בית המדרש
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • פתחי עיון - הרב אלישיב קפקה
קטגוריה משנית
  • משנה וגמרא
  • תלמוד בבלי
  • קידושין
undefined
5 דק' קריאה
פתיחה בסוגיות קודמות ביארנו את מהות הקניין בקידושין, דהיינו מה בדיוק קונה האיש, וכן את יסודות הרצון בקידושין שהם מהווים יסוד עיקרי. ועוד ביררנו האם יסוד החיבור בין איש לאשה בנוי על ההנאה ממעשה הקידושין או שמא עצם המעשה הקנייני הוא הדבר המועיל. כעת נעבור להעמיק בקניינים עצמם. הקניין הראשון שמונה המשנה בריש המסכת הוא קניין כסף. ברור הדבר ששטר וביאה אינם אמצעי תשלום אלא צורת קניין (נעסוק בהם בעז"ה בסוגיות הבאות), ויש להבין האם קניין כסף דומה לשאר הקניינים במשנה או שמא שונה הוא באופן הקניין? סברא ופסוק כהקדמת יסודות עקרוניים בסוגיא זו נעמוד על נקודה משמעותית בכללי תורה, היחס בין סברות לפסוקים. דינים רבים בתורה נלמדים מפסוקים מפורשים או דרשות פסוקים. אך מה יהיה תוקף דינים שידועים מסברא? האם הם כדיני תורה או לא? יסוד ראשון שצריך להבין הוא 'סברא הוא למה לי קרא'. כלומר, התורה באה לחדש לנו התבוננויות חדשות על המציאות, דרכים אלוהיות להדרכת המציאות. החידוש יהיה אחד מהשנים: א. חידוש גמור – כעין פדיון הבן. ב. חידוש בגדרים – כגון באיסורי גזילה. אך דבר שאין בו שום חידוש מעבר להבנה הפשוטה, אין צורך בציווי של תורה. אין ציווי בתורה לאכול ולשתות. אין ציווי לישון. אלו הם דברים שמיסודי החיים, ועל גביהם באה התורה ומבארת לנו את הדרך להתקרב אליו יתברך. וראיתי דברים חשובים שכותב הבית אפרים1 (אבה"ע סימן נח):
ועכ"פ דבר ברור הוא דמה דאמרינן סברא הוא דאורייתא וכל הש"ס מלא מסברת התנאים והאמוראים וסומכים על זה בדאורייתא בין להקל ובין להחמיר... ויותר נלענ"ד דבמקום שעיקר הדבר מבואר בתורה אלא שיפול ספק בענין אז יש לילך אחר הסברא מדאורייתא... אבל במקום שהענין מחודש לגמרי ולולי הסברא לא הי' מקום לספק שיהי' זה מה"ת וחכמים החזיקו הענין מצד סברתם ... זהו שנקרא מדברי סופרים והרבה דברים שתקנו חכמינו ז"ל שהם מצד סברא כגון נר חנוכה וכיוצא שחייבה סברתם שראוי לעשות זכר לנר בהדלקה וכן שאר תקנות חז"ל ודאי שדרכיהם דרכי נועם מצד הסברא הישרה ומ"מ אינן ד"ת רק דברי סופרים לבד:
האם שווה כסף הוא סברא או פסוק ומכאן, שאם יש לימוד של תורה על דין מסוים, הרי לן שיש בו מימד כלשהו של חידוש וצריך לבררו. על גבי הלימוד של הגמרא 'קיחה-קיחה' משדה עפרון, שם למדנו שיש קניין כסף בקידושין, יש דין שגם שווה כסף מועיל. תוס' (ב, א ד"ה שווה כסף) שואלים מנלן ששווה כסף ככסף? ולמסקנה עונים שלומדים זאת מעבד עברי. ומשמע שצריך פסוק. ולכאורה לא מובנת עצם ההוו"א, שכן מדוע יש צורך כלל בפסוק כדי ללמוד ששווי של כסף הרי הוא ככסף, והרי כל עניינו של הכסף הוא שוויו?! לעומת תשובת התוס' עומדת תשובת הר"ן (ברי"ף א, א ד"ה איסר) הכותב שאין צורך בפסוק כאשר שני הצדדים רוצים בדבר. וז"ל:
אבל לגבי קידושין כיון שהיא מתרצית בדבר וניחא לה בשוה כסף לא צריך קרא לרבויי דמסברא אית לן דכל כה"ג שוה כסף ככסף הוא.
מהות קניין כסף וצ"ע במה נחלקו. ננסה לעמוד על ציווי התורה בענייני קניינים בכלל ובקידושין בפרט. מהות קניין בכלל היא ההסכמה להחלת חלות חדשה, העברת בעלות וכדו'. והסכמה זו צריכה הבעה של מוחלטות, וזאת ע"י מעשה הקניין. והנה אם יש צורך בלימוד שכסף קונה בקידושין אזי יש נקודת חידוש שצריך לברר מהי. הכסף כמושג הוא אמצעי, הוא אינו התכלית הנקנית. לפעמים נח לאדם לקבל את הכסף כי אז יש לו אפשרויות רבות למימוש נכסיו. אך לפעמים יש עדיפות דווקא למוצר שווה כסף שכן, המוצר הוא התכלית המבוקש, ואינו צריך לטרוח עוד. ואמנם נחלקו בגמרא (ב"מ מח, א) האם מדין תורה מעות קונות במטלטלין או לא. כלומר, האם יש כח באמצעי לייצר גמירות דעת ומציאות חדשה או לא. להלכה קיי"ל כרבי יוחנן שמעות קונות. נחלקו האחרונים במהותו של קניין כסף בכלל, כיצד פועל. האם הוא מעשה סמלי או שמא הוא תחילת פרעון התמורה. כותב הסמ"ע (חו"מ קצ, ס"ק א):
דפחות מפרוטה אין חשיבות לקנות בו. ואיירי דוקא בשנתן לו השוה פרוטה על דמי הפרעון והשאר זקף עליו במלוה... אבל אין לומר דלא איירי כאן בכסף שנותן בשביל שיווי המקח, אלא שנותן לו פרוטה שבפרוטה זו נשתעבדו זה לזה, זה לקנות וזה למכור, ושאין אחד יכול לחזור
בו, דומיא דקנין שטר וחזקה וקנין סודר, דזה אינו,
דהא קנין כסף נלמד משדה עפרון [עיין קדושין ב' ע"א] וכסף הנזכר בשדה עפרון היה דמי שיווי השדה:
כלומר לפי הסמ"ע כל קניין כסף עובד על ההתרצות בשל התחלת נתינת התמורה, במילים אחרות קניין כסף הוא 'שוויות'. ואולי סברתו לפי המבואר לעיל, שכסף עניינו התמורה, ועל כן מה שגומר את הקניין הוא קבלת השווי. אך הט"ז חולק עליו וכותב (שם, על סעיף ב):
מ"ש סמ"ע סק"א דכל שלא נתן בתורת שיווי מקח אינו קונה, לא הבנתי דבריו, דהא כתב רמ"א סעיף י' באמר ערבוני יקן קנה הכל. ועוד, הא גם גבי קנין דאשה בכסף נלמד מעפרון כמו דאיתא ריש קדושין, וזה פשוט דבאשה קונה אותה דרך נתינה לחוד ולא בתורת שיווי מה שהיא שוה:
נראה לי שמקשה הט"ז, הכיצד יסכים אדם לקבל תמורה חלקית בלבד?! אלא ודאי שכסף אינו אלא מעשה קנייני ולא תמורה, ומוכח כן מקידושי אשה שהרי פשיטא שאין שוויה פרוטה. האבני מילואים (כט, ס"ק א) דוחה את קושיית הט"ז, ולומד מדברי הרא"ש (ב"מ א, מח) שכסף קידושין אפילו בפרוטה הוא אכן כסף שיווי, ובזה היא מתרצה. אבן האזל (מכירה א, ד) דוחה את הטענה של האב"מ ומחלק בין כסף קידושין לכסף מכירה, וזה מסקנת דבריו:
המורם מדברינו דכסף מכירה וכסף קדושין הם שני ענינים דכסף מכירה הוא כסף שיווי וכסף קדושין הוא כסף קנין. ומה שכ' הא"מ דהא ילפינן קנין דאשה מקנין דשדה עפרון לק"מ דלא ילפינן אלא גז"ש דקיחה קיחה. דקיחה דאשה הוא בכסף אבל לא ילפינן מעיקר דין קנין שדה וכמש"כ הר"ן בהלכות בהא דאימא אף בחליפין. דרק לשון קיחה הוא דגמרינן דבכסף הוא.
שיוך המחלוקות והנה נראה שמה שנחלקו הראשונים תוס' ור"ן הוא מקביל אל היסודות המופיעים במח' האחרונים סמ"ע וט"ז הנ"ל. תוס' סובר כט"ז, כסף הוא קניין, ועל כן יש צורך בחידוש הסיבה שיש מקום לבירור דינו של שווה כסף ואינו מסברא הוא משום שכסף עניינו קניין ולא שווי, ועל כן מה שחידשה תורה שאמצעי קונה באשה, לא בהכרח נאמר גם במוצר מוגמר. שהרי האשה המעוניינת בקידושין אינה באה לשם החפץ המסוים כבשאר מקח. אלא לשם התקשרות עם איש זה, ועל כן הו"א שרק כסף ממש שנח וזמין יותר לכל הקניינים יועיל – קמ"ל הפסוק מעבד עברי שאף שווה כסף מועיל. לעומתם אומרים ר"ן וסמ"ע שכסף עניינו שוויות, ואם חידשה תורה שכסף מועיל בקניין אשה הרי ממילא כלול בזה גם שווה כסף. מהות קניין כסף בקידושין לסיום אביא מרגלית יפה ששמעתי ממו"ר ר' זלמן ביאור על דברי הרמב"ם (ג, כא):
אף על פי שעיקר הדברים כן הוא נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה כסף וכו'.
ועוד יותר מכך, מופיע בפוסקים שנהגו לקדש בטבעת (שו"ע לא, ב; רמ"א כז, א). מדוע נהגו כך? מה העניין דווקא בכסף או שוויו? אלא ודאי שאין הקידושין קניין ממוני, כמבואר במקומו, אלא ביטוי של התקשרות של האיש והאשה, ועניינו של הכסף הוא המחויבות והדאגה הממונית של הבעל לאשתו. ולכן נהגו שזה היסוד הראשוני של החתונה, כאדם שמקשט את אשתו.
^ 1.
ר' אפרים זלמן מרגליות מבראד.
סרטונים קצרים
שיעורים פופולריים
שיעורים פופולריים
שיעורים חדשים
שיעורים חדשים
את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il