ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- מזוזה ומעקה
- הלכה מחשבה ומוסר
- הלכה ומנהג
- מצוה גדולה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
מצות עשה לעשות מעקה לגגו ולהסיר כל מכשול מביתו, שנאמר: "ועשית מעקה לגגך ולא תשים דמים בביתך" (דברים כ"ב).
סיפורה של מצוה
בין חסידי בעלז היה ידוע כי מי שרוצה לראות את הרבי בשיא כוחו והתלהבותו, צריך להגיע אליו בחג הסוכות. הרבי שהקפיד לשבת כל החג כולו בסוכה מבלי לצאת ממנה כמעט רגע, היה מתרומם לשיאים מיוחדים של התלהבות מרוב שמחה שהיתה לו במצוה. הסוכה עצמה היתה נאה במיוחד, לאחר שאת הסוכה היה מקשט בקישוטים רבים ומגוונים. אולם חיסרון אחד היה בסוכתו של הרבי - מיקומה, הסוכה היתה ממוקמת למרגלות הבניין, דבר שהקשה על הרבי הישיש, שכדי לעלות בכל פעם לביתו נאלץ לטפס מדרגות רבות בעמל רב. בנוסף, מיקומה של הסוכה לא אפשר לרבי פרטיות, היות וכל העוברים ושבים יכלו לראות את כל הנעשה בסוכה.
ישבו מספר חסידים וטיכסו עצה, עד שלבסוף החליטו לבנות לרבם האהוב מרפסת גדולה בה ניתן יהיה למקם את סוכתו של הרב. לאחר עמל רב בגיוס סכום הכסף הנדרש, עברו בין כל השכנים הרבים לקבל את הסכמתם, וכשזו ניתנה, השקיעו מאמץ רב בהשגת האישורים הרבים. כשכל ההכנות נשלמו, נכנסו החסידים לרבי עם הבשורה הטובה, שהנה הם רוצים לבנות לרב מרפסת לסוכה מהודרת. אך להפתעתם הרבי סירב לחלוטין לכל תוכניתם היפה משום שלדעתו היה בדבר הוצאה מיותרת - "היות וגם היום אני יכול לקיים את המצוה בהידור רב, אין סיבה להשקיע מאמץ גדול וכספים מרובים בבניה". החסידים המאוכזבים ניסו לשכנע את הרבי בטענות שונות אך ללא הועיל. ישבו שוב החסידים וניסו למצוא פיתרון, עד שאחד מהחסידים קפץ ממקומו ואמר כי יש לו רעיון. למחרת נכנס אל הרבי ואמר לו: "הרי הרבי מזה זמן רב רוצה לקיים את מצות מעקה, וזו הזדמנות מצויינת, נבנה מרפסת גדולה והרב יוכל לבנות בה מעקה, וגם ייהנה מסוכה מהודרת ליד הבית". הרבי ששמע טענה זו התלהב וביקש שיתחילו מיד בעבודה. מידי יום היה יוצא אל הפועלים ומתעניין במשך הזמן שעוד נותר עד להשלמת המרפסת. כשהגיע יום סיום הבנייה לבש הרבי בגדי שבת ונעמד ליד המסגר שהתקין את המעקה, בירך בהתלהבות - "לעשות מעקה", וכשהגיע המסגר לקראת סוף העבודה, נטל הרבי לידו את כלי העבודה, ובזהירות השלים את הרכבת המעקה. לאחר מכן אמר לחסידיו כי לצורך נוחות אין צורך להוציא הוצאות מרובות, אולם אם על ידי כך זוכים לקיים מצוה דאורייתא, שווה להוציא על כך גם סכומי כסף גדולים.
מצוה להורות
החובה לשים מעקה הינה בכל מקום גבוה שיש חשש נפילה ממנו, כגון בגגות מרפסות וכד' שעולים לשם אנשים. וגובה המעקה חייב להיות לכל הפחות עשרה טפחים, שזה בין 80 ס"מ למטר על פי הדעות השונות, ובמצוה זו שנוגעת לפיקוח נפש ודאי ראוי להחמיר שלא לפחות ממעקה בגובה מטר לפחות. כמובן שעל המעקה להיות מספיק חזק שאכן בכוחו למנוע נפילת אנשים. את בניית המעקה יש לעשות דווקא על ידי יהודי שייחשב כשלוחו של בעל הבית על פי הכלל ש"שלוחו של אדם כמותו".
על הקמת מעקה מברכים: "אשר קדשנו במצוותיו וצוונו לעשות מעקה". את הברכה יברך לפני התחלת בניית המעקה, אולם אם לא בירך יכול לברך עד לסיום העבודה. ישנה מחלוקת האם יברך ברכת 'שהחיינו' בעת הקמת המעקה - להלכה נפסק שלא לברך, אולם הרוצה להדר ולברך משום ששמחה גדולה היא לו בקיום המצוה, ילבש בגד חדש או פרי חדש, יברך עליהם 'שהחיינו' ויכוון לצאת ידי חובה גם על המעקה.
במצוה זו כלולה החובה על האדם שלא להשאיר ברשותו שום דבר שעלול לגרום לנזק. לכן אין להשאיר בורות פתוחים ללא כיסוי והגנה, אין להשאיר סולם רעוע שאדם אחר עלול לטפס עליו וליפול, מכשירי חשמל שאינם בטוחים, מוצרי ניקיון במקום נגיש לילדים וכן הלאה. אם השאיר את ביתו ללא מעקה או כל דבר מסוכן אחר, אזי ביטל מצוה זו וכן עבר על מצות לא תעשה של "לא תשים דמים בביתך" גם אם לא ארע שום נזק ואסון!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בדין מי שאכל או שתה דברים שאינם ראויים ביום הכיפורים, מתוך עיון בסוגיית המשנה בדף פ"א ובמחלוקת על שתיית חומץ. דרך בירור מחלוקת הרמב"ם, הטור, הראבי"ה והגר"א, נבחנים יסוד איסור אכילה לעומת חובת העינוי, וכן שאלת פטור אכילה שלא כדרך הנאתה.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א אנשי הקודש בתחיית האומה
אורות התחיה -פסקה ג',ד'
השיעור עוסק במתח שבין העיסוק המעשי בבניין האומה וארץ ישראל לבין השמירה על הגובה והעומק הרוחני שלה. דרך תורתו של הראי"ה קוק, מובהר כי קיומם של גדולי תורה וחסידי עליון הוא שמאפשר לעם לפעול במרחב החומרי והלאומי בביטחון וללא חשש מירידה רוחנית.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש ראש השנה
תרועת ראש השנה היא יללה או גניחה, והרי נאמר בַּחֲצֹצְרוֹת וְקוֹל שׁוֹפָר הָרִיעוּ לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ יְ-הֹוָה. וכי פירושו הוא לילל או לגנוח לפני המלך ה'. מדוע תוקעים תשר"ת ולא תרש"ת. מה הטעם כשמזכירים זכות אבות מהפכים הסדר ומזכירים קודם את יעקב ואח"כ את יצחק ואברהם. אמר הקב"ה לאדם זה סימן לבניך כשם שעמדת לפני בדין היום הזה ויצאת בדימוס כך עתידין בניך לעמוד לפני בדין ביום זה ויוצאין לפני בדימוס . והלא נתקלל וגורש מגן עדן, ונקנסה עליו מיתה? ואיך אמר שיצא בדימוס שהוא פטור גמור?
