ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- ימים נוראים
- חודש אלול
- מדורים
- קוממיות
- הרה"ג אברהם שפירא זצ"ל
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אסתר בת רחל
ב"ה זוכים אנו לעמוד בפתחו של חודש אלול, חודש הרחמים. בפרשתנו אנו קוראים על מצות מינוי שופטים, ומצות מינוי המלך: "שום תשים עליך מלך... ולא יסור לבבו... וקרא בו כל חייו".
מהותו של מלך הוא כדברי הגמ' במס' הוריות (י') שאין על גביו אלא ה' אלוקיו, מלך שירא מה' ואינו ירא מבשר ודם. ובירושלמי (הוריות) אמרו כי באותה תקופה שברח דוד מאבשלום, אילו חטא, היה מתכפר בכבשה, כהדיוט, ולא בשעיר, כמלך, כיוון שהיה עליו מורא בשר ודם, ואינו בגדר מלך.
והנה בספר שמואל (פרק ח' ה') באו זקני ישראל לשמואל: "ויאמרו אליו אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכיך, עתה שימה לנו מלך לשפטנו ככל הגויים, וירע הדבר בעיני שמואל. ויאמר ד' אל שמואל... לא אותך מאסו כי אותי מאסו ממלוך עליהם". וצריך ביאור, הרי יש מצווה של מינוי מלך ומדוע בקשתם נחשבת כמאיסה בה'? ביאור העניין הוא, הרי בדברם אל שמואל הקדימו לומר, אתה זקנת ובניך לא הלכו בדרכך וידוע כי שמואל הנביא מת בהיותו בן חמישים ושתיים, ואם כן איך אמרו לו, אתה זקנת? אלא כוונת דבריהם היה לומר כי הדור החדש צריך הנהגה חדשה, רוח אחרת, מנטליות שונה, צריך לבוא לקראת העם בכמה דברים. והראיה לכך, שהרי גם בניך כבר שונים ממך. על זה אמר לו ה', אותי מאסו, את דבר ה' שבפיך שהרי הנהגת שמואל היא הנהגה ע"פ תורת ה', ובתורת ה' אין הבדל בין דור זה לדור שני.
בעמדנו בחודש אלול, ימי ההכנה לקראת קבלה מחדש של מלכות ד' עלינו, יש לשנן ולזכור מהותה של מלכות. מלכות ד' היא תורה, בספר שופטים נאמר: "בימים ההם אין מלך בישראל" ופירש האבן עזרא בשם רבי יהודה הלוי, כי אין מלך - אין תורה בישראל. תורה ומלכות חד הם.
"השיבנו אבינו לתורתך וקרבנו מלכנו לעבודתך... סלח לנו אבינו כי חטאנו", בתורה ובסליחה אנו פונים בתואר "אבינו" וביאר הטור (קט"ו) מפני שהאב חייב ללמד את בנו תורה, ועל אף שלשון "אבינו" נאמר גם ביחס לתשובה, והחזירנו בתשובה כוונת הדברים היא, שבקשתנו שתהיה התשובה מתוך תורה ויחד עם תורה. וכפי שנהג משה רבינו לאחר חטא העגל, "ומשה ייקח את האהל... והיה כל מבקש ה' ויצא אל אהל מועד", וביאר שם התרגום יונתן, שכל מי ששב בתשובה בלב שלם יצא אל משכן בית אולפנא.
השיבה שופטינו כבראשונה ויועצנו כבתחילה והסר ממנו יגון והנחה, ומלוך עלינו אתה ד' לבדך בחסד וברחמים אמן ואמן.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.













