון הנביאים, שכאילו הוא ממנה אנשים לא בגלל ציווי מלמעלה, אלא מתוך נגיעה אישית. חשד זה חותר על עצם מעמדו של משה רבנו, שכביכול עושה דברים שבדה מלבו, וממילא כל התורה שנתן הומצאה על ידו. חז"ל אמרו (בבא בתרא ע"ד) שבלועי קורח אומרים: "משה ותורתו אמת והן בדאין". כלומר, כתוצאה מתוך אותה פרשה עגומה וקשה, משה רבנו ומעמד הכהונה וישראל - יצאו מחוזקים וממוסדים, שמשה הוא נביא התורה לנצח ואין עוד דוגמתו, ואהרון הוא שנבחר לכהונה לפי שורש נשמתו ורק הוא מתאים לזה ולא אף אחד אחר.
גדולי ישראל במשך הדורות קיבלו תורה ממשה רבנו, כפי שפותחת 'מסכת אבות', והמשיכו את דרך הקבלה מדור לדור עד עצם היום הזה.
נסתלק מאיתנו אחד מגדולי הדור, הראשון לציון הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הרב, שמלבד גדלותו בתורה ויראת שמים, היה לו כושר הנהגה בכל תחומי החיים, מקובל על חלקי הציבור לכל רובדיהם ומחלקותיהם, וידע כיצד לנווט את ספינת ההנהגה בתוך גלי הים הסוער.
הייתה לו ראייה רחבה להכיר את גודל גילויי ההשגחה העליונה, במה שנוגע בשיבת עם ישראל לארצו. כל האירועים הקשים שפקדו את עמנו, לא ערערו בנפשו את עצם ההתבוננות המעמיקה בתהליך הגאולה, עם כל המורכבויות שמתלוות אליה. הוא ראה את המהלכים כתהליך הגאולה וכקיום הבטחת נביאי ישראל, ראה את החיוב והאור למרות שישנם גם עניינים שהעיבו על שמי היהדות. השפעתו על החיים במדינת ישראל ועל העולם היהודי בכלל, איננה מצטמצמת רק לדור הזה אלא ישפיעו גם לדורות הבאים.
נאסף אור גדול, ושומה עלינו, על בני המשפחה הקרובים והידידים וכל תלמידי חכמים שבדור, להמשיך את המורשת שלו, "דבריהם של גדולי ישראל הם הם זיכרונם" (רש"י בראשית ו').
תהי נשמתו צרורה בצרור החיים ויקום לגורלו לקץ הימין.
עזות דקדושה
לרב היתה עזות דקדושה. כשהיה צריך לעשות משהו, היה אומר לנו: "תעשה. אתה מה אכפת לך?" עם זאת, היה רגיש מאוד לאנשים. אם היינו מלווים אותו בדרך רחוקה, הוא היה זוכר איפה גר כל אדם, וכשהיה מגיע לצומת שהוא צריך לפרוש בה היה הרב אומר לו למהר כדי שיגיע לביתו בזמן, שלא יחכו לו.
הרב כיבד מאוד את הרבנית שתחיה, ויחד עם זאת רצה מאוד להעביר את השיעור גם כשחזר מנסיעות ארוכות וכד'. כשהרב היה חוזר מחו"ל או מנסיעות ארוכות, היינו מחכים לתשובה האם יהיה השיעור או לא, והשיקול היה הרבנית. אם היא דואגת לרב – לא יהיה שיעור. כי אם היא לא תשמור על הבריאות שלו, מי ישמור? התלמידים היו שואלים את הרב שאלות בלי להתחשב בזמן שלו ובצורך שלו לאכול או לנוח.
כשהיינו הולכים עם הרב בעליות – התלמידים לא היו מפסיקים לשאול שאלות. והעוזרים, הרב מוצפי או רבי שלום קנוניאן הכהן, היו אומרים לנו לפעמים: תנו לרב לנשום בעלייה. תשאלו שאלות במישור או בירידות. אבל הרב תמיד היה עונה, בירידות או בעליות. לא משאירים שאלה הלכתית בלי תשובה.
(משה כהן, בית-אל)
שאלות
הטוב בעיניך עשה. זה זמן רב שאני מתפלל על משהו מכל הלב ובוכה, ואני לא נענה. אני מיואש ולא יודע אם בכלל התפילות שלי נענות, והדבר גורם לי עצבות כי ייתכן שלא אקבל את הדבר שאני כל כך רוצה. מה לעשות?
א. פשוט שה' מצפה לתפילותיך. ב. חזור והתפלל על כך שוב ושוב, ומי לנו גדול ממשה רבנו שהתפלל 515 תפילות כדי להיכנס לארץ. ג. יכול להיות שה' מתכנן דבר טוב יותר עבורך, רק שאנחנו לא מבינים תמיד איך. לכן טוב לומר: "את הטוב תקרב ואת הרע תרחק והטוב בעיניך עשה".
פרש בשיא. למה משה פרש מאשתו? למרות שהוא במדרגה גבוהה יותר משאר הנביאים, זו מצווה להביא ילדים לעולם. אז בגלל שהוא גדול הוא לא יביא עוד ילדים?!
זה באמת היה סוג של חיסרון. אבל זה היה הכרחי כיוון שמשה במדבר היה צריך כל הזמן להיות מוכן לדבר ישירות עם הקב"ה (ספרי במדבר פרשת בהעלותך פיסקא קג), כדי שיהיה טהור בכל עת.
הרב שמואל אליהו
רב העיר צפת.
בנו של הראשון לציון הרה"ג מרדכי אליהו זצ"ל.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו האור גדול של ל"ג בעומר
עוּלוּ וְאָתוּ, וְאִתְכְּנָשׁוּ לְהִילּוּלָא דְּרִבִּי שִׁמְעוֹן
יום עיון בנושא בית המקדש- תשעה באב תשע"ז תשעה באב ענייני דיומא
מתוך יום עיון בנושא המקדש - תשעה באב תשע"ז
תיקון ימי השובבי"ם
איך ללמוד אמונה?
איך מותר להכין קפה בשבת?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
מה המשמעות הנחת תפילין?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך אדם יכול לדאוג שיאהבו אותו?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
למה ללמוד גמרא?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
