ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
(מתוך ח"ג)
קיטו אקוודור Quito, Ecuador
טבת תשנ"ג
שו"ת "במראה הבזק" (597)
מתוך העלון חמדת ימים
631 - טלטול ילדים לבית-הכנסת באמצעות אמירה לנכרי
632 - קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
633 - חישוב זמני השקיעה וצאת-הכוכבים לצורך הלכות שבת
טען עוד
קביעת מזוזה במקום מועד לגניבה
שאלה
כמה פעמים קבענו מזוזה בפתח הדירה הפונה לרה"ר, וגנבו אותה מאיתנו. האם במקרה כזה צריך להמשיך לנסות ולקבוע מזוזה, במציאות כזאת שבטוח ימשיכו לגנוב אותם? (ניסינו גם לשים בצד הפנימי של הדלת, אבל גם במקרה הזה גנבו אותה, מכיון שהדלת הזאת יש לה רווחים פתוחים באמצע).
תשובה
במקום שאינו שמור, וברור שיגנבו אותה משם-אסור לקבוע מזוזה, כדי שלא לגרום בזיון לכתבי קודש1. אבל צריך לבדוק את האפשרות לשמור המזוזה ע"י חקיקתה בתוך הכותל וקביעתה במלט [במקרה זה צריך להקפיד שיהיה ניכר, שאכן המזוזה נמצאת בפנים] 2. אפשרות נוספת-לסגור את הרווחים בדלת הסמוכה למקום המזוזה ולקבוע את המזוזה בחלל הפתח לפנים מן הדלת3. אם גם את זה אי-אפשר לעשות, אפשר לקבוע את המזוזה על הפצימין של הדלת, ז"א על מסגרת הדלת, אף-על-פי שהמסורת נמשכת אל מחוץ לחלל הפתח4. ואם גם זה אי-אפשר, יש אומרים שאפשר לקבוע אותה בקיר עצמו, מחוץ לחלל הפתח, כל עוד שהוא בתוך טפח לחלל הפתח5.
^ 1.
שו"ע יו"ד סי' רפו בש"ך ס"ק ז וב"ח ס"ק א.^ 2.
שם סי' רפט ב"פתחי תשובה" ס"ק ה.^ 3.
נראה שזה לכולי עלמא, ואין כאן בעיה של "אחורי הדלת" אשר יש, פוסלים בה. וכך הוכיח ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' מו) מדברי הרמ"א סי' רפו סעיף ב.^ 4.
בהבנת הראשונים בסוגית הגמרא במנחות לב ע"ב יש בענין זה כמה שיטות בין האחרונים. ה"נשמת אדם" (כלל טו ס"ק ב) כתב שמציאות זאת היא נושא מחלוקת בין רמב"ם ולבין רא"ש, טור ומרדכי, וכתב שהמחבר (סי' רפט סעיף ב) פוסק כרמב"ם, ולכן כתב שאין לברך על קביעה זו, וכן נראית דעת ה"קיצור שולחן ערוך" (סי' יא סעיף ט). אבל ה"מקדש מעט" (סי' רפט ס"ק ד) וה"ערוך השולחן" (שם ס"ק יג ו-יד) כתבו שגם רמב"ם ו"נימוקי יוסף" מודים בזה שכשר, וכתבו שדעת הרמ"א בסעיף ב לפסוק כמותם, ולדעתם יש לברך על קביעה זו. "בן איש חי" (שנה שניה, פרשת כי תבוא) הביא דעת ה"יד קטנה" שכל עוד היא מחוץ לחלל הפתח, המזוזה פסולה, ונראה למעשה שיכולים לברך על קביעה כזו, הואיל וה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" כתבו דהוי לכולי עלמא, וה"נשמת אדם" עצמו כתב שרוב ראשונים סוברים כן, ובפרט ש"ערוך השולחן" כתב, שכך היה המנהג. וכך העלה להלכה ב"שבט הלוי" (ח"ג סי' קנא).^ 5.
עיין בס' "חובת הדר" (פרק ח חלק ג סעיף ב) שכתב כן לדעת ה"דברי חמודות" (הלק",ט הל' מזוזה ס"ק טז) שכתב, שזוהי דעת הטור והרמ"א. ולדעת ה"חובת הדר" גם הש"ך וה"בית יוסף" מבינים שמחלוקת רמב"ם וטור היא כאשר קובעים את המזוזה בקיר, מחוץ לחלל הפתח. אבל נראה שאין דבריו מוכרחים, שה"נשמת אדם" (מובא לעיל בהערה 4) כתב, שהמחלוקת היא בקביעה במסגרת דווקא, אבל כאשר קבעה בקיר, לכולי עלמא פסול. ולכן יש לומר שגם הש"ך ו"בית יוסף" הבינו המחלוקת כן. וחוץ מזה כתבו ה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" הנ"ל וגם ה"לבוש" שם שהרמ"א פסק כרמב"ם ו"נימוקי יוסף", ומכשיר רק כשהמזוזה במסגרת עצמה. לכן נראה שאין לברך, כאשר קובעים אותה בקיר.
שו"ע יו"ד סי' רפו בש"ך ס"ק ז וב"ח ס"ק א.^ 2.
שם סי' רפט ב"פתחי תשובה" ס"ק ה.^ 3.
נראה שזה לכולי עלמא, ואין כאן בעיה של "אחורי הדלת" אשר יש, פוסלים בה. וכך הוכיח ב"מנחת יצחק" (ח"ג סי' מו) מדברי הרמ"א סי' רפו סעיף ב.^ 4.
בהבנת הראשונים בסוגית הגמרא במנחות לב ע"ב יש בענין זה כמה שיטות בין האחרונים. ה"נשמת אדם" (כלל טו ס"ק ב) כתב שמציאות זאת היא נושא מחלוקת בין רמב"ם ולבין רא"ש, טור ומרדכי, וכתב שהמחבר (סי' רפט סעיף ב) פוסק כרמב"ם, ולכן כתב שאין לברך על קביעה זו, וכן נראית דעת ה"קיצור שולחן ערוך" (סי' יא סעיף ט). אבל ה"מקדש מעט" (סי' רפט ס"ק ד) וה"ערוך השולחן" (שם ס"ק יג ו-יד) כתבו שגם רמב"ם ו"נימוקי יוסף" מודים בזה שכשר, וכתבו שדעת הרמ"א בסעיף ב לפסוק כמותם, ולדעתם יש לברך על קביעה זו. "בן איש חי" (שנה שניה, פרשת כי תבוא) הביא דעת ה"יד קטנה" שכל עוד היא מחוץ לחלל הפתח, המזוזה פסולה, ונראה למעשה שיכולים לברך על קביעה כזו, הואיל וה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" כתבו דהוי לכולי עלמא, וה"נשמת אדם" עצמו כתב שרוב ראשונים סוברים כן, ובפרט ש"ערוך השולחן" כתב, שכך היה המנהג. וכך העלה להלכה ב"שבט הלוי" (ח"ג סי' קנא).^ 5.
עיין בס' "חובת הדר" (פרק ח חלק ג סעיף ב) שכתב כן לדעת ה"דברי חמודות" (הלק",ט הל' מזוזה ס"ק טז) שכתב, שזוהי דעת הטור והרמ"א. ולדעת ה"חובת הדר" גם הש"ך וה"בית יוסף" מבינים שמחלוקת רמב"ם וטור היא כאשר קובעים את המזוזה בקיר, מחוץ לחלל הפתח. אבל נראה שאין דבריו מוכרחים, שה"נשמת אדם" (מובא לעיל בהערה 4) כתב, שהמחלוקת היא בקביעה במסגרת דווקא, אבל כאשר קבעה בקיר, לכולי עלמא פסול. ולכן יש לומר שגם הש"ך ו"בית יוסף" הבינו המחלוקת כן. וחוץ מזה כתבו ה"מקדש מעט" ו"ערוך השולחן" הנ"ל וגם ה"לבוש" שם שהרמ"א פסק כרמב"ם ו"נימוקי יוסף", ומכשיר רק כשהמזוזה במסגרת עצמה. לכן נראה שאין לברך, כאשר קובעים אותה בקיר.

הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו

הלכות שטיפת כלים בשבת

כאב הגלות ותקוות הגאולה

איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

למה ללמוד גמרא?

למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?

איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?

תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

מסכת נדרים מצוות לאו ליהנות נתנו
שיעור כללי
השיעור בוחן את שיטתו הייחודית של הרשב"א בסוגיית "מצוות לאו ליהנות ניתנו" והחלתה על נדרי הנאה בין בני זוג, תוך השוואתה לגישתו של הר"ן. דרך קושיותיהם של ה"שער המלך" וה"אבני מילואים", הדיון מעמיק במקרים של ייבום, ציצית ואונס נערה, ומברר את גדרי הכלל "עשה דוחה לא תעשה" כאשר האדם אינו מעוניין או אינו יכול לקיים את המצווה.

חקת פרשת חוקת – פיתולים אלוקיים
מה ראה הקב"ה לתת לנו את מצוות פרה אדומה הבלתי מובנת? מה הקשר בין החוקה לבין הכפרה? ואיך זה קשור לעגל?

נדרים מי מתחייב ב"בל יחל" הנודר או המודר ?
נדרים דף ט"ו.
השיעור מנתח את מחלוקת הרמב"ם והר"ן (במסכת נדרים דף ט"ו) בשאלה על מי חל איסור "בל יחל" כאשר אדם מדיר את אשתו והיא בכל זאת נהנית מנכסיו. דרך בירור קושיות הראשונים ותירוצי האחרונים (כדוגמת הסטייפלר), השיעור מעמיק בגדרי מהות איסור הנדר ובוחן האם מדובר בחובה המוטלת על הנהנה עצמו, או בחובה גבראית המוטלת על הנודר לשמור שדברו לא יתחלל.

קרח קורח - מחלוקת, קדושה והיררכיה
הרב מדבר על שורש המחלוקת בפרשת קורח, ומסביר כי דרישתו לשוויון רוחני מוחלט נבעה מהבנה שגויה של ההיררכיה האלוקית ותפקידם הייחודי של הכוהנים. דרך בחינת גישות שונות לקדושה ולמצוות, מודגש כי בניין רוחני שלם דורש הכרה בהבדלי המדרגות בעם ישראל והתחברות נכונה למערכת הקודש על פי ההדרכה האלוקית.

אורות ישראל ותחייתו הקריאה להופעת רוחות האומה
פסקה ל' - ל"א
האומה צריכה להופיע בשלמות בכל כוחותיה | השמירה על היהדות | שימוש בכל הכוחות בשאיפה לקודש | דמותו של מרן הרב זצ"ל | היהדות היא דת לאומית בניגוד שלאר הדתות |אין אפשרות להפריד בין דת ללאום.

יסודות התורה והאמונה שני מהלכי הגמול בתחילת המתים והעוה''ב
הרחבנו לבאר את דעות הרמב''ם והרמב''ן בעניין השארות הנפש, תחיית המתים והעוה''ב. הראינו שלשניהם שני מהלכים שלמים ויסודיים בכלל מהלך המציאות והגמול, ודנו בחשיבות הכרת הדברים ובהשלכותיהם.

תורה והלכות ציבור אל תעש עצמך כערכי הדיינים
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
משנה אבות | עיוות הדין | מתעבר על ריב לו לא | מטה משפט | השבת אבידה | מציל עשוק מיד עשקו | פתח פיך לאילם

מלכים - הרב עידו יעקובי סיום הספרים מלכים ודברי הימים
מלכים ב' פרק כ"ה פסוקים כ"ב - ל'
למה ספר מלכים מסתיים בסיפור פרטי של יהויכין? ומהו עניין סיפורו של גדליה בן אחיקם? ספר דברי הימים לא מזכיר סיפורים אלו, והוא מסתיים בהצהרת כורש לבניין המקדש - דבר שהרבה יותר מאפיין סיום תקופה של חורבן הבית. אם כן - מהו המבט בו מתמקד ספר מלכים? ומהו המבט של ספר דברי הימים?

לנתיבות ישראל תורה שבעל פה וירושלים
לנתיבות ישראל א' , ל"ח - ל"ט
השיעור עוסק בקדושת ארץ ישראל ובביטויה הייחודי בירושלים, העיר המגלמת את מהותה של הארץ וקדושתה. השגת נחמה ייחודית זו מושגת דרך חיבור עמוק לתורה, אשר משפיע על עם ישראל ועל הארץ כולה.

אורות התשובה - הרב הראל כהן פלא התשובה, תשובת ישראל והעולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
התשובה היא פלא. תשובת העולם כולו תתגלה ע"י תשובת ישראל- הלב באומות- שהיא התחיה הרוחנית, וכשיתגלה פלא תשובה בעולם הוא יהיה מעניין יותר מהכל.

















