ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
התביעה: התובע טוען שהוא בר מצרא, ולכן תובע מבית הדין לחייב את המוכר למכור לו את הדירה, ולא לנתבעים. לטענתו, הוא זקוק לדירה משום שדירתו צפופה והוא היה שמח להרחיב את דירתו.
תשובת הנתבעים:ראשית, הנתבעים טוענים, שאם לא יוכלו לקנות דירה יצטרכו לחפש דירה בשכונה אחרת, ואולי אף בעיר אחרת, ואם כן הם יפסידו הרבה מאוד מכך, ואין בכך משום עשיית הישר והטוב. שנית, טוענים הנתבעים, שהם שמעו על הדירה המדוברת מהתובע בעצמו, ולכן הוא איבד את טענת בר מצרא שלו.
פסק הדין :בית הדין קבע שעל הנתבעים להסתלק מהחוזה, והתובע יוכל להיכנס במקומם באותם תנאים. עם זאת, מאחר שישנם פרטים שעדיין לא נסגרו בחוזה, והמשא ומתן עלול להימשך זמן רב ולגרום הפסדים למוכר, קבע בית הדין שעל התובע לסיים את המשא ומתן תוך מספר ימים מצומצם, ואף להפקיד את התשלום הראשון עד לתאריך זה.
הנימוקים:בגמרא במסכת בבא מציעא (קח.) מובא דינא דבר מצרא, שעל פיו, כאשר נמכרת קרקע, לבעל הקרקע הסמוכה (=המצרן) עומדת זכות ראשונים לקנות את אותה הקרקע. ככלל, זכות זו היא גם בשלב שקודם המכירה, וגם אם הקרקע כבר נמכרה לאחר, שאז יכול המצרן לתבוע את הקונה לקבל את הקרקע במקומו, ונמא הקונה נעשה כשלוחו של המצרן. יסוד זכותו של המצרן נלמד מהפסוק 'ועשית הישר והטוב'.
אמנם בשו"ע (חושן משפט סימן קעה סעיף מז) נפסק: "המוכר לאשה... אין בו משום דינא דבר מצרא".
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
56 - מקח טעות ואונאה במכירת רכב
57 - פסק דין: טענת בר מצרא בזוג שקנה דירה
58 - טענת בר מצרא כשלקונה נגרם הפסד
טען עוד
לאור זאת, נחלקו הראשונים בשאלה, האם אשה נשואה, שיש לה בעל שטורח עבורה, גם כן אינה מחויבת להעביר את הקרקע למצרן? הרי"ף (מובא בעיטור אות מ - מכירת קרקעות) כתב שלאשה נשואה אין חיוב להעביר את הקרקע למצרן, ואילו הרשב"א (שו"ת חלק ג סי' קסז) והריב"ש (שו"ת סי' שסט) כתבו שיש לה חיוב ככל קונה.
גם לדעות שבאופן עקרוני באשה נשואה אין חיוב, יש לדון מה הדין כאשר האשה קונה בנכסים הנתונים לשליטת הבעל - נכסי מלוג, שהרי בנכסים אלו הבעל הוא שטורח ולא האשה. מלשון הסמ"ע (סקפ"ג) משמע, שבנכסי מלוג בוודאי שהאשה מחויבת להעביר למצרן, וכן משמע גם מדברי ערוה"ש (אות ל).
הריב"ש (שם) מציין, שלא זו בלבד שלאשה שקנתה נכס יש עדיפות על המצרן, אלא גם לבעלה שקנה עמה. בטעם הדין נחלקו האחרונים. לדעת הסמ"ע (סקפ"ו), הטעם הוא שהרי סוף סוף קנו ביחד. אבל מדברי הגר"א משמע, שהטעם הוא שלבעל יש זכות פירות בחלקה של האשה, ולכן הבעל נחשב מצרן מחמת נכסי אשתו, וכדבריו מבואר בריב"ש עצמו. ואם כן, הריב"ש סובר שגם באשה נשואה, וגם אם קנתה מנכסי מלוג שלה, עדיין יש לה עדיפות על המצרן.
על פי טעמו של הגר"א עולה, שכל זמן שהזוג הקונה עוד לא קנה את הדירה, כמו בנדון דידן שחוזה המכר עוד לא נכתב, אין לבעל עדיפות על המצרן, שהרי זכותו נובעת רק מכך שהוא מצרן בנכסי אשתו.
נמצא, שגם לדעות הראשונים הסוברות שגם לאשה נשואה יש עדיפות על המצרן, שיטת הסמ"ע וערוך השולחן שזה רק בנכסים שאין לבעלה רשות בהם ולא יטרח בהם. וגם לדעת הריב"ש הסובר שעדיין יש לה עדיפות על המצרן, זה דווקא אם כבר קנתה את הנכס, אבל קודם שקנתה - המצרן עדיף.
לגבי טענתם של הנתבעים, לפיה אין להם מקום אחר לגור, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן קעה סעיף מט): "אם הלוקח לית ליה ארעא, ודחיקא ליה שעתא, והמצרן אין צריך לה רק להרווחא בעלמא, יש אומרים דלית ביה משום דינא דבר מצרא, ויש חולקים. ומדברי מוהר"ם נראה כסברא ראשונה".
כלומר, יש עדיפות לקונה שאין לו היכן לגור על פני מצרן שרק רוצה להרחיב את הנכס שלו. אמנם, בנדון דידן גם לתובע וגם לנתבע יש דירות, ושניהם טענו כי הם סובלים מצפיפות, ועל כן, נשאר המצרן עדיף על הקונה.
ביחס לטענתם של הנתבעים שהיות שהם שמעו על הדירה מהתובע, אין לו יותר זכות בר מצרא, כתב בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה סעיף כט): "בא הלוקח ונמלך בבן המצר, ואמר לו הרי פלוני בן המצר שלך רוצה למכור לי שדה זו, אלך ואקח ממנו, ואמר ליה לך וקח, לא איבד זכותו".
ולכן גם אם טענתו של הנתבע, שהתובע הוא שהפנה אותו למוכר, נכונה, אין הדבר פוגע בזכותו של המצרן.
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
"בזאת התורה" - איזו תורה?
"עין במר בוכה ולב שמח"
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הנאה ממעשה שבת
שלושה שותפים באדם
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
