ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
התביעה: התובע טוען שהוא בר מצרא, ולכן תובע מבית הדין לחייב את המוכר למכור לו את הדירה, ולא לנתבעים. לטענתו, הוא זקוק לדירה משום שדירתו צפופה והוא היה שמח להרחיב את דירתו.
תשובת הנתבעים:ראשית, הנתבעים טוענים, שאם לא יוכלו לקנות דירה יצטרכו לחפש דירה בשכונה אחרת, ואולי אף בעיר אחרת, ואם כן הם יפסידו הרבה מאוד מכך, ואין בכך משום עשיית הישר והטוב. שנית, טוענים הנתבעים, שהם שמעו על הדירה המדוברת מהתובע בעצמו, ולכן הוא איבד את טענת בר מצרא שלו.
פסק הדין :בית הדין קבע שעל הנתבעים להסתלק מהחוזה, והתובע יוכל להיכנס במקומם באותם תנאים. עם זאת, מאחר שישנם פרטים שעדיין לא נסגרו בחוזה, והמשא ומתן עלול להימשך זמן רב ולגרום הפסדים למוכר, קבע בית הדין שעל התובע לסיים את המשא ומתן תוך מספר ימים מצומצם, ואף להפקיד את התשלום הראשון עד לתאריך זה.
הנימוקים:בגמרא במסכת בבא מציעא (קח.) מובא דינא דבר מצרא, שעל פיו, כאשר נמכרת קרקע, לבעל הקרקע הסמוכה (=המצרן) עומדת זכות ראשונים לקנות את אותה הקרקע. ככלל, זכות זו היא גם בשלב שקודם המכירה, וגם אם הקרקע כבר נמכרה לאחר, שאז יכול המצרן לתבוע את הקונה לקבל את הקרקע במקומו, ונמא הקונה נעשה כשלוחו של המצרן. יסוד זכותו של המצרן נלמד מהפסוק 'ועשית הישר והטוב'.
אמנם בשו"ע (חושן משפט סימן קעה סעיף מז) נפסק: "המוכר לאשה... אין בו משום דינא דבר מצרא".
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
56 - מקח טעות ואונאה במכירת רכב
57 - פסק דין: טענת בר מצרא בזוג שקנה דירה
58 - טענת בר מצרא כשלקונה נגרם הפסד
טען עוד
לאור זאת, נחלקו הראשונים בשאלה, האם אשה נשואה, שיש לה בעל שטורח עבורה, גם כן אינה מחויבת להעביר את הקרקע למצרן? הרי"ף (מובא בעיטור אות מ - מכירת קרקעות) כתב שלאשה נשואה אין חיוב להעביר את הקרקע למצרן, ואילו הרשב"א (שו"ת חלק ג סי' קסז) והריב"ש (שו"ת סי' שסט) כתבו שיש לה חיוב ככל קונה.
גם לדעות שבאופן עקרוני באשה נשואה אין חיוב, יש לדון מה הדין כאשר האשה קונה בנכסים הנתונים לשליטת הבעל - נכסי מלוג, שהרי בנכסים אלו הבעל הוא שטורח ולא האשה. מלשון הסמ"ע (סקפ"ג) משמע, שבנכסי מלוג בוודאי שהאשה מחויבת להעביר למצרן, וכן משמע גם מדברי ערוה"ש (אות ל).
הריב"ש (שם) מציין, שלא זו בלבד שלאשה שקנתה נכס יש עדיפות על המצרן, אלא גם לבעלה שקנה עמה. בטעם הדין נחלקו האחרונים. לדעת הסמ"ע (סקפ"ו), הטעם הוא שהרי סוף סוף קנו ביחד. אבל מדברי הגר"א משמע, שהטעם הוא שלבעל יש זכות פירות בחלקה של האשה, ולכן הבעל נחשב מצרן מחמת נכסי אשתו, וכדבריו מבואר בריב"ש עצמו. ואם כן, הריב"ש סובר שגם באשה נשואה, וגם אם קנתה מנכסי מלוג שלה, עדיין יש לה עדיפות על המצרן.
על פי טעמו של הגר"א עולה, שכל זמן שהזוג הקונה עוד לא קנה את הדירה, כמו בנדון דידן שחוזה המכר עוד לא נכתב, אין לבעל עדיפות על המצרן, שהרי זכותו נובעת רק מכך שהוא מצרן בנכסי אשתו.
נמצא, שגם לדעות הראשונים הסוברות שגם לאשה נשואה יש עדיפות על המצרן, שיטת הסמ"ע וערוך השולחן שזה רק בנכסים שאין לבעלה רשות בהם ולא יטרח בהם. וגם לדעת הריב"ש הסובר שעדיין יש לה עדיפות על המצרן, זה דווקא אם כבר קנתה את הנכס, אבל קודם שקנתה - המצרן עדיף.
לגבי טענתם של הנתבעים, לפיה אין להם מקום אחר לגור, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן קעה סעיף מט): "אם הלוקח לית ליה ארעא, ודחיקא ליה שעתא, והמצרן אין צריך לה רק להרווחא בעלמא, יש אומרים דלית ביה משום דינא דבר מצרא, ויש חולקים. ומדברי מוהר"ם נראה כסברא ראשונה".
כלומר, יש עדיפות לקונה שאין לו היכן לגור על פני מצרן שרק רוצה להרחיב את הנכס שלו. אמנם, בנדון דידן גם לתובע וגם לנתבע יש דירות, ושניהם טענו כי הם סובלים מצפיפות, ועל כן, נשאר המצרן עדיף על הקונה.
ביחס לטענתם של הנתבעים שהיות שהם שמעו על הדירה מהתובע, אין לו יותר זכות בר מצרא, כתב בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה סעיף כט): "בא הלוקח ונמלך בבן המצר, ואמר לו הרי פלוני בן המצר שלך רוצה למכור לי שדה זו, אלך ואקח ממנו, ואמר ליה לך וקח, לא איבד זכותו".
ולכן גם אם טענתו של הנתבע, שהתובע הוא שהפנה אותו למוכר, נכונה, אין הדבר פוגע בזכותו של המצרן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן בית מלון נחשב כצרכי הרבים ולכן רשאים לעשות בחול המועד כל הנצרך אפילו במעשה אומן
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
