ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חגים וזמנים
- חודשי השנה
15 ביוני – 14 ביולי 2026
המולד: יום שני (15.6.2026) 6:46 בבוקר + 16 חלקים.
זמן קידוש לבנה: מליל ו', ד' בתמוז (18.6.2026), עד ליל ג', ט"ו בתמוז (29.6.2026)
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז (8.7.2026), שעה 7:30 בבוקר
ב' ראש חודש תמוז, יום ג', א' בתמוז (16.6.2026). נוהג ככל ראש חודש.
שבת פרשת חקת, ה' בתמוז (20.6.2026). [בחו"ל פרשת קרח]. מפטירים בשופטים יא,א: "ויפתח הגלעדי" עד א,לג "מפני בני ישראל".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת בלק. אבות פרק ה.
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז (27.6.2026). [בחו"ל פרשת חקת-בלק]. מפטירים במיכה ה,ו: "והי' שארית יעקב" עד ו,ח "והצנע לכת".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת פנחס. אבות פרק ו.
יום ה', י"ז בתמוז (2.7.2026). תענית ציבור של שבעה-עשר בתמוז. עלות השחר 3:47 (בישראל). סליחות, "אבינו מלכנו", "ויחל". במנחה, "ויחל", הפטרה, "עננו", אבינו מלכנו, ברכת כהנים בחצי השעה האחרונה של היום, ויש מקילים לברך אחרי פלג המנחה. סוף התענית (בישראל) 20:12 (שקיעה – 19:54).
ימי "בין המצרים" הם מי"ז בתמוז עד אחר תשעה באב. אין מתחתנים, אין לובשים בגדים חדשים וכלים חדשים שמברכים עליהם "שהחיינו", ואין קונים אותם אפילו לשימוש אחרי תשעה באב. אין מסתפרים. (אָבֵל שכלו לו ימי השלושים קודם ראש חודש מנחם אב, מותר בתספורת. ואם אחרי ראש חודש – אסור עד אחרי תשעה באב). אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש, ובשבת יש אומרים שמותר לברך. (לדעת הגר"א מותר לברך על פרי חדש בימי חול, ומשנה ברורה הכריע שאם לא ימצא הפרי אחר תשעה באב תקנא,צח). מותר לברך שהחיינו על כל הנאה שאי אפשר לדחותה (הגריעב"ץ). סעודה של שידוכים מותרת עד ראש חודש אב. שידוכים בלי סעודה מותרים אפילו בתשעה באב. סעודת מצווה, כמו ברית מילה, פדיון הבן וסיום מסכת, מותרת ללא ריקודים אפילו בבשר ויין גם אחר ראש חודש. מוזיקה עליזה אסורה. טיולים ורחצה, אפילו של תענוג, מותרים עד ראש חודש אב. ליטול הציפורניים לכבוד שבת מותר אף אחרי ראש חודש. חסידים ואנשי מעשה נוהגים לערוך תיקון חצות בצוהרי היום בכל יום מי"ז בתמוז עד ערב תשעה באב, מלבד ערב שבת וראש חודש.
שבת פרשת פנחס, י"ט בתמוז (4.7.2026). שבת ראשונה של "תלת דפורענותא".
מפטירים בירמיהו א,א "דברי ירמיהו" עד ב,ג "נאם ה'".
במנחה קוראים לשלושה בפרשת מטות. אבות פרק א.
שבת פרשת מטות ומסעי, כ"ו בתמוז (11.7.2026). בקריאת התורה אין להפסיק במ"ב המסעות. מפטירים בירמיהו ב,ד: "שמעו דבר ה'", עד ב,כח "היו אלהיך יהודה", ומוסיפים פרק ג,ד: "הלא מעתה"... "אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שחל ביום רביעי (15.7.2026). אין אומרים "אב הרחמים". (לדעת הגר"א, אומרים).
המולד: ליל רביעי (15.6.2026), 19:30 + 17 חלקים
במנחה קוראים לשלושה בפרשת דברים. אבות פרק ב.
יום ג', כ"ט בתמוז (14.7.2026). במנחה אומרים יום כיפור קטן ואין אומרים תחנון. כדאי ללבוש בגדים מכובסים חצי שעה לפחות, כדי שאפשר יהיה ללובשם אחרי ראש חודש.
* * *
לוח דינים ומנהגים לחודש תמוז כמנהג עדות מזרח
המולד: יום שני 6:46 + 16 חלקים
זמן ברכת הלבנה: מליל ג', ח' בתמוז, עד ליל ג', ט"ו בתמוז
תקופת תמוז: יום ד', כ"ג בתמוז, שעה 7:30
ב' דראש חודש תמוז, יום שלישי, א' בתמוז. ככל ר"ח.
שבת פרשת חוקת, ה' בתמוז. מפטירים בנביא "ויפתח הגלעדי" (שופטים יא, א) עד "מפני בני ישראל" (יא, לג).
בחו"ל פרשת קרח. מפטיר "ויאמר שמואל אל העם" (שמואל א' יא', יד').
שבת פרשת בלק, י"ב בתמוז. מפטירים בנביא "והיה שארית יעקב" (מיכה ה, ו) "עד והצנע לכת עם אלוקיך" (פרק ו פסוק ח).
מכריזים על צום י"ז בתמוז שיחול ביום חמישי.
בחו"ל – פרשת חוקת ובלק. מפטיר "והיה שארית יעקב" (מיכה ה', ו').
יום חמישי י"ז בתמוז, תענית ציבור (צום הרביעי). זמן עלות השחר 4.05 . אם התנה מראש לפני השינה יכול לאכול ולשתות עד עלות השחר. לפי המקובלים יכול רק לשתות. התפילה וקריאת התורה כבכל יום צום, בפ' ויחל (שמות לב, א), והסליחות המתחילות: "וארץ שפל רומי", "יום דימה רשע להכניעני", ואומרים אחרי מזמור של יום: "מזמור לאסף" (תהילים עט).
במנחה – קוראים "ויחל", ואין מפטירים, אם מתפללים כחצי שעה לפני שקיעה, או לפחות מפלג המנחה הכוהנים המתענים עולים לדוכן. סוף התענית - 20:14.
הימים שמיום י"ז בתמוז, עד אחר ט' באב, נקראים "ימי בין המצרים". נהגו להחמיר בכמה דברים של מנהגי אבלות, כגון לא ללבוש בגד חדש. אין מברכים "שהחיינו" על פרי חדש או בגד חדש. בברית מילה ובפדיון הבן יברך, ולא יחמיץ המצוה. סעודת שידוכין מותרת עד ר"ח אב, אך בלי כלי שיר. סעודת מצוה של ברית מילה ופדיון הבן, מותר אפילו בבשר ויין גם אחרי ר"ח (בלי תזמורת). ושידוכים בלא סעודה מעיקר הדין מותרים אפילו בט' באב, שמא יקדמנו אחר ברחמים. ויש מחמירים שאף בסעודות אלו אין אוכלים בשר.
נוהגים לומר תיקון חצות, אחר חצות היום (12:45) בימי בין המצרים.
שבת "דברי", פרשת פנחס, י"ט בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיה א): "דברי ירמיה" עד "נאום ה'" (פרק ב, ג).
שבת "שמעו" פרשת מטות מסעי, כ"ו בתמוז. מפטירים בנביא (ירמיהו ב', י') "שמעו דבר ה'", עד "אלוקיך יהודה" (סוף פרק ב'). מוסיפים פסוק ד' מפרק ג' "הלא מעתה קראת לי אבי אלוף נעורי אתה". מברכים חודש מנחם אב שיחול ביום רביעי.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
