ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- שו"ת "במראה הבזק"
לכתחילה ישנה חובת בדיקה בסוגי ירקות הנגועים בכמות המוגדרת "מיעוט המצוי"1. יש אומרים שמיעוט המצוי הוא עשירית2, וי"א שהכוונה שהירק נגוע תדיר וזה טבעו3.
ב. ירקות (שמוחזקים ב"מיעוט המצוי") שנתבשלו בלא שנבדקו, מותרים באכילה בדיעבד (שו"ע יו"ד סי' פד, ט), אם אמנם אי-אפשר לבודקם אחר הבישול4.
ג. ירקות המוחזקים כוודאי נגועים בתולעים - אסורים אפילו בדיעבד, ויש מי שהתירם באכילה אם ניקה, והתולעים לא ניכרים לעין ללא חיפוש מדוקדק 5.
^ 1.
שו"ע יו"ד (סי' פד, ח).^ 2.
הבנת הפוסקים בדברי ה"משכנות יעקב" (יו"ד סי' טז-יז).^ 3.
שו"ת "שבט הלוי" (ח"ד סי' פא, ח"ה סי' פה). וראה באריכות במאמר הרב י' פרידמן בתוך: "התורה והארץ" (כרך ב' עמ' 419). ויש לברר את המצב בתחום זה לגבי כל גידול וגידול בכל מקום ובכל ארץ.^ 4.
בספר "בדיקת המזון כהלכה" (עמ' 182) התיר הרב שלמה זלמן אויערבאך לקנות אוכל שיש בו ירקות הנגועים ב"מיעוט המצוי", אם המזון בושל באקראי, ונראה דהוא הדין במתארח אצל אחר. וב"אגרות משה" (יו"ד סי' לה) דן בשאלה, אם מותר לקנות סלט-כרוב חי, מכיוון שחזקה שהחקלאים מרססים את הכרוב, ועקב הריסוס הוא נחשב בארה"ב לנקי מתולעים. ועם זאת סיים שבעל נפש יחמיר.^ 5.
הרב ז. ויטמן, רבה של "תנובה", במאמר שפירסם ב"אמונת עתך" (גליון 37) טען להכשירם (וכ"ש ירקות הנגועים רק ב"מיעוט המצוי") לרמת כשרות רגילה (לא "מהדרין"), ובנה התירו לפי ההנחות: א. בכהאי גוונא, שהאיסור לא ניכר לעין להדיא, נקרא תערובת ובטל בששים.
ב. בחרקים מאוסים כהאי גוונא, לא שייך דין בריה שאינה בטלה. עיין שם בגיליון 38 בתגובת הרבנים האוסרים.שו"ע יו"ד (סי' פד, ח).^ 2.
הבנת הפוסקים בדברי ה"משכנות יעקב" (יו"ד סי' טז-יז).^ 3.
שו"ת "שבט הלוי" (ח"ד סי' פא, ח"ה סי' פה). וראה באריכות במאמר הרב י' פרידמן בתוך: "התורה והארץ" (כרך ב' עמ' 419). ויש לברר את המצב בתחום זה לגבי כל גידול וגידול בכל מקום ובכל ארץ.^ 4.
בספר "בדיקת המזון כהלכה" (עמ' 182) התיר הרב שלמה זלמן אויערבאך לקנות אוכל שיש בו ירקות הנגועים ב"מיעוט המצוי", אם המזון בושל באקראי, ונראה דהוא הדין במתארח אצל אחר. וב"אגרות משה" (יו"ד סי' לה) דן בשאלה, אם מותר לקנות סלט-כרוב חי, מכיוון שחזקה שהחקלאים מרססים את הכרוב, ועקב הריסוס הוא נחשב בארה"ב לנקי מתולעים. ועם זאת סיים שבעל נפש יחמיר.^ 5.
הרב ז. ויטמן, רבה של "תנובה", במאמר שפירסם ב"אמונת עתך" (גליון 37) טען להכשירם (וכ"ש ירקות הנגועים רק ב"מיעוט המצוי") לרמת כשרות רגילה (לא "מהדרין"), ובנה התירו לפי ההנחות: א. בכהאי גוונא, שהאיסור לא ניכר לעין להדיא, נקרא תערובת ובטל בששים.
שו"ת "במראה הבזק" (604)
מתוך העלון חמדת ימים
609 - איפור פיגמנטי שאינו נמחק במשך זמן מרובה - אם נחשב ככתובת קעקע
610 - איפור פיגמנטי שאינו נמחק במשך זמן מרובה - אם נחשב ככתובת קעקע
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
לנתיבות ישראל עומק השופר: זיכרון, חירות והמלכה
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א
השיעור עוסק במשמעות הפנימית של ראש השנה ומצוות השופר כחיבור בין יראה, חירות אמתית וזיכרון לפני השם. דרך דמותו של דוד המלך ונשמת כלל ישראל, מוסבר כיצד השאיפה לקרבת אלוקים והמלכת הבורא מעניקות חיות ומשמעות לכל רבדי המציאות.
כי תבוא שמחת המצוות וההידמות לדרכי השם
שיחת מוצ"ש פרשת כי תבוא
השיעור עוסק בחשיבות קיום המצוות והישיבה בארץ ישראל מתוך שמחה וברית, ומתמקד בחובת האדם להידמות למידותיו של הקדוש ברוך הוא. דרך סוגיות של גמילות חסדים ואהבת ישראל, מובהר הצורך לחבר בין הנטייה הטבעית לטוב לבין הדרכתה והכוונתה של התורה.
יסודות הש"ס פתיחה למסכת בבא מציעא
נושאי הפרקים במסכת בבא מציעא והסדר שלהם. ומה הוא הכלל השוזר את ההנהגות השונות בדיני ספיקות.
אורות ישראל ותחייתו יראת שמיים כאוצר האמת
אורות ישראל ותחייתו פרק כ"ה
השיעור עוסק במהות המושג "יראת השם היא אוצרו" כבסיס השומר על טהרת האדם וחיבורו לאמת האלוהית האובייקטיבית. מודגש כי בעוד שהשכל, הרגש והאהבה תלויים בתפיסה האנושית המוגבלת, היראה מייצגת התבטלות מוחלטת המעניקה ערך נצחי לכל מעשי האדם והתורה.
סליחות שופר הלב: משברון לשמחה
השיעור יעסוק בתהליך התשובה לא כהתכנסות מצמצמת לחטא, אלא כהזדמנות לצמיחה רוחנית ולשמחה גדולה המשיבה את האדם אל המצב שבו "אלוקיי בקרבי". דרך דמותו של דוד המלך ודיני השופר הכפוף, נגלה כיצד דווקא מתוך כפיפות הלב והביטול בתפילה, האדם הופך לכלי להופעת השכינה ומגיע לשיא של "ששון ישעך".
עין אי"ה - הרב משה גנץ טהרת הדעת וביטול היראה
שבת א, קנ"ח, קנ"ט
השיעור עוסק במהות המושג "דעת" כסדר טהרות וככלי מעשי לניהול החיים החומריים בתוך גבולות הקודש. מעבר להבנות ולהרגשות האישיות של האדם, מודגש כי היסוד המוחלט והעמוק ביותר בעבודת ה' הוא הביטול וההכרה שביראת שמיים.
שמונה פרקים לרמב"ם נפש אחת, עולם אחד: משנת הרמב"ם
שיעור 2
השיעור עוסק בתפיסת הרמב"ם שלפיה נפש האדם היא יחידה הוליסטית אחת המנהיגה את כלל כוחותיו, ולא אוסף של נפשות נפרדות. מתוך כך מוסבר כי כשם שהנפש מחיה ומאחדת את האדם, כך הנוכחות האלוקית מהווה את "חי העולמים" המניע, מחיה ומחזיק את הבריאה כולה כיחידה אורגנית אחת.
אור החיים על הפרשה סוד המאבק ביצר הרע
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק ב'
השיעור מבאר את מקרא ביכורים כרמז למאבקו המתמיד של האדם ביצר הרע ולחשיבות העמל בעבודת השם על פי האור החיים הקדוש. דרך פנימיות הפסוקים מוסבר כיצד התורה, התפילה והמצוות כמו תפילין, ציצית ומזוזה מעניקות לאדם סיעתא דשמיא להינצל מהחטא.
אור החיים על הפרשה סוד השמחה והביכורים בארץ
אור החיים על פרשת כי תבוא חלק א'
השיעור מבאר את תחילת פרשת כי תבוא ואת מצוות הביכורים לאור פירוש האור החיים הקדוש, המלמד כי שמחה אמיתית קיימת רק בישיבת הארץ. דרך פנימיות ורמזי הפסוקים מוסבר כיצד המצוות והמעשים הטובים בעולם הזה הם הפירות שאיתם זוכה האדם להגיע לעולם העליון.
