ישיבה
בית המדרש
- משנה וגמרא
- תלמוד בבלי
- פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
- שבת ומועדים
- שבת
- שיעורים במסכת שבת
ואינני גוזר חלילה שהכונה מהעבודה הזאת הוא הסדר הזה אשר זכרתיו, אבל מה שהוא יותר נפלא ונעלה ושהיא תורה מאת האלהים יתברך, ומי שקבלה קבול שלם מבלי שיתחכם בה בשכלו, הוא מעולה ממי שיתחכם בה וחקר, אך מי שנטה מהמדרגה העליונה ההיא אל המחקר, טוב שיוציא בהם מוצאי החכמה משיעזבם לסברות רעות ולספקות מביאות אל אבדון.
שבת היא הגיונית?
מה בנוגע למצוות השבת? האם היא מובנת בשכל אנושי או לא?
בעבר הרחוק מצוות השבת היתה יום מוזר בתכלית בעיני הגוים. כל שבוע להתבטל יום שלם? זה ממש טענת המן הרשע לאחשוורוש שהיהודים תמיד נחים בטענת: שבת היום – פסח היום (מגילה יג, ב). אמנם מזה כבר מאות שנים הפכה השבת להיות מובנת ואף נצרכת לקיום החברה, אך לא תמיד ההסברים תואמים את מובנה האלוהי של השבת. בעולם הרחב השבת היא יום מנוחת העובד, יום שוויון, זכויות סוציאליות. אך במבט האלוהי שבת היא אכן זמן מנוחה ושביתה, אך יחד עם זאת עיקר עניינה הוא החיבור לרבש"ע.
צריך לזכור בכל המצוות כולן, שתוקפן הוא מכח הציווי האלוהי, ומכח זה לקיים את המצוות. לאחר שהדבר מוחלט בנפש, ניתן למצוא הבנה ועומק בכל אחת מהמצוות וכפי שכתבנו לעיל.
שמור וזכור
במצוות שבת יש שני ציווים מפורשים: זכור ושמור. בדרך כלל תשומת הלב ניתנת דווקא לחלק האיסורי של שבת: האם מותר להניח על הפלטה? איך להוציא חרק מהכוס? האם ניעור אבק הוא מלבן? כמובן שכל השאלות הללו הינן חשובות ביותר, שכן דרכן מתגלים אותם רעיונות גדולים.
אך מצוות השבת כוללת גם מה צריך לעשות באופן חיובי. כולנו מקדשים, סועדים ג' סעודות ומתלבשים יפה יותר בשבת. אך בתוכנה של השבת פעמים רבות איננו עוסקים. במה מעלתה של השבת על פני שאר הימים? אם ערכה כל כך גדול מדוע היא כל שבוע? כאשר התורה, וחז"ל בעקבותיה, אסרו כל כך הרבה פעולות קטנות וגדולות – הדבר אומר דרשני.
מעין עולם הבא
ואכן רבות יש לעיין ולהעמיק בעניין השבת ומעלתה. נכתוב רק עיקרי דברים.
שבת היא מעין עולם הבא (ברכות נז, ב) – יום בו אפשר לקבל טעימה מהעתיד המיוחל. יום בו אין מאבק בין החומר לרוח אלא עבודה משותפת. אדם ששומר שבת כראוי – מתרומם, וכל השבוע יונק כוחות להתעלות, מיום השבת.
למשל, פעמים רבות כאשר אדם פוגש תלמיד חכם הוא מתרשם ממנו, היינו משהו מאישיות החכם מתקבע בנפשו, נעשה בו רושם. המידות, העבודה הפנימית, שקידת התורה, אהבת ה' ועמו – כל אלו מציבים את האדם לרגע קט בעולם אחר: גבוה, טהור, רוחני, שמח. מפגש שכזה מלווה את האדם בהמשך חייו, משם שואב כוחות לפעול את הדרוש.
כך הוא המפגש עם שבת. ההתרחקות מעשייה יוצרת, מלמדת שיש גבול לעשיית האדם. צריך לומר לה 'די'. העשייה בפועל או אי העשייה משפיעה עלינו ובונה בנפשנו את יסודות של חיזוק הקדושה ויראת שמים. אולי לכן חז"ל אמרו שתלמיד חכם נקרא שבת (זוהר).
שביתת השבת
זהו התוכן של שבת. יש בטלה ויש מנוחה. הגמרא אומרת שלגוי אסור לשבות (סנהדרין נח, ב) משום שתכלית האדם היא ליצור ולפתח את העולם. אם כן, מדוע לישראל הדבר מותר? נראה שצריך להסביר שאצל עם ישראל בעצם השביתה בשבת נוגעים בתכלית. בפיתוח העולם אנו מגלים עוד ועוד הופעות של הכח האלוהי שבבריאה. ואילו בשבת אנו מתרוממים לשורש המציאות. בכילוי המלאכה אנו מתדמים לרבש"ע ששבת מכל מלאכה יצרנית ומתחזקים באמונה ובטחון בה'.
מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (עבודה זרה ג, א) אינו רק במישור הטכני. מי שטורח במשך כל השבוע לרסן את תאוותיו ולתת בכורה לקודש, אזי בשבת יוכל ליהנות משני העולמות. אך מי שלא טורח בכל השבוע, אלא שקוע בחומריות, יהיה לו קשה יותר להתעלות בשבת. הוא יתַפֵש לצדדים הגשמיים יותר מאשר לצדדים הרוחניים. נדגיש שוב, קשה – אך לא מעכב. לפעמים באמת אין פניות במהלך השבוע וקצת נשכחים האידיאלים, ובשבת קודש, ממעלת היום ומאמץ האדם מצליחים להתרומם ולהתקדש.
גם ב'עשה טוב' – אפשר להתרכז באוכל שבסעודת השבת ומאידך אפשר לשים דגש על שירת הקודש ודברי התורה. אפשר ל'קדש' את השינה בשבת (או"ח רצ, א וראה שם באר היטב) ואפשר להשקיע בתפילה ובלימוד. כל זה קשור למי שטרח כאמור. אם במהלך כל ימי השבוע מתוכננים רוחנית לשבת, מצפים למדרגה הרוחנית הגבוהה – זוכים להשיגה כל אחד כפי הכנתו.
מעלת התדיר
אך עדיין, אם שבת מעלתה כל כך גבוהה, מדוע חוזרת היא כל שבוע? זה יכול חלילה להוזיל אותה כיון שרגילים אליה?
אלא ההסבר הוא שכיון שהעולם החומרי הוא כ"כ חזק, אין מנוס מהיות שבת כל שבוע. מו"ר, הרב זלמן מלמד, מסביר שמעלת התדיר והקדמתו היא משום חשיבותו הגדולה על פני המוספים. כלומר, התדיר קודם משום שאי אפשר בלעדיו, ולא מחוסר מעלה. יש מעלות ומעשים חשובים אבל אפשר לקבל את מה שצריך מהם פעם בשנה, אך לגבי שבת, א"א להתקיים בלעדיה, ולכן על אף מדרגתה הגבוהה היא נדרשת להיות תדירית.
וצריך לתת את הדעת לעובדה שהתרגלות לשבת קודש יכולה לגרום חלילה לרפיון ופגימה ביחס הנפשי אליה, ועל כן מוטל עלינו לבנות ולבסס בקרבנו את היחס הנכון לשבת כיום מלא בטעינה רוחנית, יום של התרוממות הנפש.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
וירא הכנסת אורחים בפרשה ובהפטרה ובשורת הולדת בן באורח ניסי - פרשת 'וירא'
אברהם אבינו והאישה השונמית מכניסי אורחים, ושניהם מתבשרים בהולדת בן, אשר אינם יודעים מה יעלה בגורלו. שרה והשונמית גבורת האימהות.
רביבים לימוד גמרא ועיון לנשים
חובה לנשים להרחיב ולהעמיק בלימוד התורה וההלכה, תוך הבנת ההיגיון הפנימי שבתורה, כפי שעולה מהתלמוד ומפרשיו | בכלל זה חובה ללמוד באופן כללי גם את המצוות שאינן נוגעות למעשה | פסקו הראשונים שאין ללמד את הבת תורה, שמא מתוך לימודה תורֶה היתר בדברים אסורים | אולם אישה שרוצה ללמוד מעצמה, רשאית ללמוד תנ"ך ותורה שבעל פה בעיון, ויש לה שכר על כך | בכל הדורות היו נשים שלמדו תורה והגיעו בה לרמה גבוהה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת וירא תשפז
בְּאֵלוֹנֵי מַמְרֵא – הוּא שֶׁנָּתַן לוֹ עֵצָה עַל הַמִּילָה . איך שאל אברהם אע"ה עצה אם לקיים ציווי המקום. וְהִנֵּה שְׁלֹשָׁה אֲנָשִׁים - אצל אברהם המלאכים נדמו כאנשים, גם אצל לוט נדמו כאנשים דכתיב וַיַּעַשׂ לָהֶם מִשְׁתֶּה וּמַצּוֹת אָפָה וַיֹּאכֵלוּ. והכתוב קראם מלאכים מה הטעם לשינוי לשון הכתוב. בְּיוֹם הַמִּשְׁתֶּה הֵבִיאוּ הַשָּׂרוֹת בְּנֵיהֶן עִמָּהֶן וְהֵנִיקָה אוֹתָם שרה. קשה איך היתה מותרת להניק את התינוקות של הגויים. ונפסק בשו"ע ישראלית לא תניק לבן עובד כוכבים אפילו בשכר.
וירא פרשת וירא – שותפים עם השם
איך ייתכן שהקב"ה בורא העולם אומר שאינו יכול להפוך את סדום מבלי לגלות זאת תחילה לאברהם אבינו? מה ההגיון?
