ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- שבת ומועדים
- יום כיפור
- ענינו של יום
לימוד השיעור מוקדש להצלחת
עם ישראל
על אף שהתורה קוראת לאיסורים שמוטלים עלינו ביום הכיפורים, כמו האיסור על אכילה ושתייה, רחיצה וכו' "עינויים", הרמב"ם משנה את כל הנימה של העניין ביצירתו המופלאה "משנה תורה". שם הוא קורא לחלק שעוסק ביום הכיפורים "שביתת עשור" - יום השבת והמנוחה שחל בעשרה בחודש תשרי. זה פחות יום "תענית" ויותר יום שביתה והפוגה מכל הצרכים הגשמיים כגון אכילה, רחיצה וכו'. יום הכיפורים איננו יום של כאב ועצבות, שהם המאפיינים של צום תשעה באב, אלא יום של שלווה וערגה פנימית לכך שהחלק הטוב יותר שיש בנו יתחזק. אחד הלקחים הגדולים של יום הכיפורים הוא שהשלווה הפנימית מושגת רק באמצעות מידה של הפרדה מכל העיסוקים הגשמיים שלוחצים עלינו כל הזמן. כדי באמת ובתמים לחיות בעולם הזה היטב, אדם צריך תמיד להרחיק את עצמו, ולו טיפה, מאותו עולם עצמו.
עוד לקח חזק אבל ברור מאוד מיום הכיפורים הוא התוצאות המבורכות של היכולת שלנו לבקש סליחה ולסלוח. את זה קל יותר לומר מלעשות, כמובן. פגיעות אישיות שאנשים אחרים פגעו בנו מותירות בנו צלקות עמוקות וכואבות. לכן סליחה, במובן האמיתי ביותר של המילה, היא מעשה כואב ומתיש רגשית. אף-על-פי כן, סליחה היא בעצם האמצעי העיקרי שיש לנו לנקות את נשמתנו ואת האני הפנימי שלנו. היא מסלקת את המרירות השוחקת שמשנה לרעה את האישיות ואת האופי שלנו. עיסוק בפגיעות מהעבר רק מעצים את הכאב ואת העלבון שהן גרמו לו במקור. סליחה מאפשרת לאדם להמשיך הלאה ולא לעסוק באירועים שחלפו ולחיות מחדש את הכאב ואת המבוכה.
אנחנו לא עם ש"מפנה את הלחי השנייה", ובוודאי יש נסיבות שאינן מצדיקות מחילה, אבל בעיקרו של דבר, סליחה היא צעד חיובי שעוזר לנו לבנות את האני הרוחני שלנו ולעדן את אופיינו.
גם בקשת סליחה היא דבר שקשה לבצע בפועל. המילים "טעיתי" או "אני באמת מצטער" הן מילים שקשה לנו להוציא מהפה. באופן פרדוקסלי, קל לנו הרבה יותר לומר את המילים האלה לאלקים, כביכול, מאשר לבני אדם כמונו. למעשה, ככל שאנחנו קרובים יותר לאדם - קרוב משפחה, חבר, בן-זוג, שותף לעסקים, עובד, מעביד - שפגענו בו במילים או במעשים, קשה לנו יותר לבקש ממנו סליחה. עם זה, הסליחה שאלקים סולח לנו מותנית ביכולת שלנו לסלוח לזולתנו.
אדם שאיננו מסוגל לסלוח ושנוהג בתובעות מוגזמת ביחסים בין-אישיים יזכה ליחס דומה משמים. יום הכיפורים תובע מאתנו חרטה, שפלות רוח ושלוות נפש שיכולות להכיל גם את כל סביבתנו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

אורות התשובה - הרב הראל כהן השתלבות הפרט בתשובת הצדיקים והכלל
אורות התשובה פרק ח, ו' - ז'
השיעור עוסק באופן שבו תשובת הצדיקים מאירה את המציאות כולה, ובאפשרות של האדם הפרטי להיכלל בתשובתם הכללית כדי להתעלות מנפילותיו וממכאוביו. בנוסף, מוסבר כיצד החטא סותר ופוצע את ההרמוניה העולמית, בעוד תהליך התשובה מאחה את הקרעים ומשיב את השלמות והאור לכל סדרי ההוויה.

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.













