ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- הלכה פסוקה
- משפחה חברה ומדינה
- דיני ממונות וצדקה
- קניה ומכירה
התביעה: התובע טוען שהוא בר מצרא, ולכן תובע מבית הדין לחייב את המוכר למכור לו את הדירה, ולא לנתבעים. לטענתו, הוא זקוק לדירה משום שדירתו צפופה והוא היה שמח להרחיב את דירתו.
תשובת הנתבעים:ראשית, הנתבעים טוענים, שאם לא יוכלו לקנות דירה יצטרכו לחפש דירה בשכונה אחרת, ואולי אף בעיר אחרת, ואם כן הם יפסידו הרבה מאוד מכך, ואין בכך משום עשיית הישר והטוב. שנית, טוענים הנתבעים, שהם שמעו על הדירה המדוברת מהתובע בעצמו, ולכן הוא איבד את טענת בר מצרא שלו.
פסק הדין :בית הדין קבע שעל הנתבעים להסתלק מהחוזה, והתובע יוכל להיכנס במקומם באותם תנאים. עם זאת, מאחר שישנם פרטים שעדיין לא נסגרו בחוזה, והמשא ומתן עלול להימשך זמן רב ולגרום הפסדים למוכר, קבע בית הדין שעל התובע לסיים את המשא ומתן תוך מספר ימים מצומצם, ואף להפקיד את התשלום הראשון עד לתאריך זה.
הנימוקים:בגמרא במסכת בבא מציעא (קח.) מובא דינא דבר מצרא, שעל פיו, כאשר נמכרת קרקע, לבעל הקרקע הסמוכה (=המצרן) עומדת זכות ראשונים לקנות את אותה הקרקע. ככלל, זכות זו היא גם בשלב שקודם המכירה, וגם אם הקרקע כבר נמכרה לאחר, שאז יכול המצרן לתבוע את הקונה לקבל את הקרקע במקומו, ונמא הקונה נעשה כשלוחו של המצרן. יסוד זכותו של המצרן נלמד מהפסוק 'ועשית הישר והטוב'.
אמנם בשו"ע (חושן משפט סימן קעה סעיף מז) נפסק: "המוכר לאשה... אין בו משום דינא דבר מצרא".
הלכה פסוקה (260)
הרב ש.ב.ורנר
56 - מקח טעות ואונאה במכירת רכב
57 - פסק דין: טענת בר מצרא בזוג שקנה דירה
58 - טענת בר מצרא כשלקונה נגרם הפסד
טען עוד
לאור זאת, נחלקו הראשונים בשאלה, האם אשה נשואה, שיש לה בעל שטורח עבורה, גם כן אינה מחויבת להעביר את הקרקע למצרן? הרי"ף (מובא בעיטור אות מ - מכירת קרקעות) כתב שלאשה נשואה אין חיוב להעביר את הקרקע למצרן, ואילו הרשב"א (שו"ת חלק ג סי' קסז) והריב"ש (שו"ת סי' שסט) כתבו שיש לה חיוב ככל קונה.
גם לדעות שבאופן עקרוני באשה נשואה אין חיוב, יש לדון מה הדין כאשר האשה קונה בנכסים הנתונים לשליטת הבעל - נכסי מלוג, שהרי בנכסים אלו הבעל הוא שטורח ולא האשה. מלשון הסמ"ע (סקפ"ג) משמע, שבנכסי מלוג בוודאי שהאשה מחויבת להעביר למצרן, וכן משמע גם מדברי ערוה"ש (אות ל).
הריב"ש (שם) מציין, שלא זו בלבד שלאשה שקנתה נכס יש עדיפות על המצרן, אלא גם לבעלה שקנה עמה. בטעם הדין נחלקו האחרונים. לדעת הסמ"ע (סקפ"ו), הטעם הוא שהרי סוף סוף קנו ביחד. אבל מדברי הגר"א משמע, שהטעם הוא שלבעל יש זכות פירות בחלקה של האשה, ולכן הבעל נחשב מצרן מחמת נכסי אשתו, וכדבריו מבואר בריב"ש עצמו. ואם כן, הריב"ש סובר שגם באשה נשואה, וגם אם קנתה מנכסי מלוג שלה, עדיין יש לה עדיפות על המצרן.
על פי טעמו של הגר"א עולה, שכל זמן שהזוג הקונה עוד לא קנה את הדירה, כמו בנדון דידן שחוזה המכר עוד לא נכתב, אין לבעל עדיפות על המצרן, שהרי זכותו נובעת רק מכך שהוא מצרן בנכסי אשתו.
נמצא, שגם לדעות הראשונים הסוברות שגם לאשה נשואה יש עדיפות על המצרן, שיטת הסמ"ע וערוך השולחן שזה רק בנכסים שאין לבעלה רשות בהם ולא יטרח בהם. וגם לדעת הריב"ש הסובר שעדיין יש לה עדיפות על המצרן, זה דווקא אם כבר קנתה את הנכס, אבל קודם שקנתה - המצרן עדיף.
לגבי טענתם של הנתבעים, לפיה אין להם מקום אחר לגור, כתב הרמ"א (חושן משפט סימן קעה סעיף מט): "אם הלוקח לית ליה ארעא, ודחיקא ליה שעתא, והמצרן אין צריך לה רק להרווחא בעלמא, יש אומרים דלית ביה משום דינא דבר מצרא, ויש חולקים. ומדברי מוהר"ם נראה כסברא ראשונה".
כלומר, יש עדיפות לקונה שאין לו היכן לגור על פני מצרן שרק רוצה להרחיב את הנכס שלו. אמנם, בנדון דידן גם לתובע וגם לנתבע יש דירות, ושניהם טענו כי הם סובלים מצפיפות, ועל כן, נשאר המצרן עדיף על הקונה.
ביחס לטענתם של הנתבעים שהיות שהם שמעו על הדירה מהתובע, אין לו יותר זכות בר מצרא, כתב בשולחן ערוך (חושן משפט סימן קעה סעיף כט): "בא הלוקח ונמלך בבן המצר, ואמר לו הרי פלוני בן המצר שלך רוצה למכור לי שדה זו, אלך ואקח ממנו, ואמר ליה לך וקח, לא איבד זכותו".
ולכן גם אם טענתו של הנתבע, שהתובע הוא שהפנה אותו למוכר, נכונה, אין הדבר פוגע בזכותו של המצרן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
