ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
'חברי חטא בחטא חמור, וכעת הוא שואל כיצד יוכל לתקן חטא זה'.
הרב היה בעל הבנה מעמיקה, והבין מיד שאין כאן חבר, אלא היהודי שואל על עצמו, ומלביש את שאלתו על חברו. הרב גם הבין שבמקרה זה טוב לקרוע את המסכה, ולגלות ליהודי שמתוך דבריו התגלה סודו, ונודע שהוא בעצמו החוטא, וכך יוכל החוטא לעלות על מסלול תשובה. לפיכך ענה הרב ברמז שקוף וחריף לשואל:
'אמור לחברך, שהוא לא צריך לשלוח אותך. הוא יכול לבוא בעצמו, ולספר שחבר שלח אותו...'.
אכן, במקרה זה, טוב היה לגלות לשואל שסודו התגלה.
אולם, פעמים רבות, העובדה שאנו לובשים דמות אחרת, מאפשרת לנו לגלות לאחרים, ואף לגלות לעצמנו סודות שלא העזנו לגלותם או אף לחשוב אותם.
כך זה בתחפושות של פורים, כשאדם עוטה על עצמו דמות אחרת, ודרך אותה דמות הוא מגלה פנים חדשות של דמותו. לעיתים, הוא מחדש בכך לאחרים, ולעיתים הוא מגלה אף על עצמו זוויות חדשות שהוא לא הכיר, ודרך הדמות החדשה מתאפשר לו לגלות זאת.
כך זה בחלום, כשאנו מגלים דרך הדמויות שאנו מייצרים לעצמנו, פנים חדשות ושונות לתסריט שראינו במשך היום.
כך זה בדמיון מודרך, כשהאדם מדמה את עצמו לחפץ, ומתחיל אט אט לדבר כביכול בשם החפץ, אך דרך דיבורים אלה חושף את רגשותיו ומחשבותיו, ומגלה בתוך עצמו רבדים עמוקים ונסתרים.
למעשה, כך זה כל עולם האומנות, ובמיוחד הטיפול באומנות, שקל לנו לחשוף רבדים בעומק נפשנו דווקא כשאנו כביכול יוצאים מתוך עצמנו, ומתבוננים על עצמנו מבחוץ דרך משקפיים אחרות – הדמות שפגשנו בספר, הציור שציירנו ועוד.
דרך מיוחדת, שנפוצה במיוחד בספרי ילדים היא: 'האנשה', סיפורים על בעלי חיים המתנהגים באופן אנושי, (ויש חיות עם שם מפורסם - 'פו הדוב', 'מיקימאוס' ועוד רבים). סיפורים אלה הם משלים, שדרך התנהגותם של בעלי החיים, מעבירים מסר לאדם.
להבדיל, כבר חז"ל השתמשו בדרך זו, שהרי מצאנו שרבן יוחנן בן זכאי היה בקיא ב"משלות שועלים" (סוכה כח.), ולרבי מאיר היו שלוש מאות "משלות שועלים" (סנהדרין לח:).
ולהבדיל, להבדיל, להבדיל בין סיפורים סתם לדברי אלוקים חיים, תורתנו הקדושה מביאה בכמה מקומות שאירע נס ובעל חיים דיבר – הנחש דיבר לחווה, והאתון פתחה את פיה ודברה לבלעם (מה השם שלה?). וכמו בשאר דברי תורה, עלינו לדרוש ולנסות ללמוד – מה מלמדת אותנו התורה בסיפורי ה'האנשה' של בעלי החיים, ובפרט שעל בלעם הרשע נאמר בגמרא (סנהדרין קו:) שכמה שאפשר לדרוש בו (לגנאי) טוב לדרוש בו.
כדי להבין עניין זה, עלינו לשאול – למה משתמשים בבעלי החיים כמשל לאותם רעיונות וסיפורים? ולמה דרך זו נפוצה במיוחד בספרי ילדים? מה יש בבעלי חיים שמדבר כל כך לילדים?
ובהקשר לכך, שימו לב לנקודה מעניינת, שהעולם נוהג ללמד ילדים קטנים – מה עושה כלב? (האו) מה עושה חתול? (מיאו) מה עושה פרה? (מו), וכן הלאה. בינינו – מה זה חשוב? מה מוסיף לילד שהוא בקיא בקולותיהם השונים של בעלי החיים?
התשובה היא שדיבורו של הילד עדיין בסיסי ולא מפותח, ולכן קל לו לחקות את קולותיהם של בעלי החיים שדיבורם לא מפותח, וכך הוא מפתח ומגוון את דיבורו.
וזה גם ההסבר לסיפורי בעלי החיים. דרכם אנו מתחברים לאמירות מאוד בסיסיות ויסודיות של החיים שלנו. עניין זה מתחבר במיוחד לילדים, שמתחברים יותר לתובנות הבסיסיות של החיים.
ומכאן לאתונו של בלעם. חמור מבטא חומריות. האתון, נקבת החמור, מבטאת את החומריות של העולם. האתון היא גם המסד היסודי עליו רוכב בלעם בדרך אל היעד.
פי האתון, הנפתח וגוער בבלעם, השואף חלילה לקלל את ישראל, מלמד אותנו שהמציאות החומרית הבסיסית והפשוטה של העולם זועקת את טובתם של ישראל. אמנם, ישראל הם רוחניים, אך החומריות של העולם נבראה כך שמטרתה לשרת את הרוחניות, ולכן החומריות שואפת לשאת על גבה את ברכתם של ישראל ושואפת למנוע מהמקלל הרשע להגיע אל מטרתו.
ולמעשה זה ביטוי לכל הפרשה. פרשת בלעם היא חריגה בתוך התורה, עד שאמרו חז"ל (ב"ב יד:) "משה כתב ספרו ופרשת בלעם ואיוב", ללמדך שפרשת בלעם היא דברי בלעם שהפכו לחלק מתורת משה.
פרשה זו היא דברי נביא הגויים, ובאה ללמדנו שגם הגויים הרשעים נאלצים בעל כורחם לברך את ישראל, ולהודות בבחירה האלוקית בישראל, כי כל המציאות הקרובה והרחוקה זועקת את בחירתם וטובתם של ישראל. גם הכוחות החיצוניים לישראל – הגויים ובעלי החיים, חשים ומרגישים את מעלתם של ישראל, ודרכם מרצונם או בעל כורחם תעבור בסוף ברכה לישראל.
ובימים אלה, עת מתנכלים לנו אומות העולם, אל לנו להיבהל, עלינו לזכור שמרצונם או בעל כורחם, סופם של כל הגויים שדרך מעשיהם תתגלגל ותבוא גאולתם וטובתם של ישראל, במהרה בימינו אמן!
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
פסח שני
איך עושים קידוש?
איך ללמוד גמרא?
האם מותר להתקלח ביום טוב?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הלכות שטיפת כלים בשבת
הלכות קבלת שבת מוקדמת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי זהירות החסיד במצווות
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ט' - י"א
תיאור עבודת החסיד וההקפדה על קיום פרטי כל המצוות.
יסודות התורה והאמונה ימות המשיח והשיאים המצופים שבאחריתם
המשכנו להתקדם ביסודות השייכים להשגחה. אחר שלמדנו בשיעור הקודם על עולם הנשמות, תחיית המתים והעוה''ב, המשכנו בשיעור זה להבהיר את עניין ימות המשיח. לשם כך חילקנו בימות המשיח בין ראשיתם לאחריתם. על ראשיתם הרחבנו שהאמונה בהם היא יסוד תורה המפורש בה בפרשת נצבים ובברכות בלעם, ודיברנו על ההשלכות המעשיות וההלכתיות המתחייבות בשלב זה. התייחסנו גם לויכוח עם סאטמר בנושא נקיטת היוזמה בקידום השלב הזה. אחר, התייחסנו גם למחלוקות שישנם על אופיים של אחריתם של ימות המשיח, ועל מציאות הניסים ושינויי הטבע בשאותה התקופה העתידית המאושרת.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן הקודש כצורה לחומר
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ה'
החומר צריך להיות איתן ומוכשר ועל גביו יכול לבור הקודש בצורה שלמהשמתאימה לעולם שלנו, קודש תנועתי ומשתלם
תורה והלכות ציבור סמכויות בתי הדין
ציון במשפט תפדה - הלכות שופטים בזמן הזה
סמיכת חכמים | חידוש הסמיכה | שלא תנעול דלת | שליחותיהו
מידות הראי"ה האמונה שבאפיקורסות
אמונה ט' - י'
השיעור עוסק בשתי פסקאות המציגות את גווניה הקיצוניים של האמונה, החל מדרגתה העליונה ועד לנקודת הכפירה. הפסקה הראשונה מתארת את "האמונה הגדולה" של הצדיק, המתגלה תחילה בדמיון הקודש, עולה אל השכל ומתממשת בפועל ככוח רוחני עצום המשפיע לטובה על העולם כולו. לעומתה, הפסקה השנייה מבהירה כי האמונה הטבועה בלב ישראל היא כה שורשית ועצומה, עד שגם האפיקורסות הישראלית מכילה אור וקדושה פנימיים העולים על כל אמונות הגויים.
כללי מלאכות שטיפת כלים בשבת
השיעור מנתח לעומק את הלכות שטיפת כלים בשבת, תוך התמקדות במחלוקת היסודית בין הרמב"ם לראב"ד האם מקור האיסור הוא משום "מתקן כלי" או משום "טורח" משבת לחול. דרך מקרים מעשיים – כמו שטיפה כשכבר יש כלים נקיים בארון, השריית כלים במים או סידור הבית – נבחנים הגבולות שבין צורך שבת להכנה לחול. השורה התחתונה היא שכל שטיפה שמשרתת את השבת עצמה (עבור סעודה נוספת או כדי למנוע בלגן שמפריע באמת לעונג השבת) – מותרת, אך כל פעולה שנועדה להכין את הכלים ליום חול – אסורה.
חקת סוד האמונה, השמחה והשורש האלוהי
שיחת מוצ"ש פרשת חוקת
תיקון טומאת המוות, עניינה של האמונה והשמחה לאור חטאו של משה רבנו, יחס האמצעים למקורם - שיויתי ה' לנגדי תמיד, ביאור דברי חז"ל הפסוק "את והב בסופה..."
אור החיים על הפרשה המשך חטא משה רבינו לפי אור החיים
אור החיים על פרשת חוקת חלק ב'
האור החיים מביא על פי מדרש ארבע שגגות שמשה שגג, ומסביר איך משה רבינו טעה.
אור החיים על הפרשה חטא משה רבינו
אור החיים על פרשת חוקת חלק א'
בני ישראל התלוננו כמה טענות למשה על זה שמשה לקח אותם דרך המדבר. עשרה פירושים לחטא משה רבנו לפי מפרשי התורה, והאור החיים דוחה את כולם.
כשרות הכשרת כלים בשר וחלב חלק ג'
השיעור דן באפשרות להסב כלי בשרי לחלבי או להפך, ומסביר כי לפי מנהג האשכנזים נהוג לאסור זאת לכתחילה מחשש לבלבול ולתקלות, בעוד שפוסקי הספרדים מתירים את הפעולה, לעיתים בהתניה של המתנת 24 שעות בין השימושים. למרות האיסור הכללי אצל בני אשכנז, חציו השני של השיעור מפרט שמונה מקרים חריגים שבהם מותר להם לשנות את ייעוד הכלי, כגון: הכשרת כלים לפסח, העברת כלי "פרווה" לבשרי/חלבי, כלי שלא היה בשימוש 12 חודשים, כלי שעבר בעלות, ובמקרים של שעת הדחק.
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
