ישיבה
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- חקת
נתחיל בהקדמה קצרה. שמו של אדם המופיע בתנ"ך מאוד משמעותי וניתן ללמוד ממנו רבות אודותיו. לחלק גדול מהדמויות המופיעות בו, יש יותר משם אחד. במקום שהכתוב איננו מציין זאת במפורש, לא ברור אם השם המופיע הוא השם שניתן לאדם עם היוולדו, לרוב על ידי הוריו, או שם שניתן לאדם בעקבות פועלו.
יש האומרים כי גם שם שניתן לכל תינוק, יש בו מעין נבואה שנזרקת בהורים ברגע המיוחד של קריאתו.
חז"ל דרשו את שמותיהם בדרך הבאה: "דתן - שעבר על דת אל, אבירם - שאיבר עצמו מעשות תשובה" (סנהדרין קט ע"ב).
אחרי בקשת המחילה, נלך בעקבותיהם של רבי אברהם אבן עזרא ובעל ה"חזקוני", בדרך קצת אחרת.
הכתוב מדגיש כי דתן ואבירם היו בני אליאב בן ראובן וז"ל: "וַאֲשֶׁר עָשָׂה לְדָתָן וְלַאֲבִירָם בְּנֵי אֱלִיאָב בֶּן רְאוּבֵן אֲשֶׁר פָּצְתָה הָאָרֶץ אֶת פִּיהָ וַתִּבְלָעֵם וְאֶת בָּתֵּיהֶם וְאֶת אָהֳלֵיהֶם וְאֵת כָּל הַיְקוּם אֲשֶׁר בְּרַגְלֵיהֶם בְּקֶרֶב כָּל יִשְׂרָאֵל" (דברים יא, ו).
מסביר אבן עזרא: "וקשר דתן ואבירם, בעבר שהסיר הבכורה מראובן אביהם ונתנה ליוסף". לדעתו, צאצאיו של ראובן לא ויתרו לדעתם, על זכותו של ראובן וזכות צאצאיו בהמשך הדורות להנהיג, זאת מכח היותו הבכור ומכח אמו לאה, האשה הראשונה שקדמה לרחל - אמו של יוסף. מחאתו של ראובן ב"מעשה בלהה" (בראשית לה, כב) הביאה לידי ביטוי את שתי הבחינות שהכעיסו אותו (נכון לכל השיטות, בפירוש פסוק זה). מניע זה בא לידי ביטוי בשמותיהם של הנכדים.
מנהיגות ושלטון באים לידי ביטוי בארבעה תחומים במקום בו אין עיקרון של הפרדת רשויות (ביהדות קיימת הפרדה):
א. הסמכות לחוקק. ב. הסמכות לעמוד בראש הרשות המבצעת – הראש- הגבוה (הנגיד-הנשיא).
ג. הסמכות לייצג את האל. ד. הסמכות לשפוט.
לפי זה, שמו של דתן יתפרש מלשון דת = חוק. שהרי דת בלשון הכתוב משמעותו היא חוק [כמו דָּת לָמוֹ (דברים לג, ב), ובמיוחד במגילת אסתר כמו כָּל יֹדְעֵי דָּת וָדִין (א, יג) ועוד]. באמצעות שמו הכריז דתן: "אני הוא המנהיג, זה שמחוקק את החוקים ואוכף אותם"! גם השם אבירם יתפרש: "אני חוליה בשושלת המלכותית, אבי הוא רם, הגבוה ביותר, ואני הוא אביו של הרם הבא, ההנהגה מגיעה לי"! אם זכינו להבנה זו, גם שמו של אליאב אביהם מבטא את טענתם. אלי אב משמעותו: משפחתנו הם בני אלהים. למילה אלהים בעברית יש גם משמעות של שליטים ושופטים, עיינו בסוגיא הקשה של בני האלהים בסיפור הבריאה (בראשית ו, ב-ד) וברש"י שם "בני השרים והשופטים (גם ספר שופטים הוא ספרם של מנהיגים) כל אלהים שבמקרא לשון מרות".
כשמשה חזר ממדיין למצרים וטען כי הקב"ה מינה אותו להיות מושיעם של ישראל, שינהיגם ויגאל אותם מהשעבוד, מיד התיצבו מולו דתן ואבירם - בני אליאב בן ראובן וטענו נגדו: סליחה "התבלבלת"! אנחנו המנהיגים - נכדיו של בכור הבכורות. לטענתם גם יעקב לא היה רשאי לשנות עובדה זו. וז"ל המדרש: "אחר ששה חדשים נגלה הקדוש ברוך הוא על משה במדין ואמר לו לך שוב מצרים, בא משה ממדין ואהרן ממצרים, ויפגעו בהן שוטרי ישראל כשהיו יוצאין מלפני פרעה, מהו נצבים, אמרו רבותינו ז"ל דתן ואבירם היו עמהן שכתוב בהן (במדבר טז, כז) "וְדָתָן וַאֲבִירָם יָצְאוּ נִצָּבִים", התחילו מחרפין ומגדפין כלפי משה ואהרן" (שמות רבה פרשת שמות פרשה ה).
נביא דוגמא נוספת וקרובה. בימי גדעון נזכר אחד הניסיונות המוקדמים לכונן מלכות בישראל, כמופיע במשל יותם המפורסם: "הָלוֹךְ הָלְכוּ הָעֵצִים לִמְשֹׁחַ עֲלֵיהֶם מֶלֶךְ" (שופטים ט' ח). גדעון בשלב ראשון סרב לקבל על עצמו תואר זה. לעומת זאת, בנו החליט, שאיש לא יחסום את דרכו לתפוש את ההנהגה-המלכות בלי מעצורים. לכן, עם מותו של גדעון, נקט אבימלך בצעד הנורא הבא: "וַיָּבֹא בֵית אָבִיו עָפְרָתָה וַיַּהֲרֹג אֶת אֶחָיו בְּנֵי יְרֻבַּעַל שִׁבְעִים אִישׁ" (שם, שם ה). מיד אח"כ משחו את אבימלך למלכות. גם שמו יתבאר בדרך הבאה אבימלך= אבי היה מלך, וגם אני אהיה אביו של המלך הבא.
אבירם וגם אבימלך שכחו את הכלל היסודי, מלכות מקבלים ולא לוקחים,
בוודאי שלא לוקחים אותה תוך מחלוקת עם משה רבינו, או באמצעות רצח ופגיעה באחים.
הבה נתפלל כי כל הכרעה במחלוקת בנושא השלטון וההנהגה במדינת ישראל, תתקבל אך ורק מתוך תהליך של הידברות,
בדרכי נעם, כמו שאמורה לנהל מחלוקת. נהיה תלמידי משה, הנצמדים לתורת משה, נושאים בעול ומכבדים זה את זה.
דתן ואבירם, לא! משה - העניו מכל אדם, כן!
(לשיעורי הרב יוסף כרמל ביוטיוב)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
