ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- עיונים בעניני חנוכה
- ספריה
- מועדים
- שיחות לחנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל
אמנם, גם על דברי הרמב"ם השיג הרמב"ן, ושאל שאלות רבות שעיקרם הוא הדבר הידוע ומפורסם שיש חילוק רב בדיני התורה בין מצוות שיסודם מדברי תורה ובין מצוות שעיקרם מדברי סופרים. ואם כל מצוה מדברי חכמים אנו מצווים עליה גם מן התורה, היכן נותר מקום לחילוק זה? לדעת הרמב"ן נאמרה מצות "לא תסור" רק על מה שנוגע לפירוש דברי התורה על ידי חכמים, כמו ארבעה בתים בתפילין, המלאכות האסורות בשבת, ועוד. אבל תקנות חכמים וגזירותיהם אין בהם לדעת הרמב"ן משום "לא תסור".
אולם, מצינו שגם בדברי הרמב"ן נתייחדה מצות הדלקת הנרות בחנוכה מכל תקנות חכמים, והיא מיוסדת על פי התורה שבכתב המסורה למשה, ולא רק על ידי תקנת חכמים מאוחרת. כך כתב הרמב"ן בפירושו לתורה על פרשת "בהעלותך" ביחס להגדה המספרת על חולשת דעתו של אהרן שלא היה בחנוכת המזבח עם הנשיאים, וניחמו הקב"ה בהדלקת נרות המנורה, וזה לשונו: "שענין ההגדה לרמוז מן הפרשה על חנוכה של נרות שהיתה בזמן בית שני על ידי אהרן ובניו, רצוני לומר חשמונאי ובניו. ובלשון הזה מצאתיה במגילת סתרים לרבינו נסים שהיה מגאוני בבל, ואמר ראיתי במדרש כיון שהקריבו שנים עשר שבטים ולא הקריב שבט לוי, אמר לו הקב"ה למשה: דבר את אהרן ואמרת אליו יש חנוכה אחרת שיש בה הדלקת הנרות, ואני עושה בה לישראל על ידי בניך נסים ותשועה, וחנוכה שקרויה על שמם והיא חנוכת בני חשמונאי".
כן מוסיף הרמב"ן, שנאמר עוד במדרש תנחומא ובמדרש רבה: "אמר לו הקב"ה למשה לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן. הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגים, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו, וכל הברכות שנתתי לך לברך את בני אינם בטלים לעולם". ועוד מוסיף: "והנה דבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטלים מפני חורבנו, אף הנרות בטלות! אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותינו, וכן ברכת כהנים הסמוכה לחנוכת הנשיאים נוהגת לעולם".
נראה מדברי הרמב"ן שיש צד חיוב וקדושה בנרות החנוכה הנמשך מהדלקת הנרות במקדש, ממה שדימה הדלקת נרות אלו לברכת כהנים שהם נמשכים היום ממה שהיה במקדש. וידוע שלדעת רוב הפוסקים מצות ברכת כהנים היום היא מן התורה. אם כן, מצאנו שגם לרמב"ן, החולק על הרמב"ם בדין "לא תסור" אם ניתן להצמידו אל תקנת חכמים, בהדלקת הנרות גם הוא סמך וחיבר את הדלקת הנרות היום להדלקת נרות המקדש.
לדברי גדולים אלו יש לצרף את הנזכר בדברי השאילתות לרב אחאי, מן הגאונים שחי בבבל לפני כ-1200 שנה. הוא כתב בספרו בפרשת "וישלח" שיש מקור מן התורה למי שרואה מקום שנעשו נסים לאבותינו לברך בשם ומלכות "שעשה נסים לאבותינו במקום הזה". מקורו הוא מן הנאמר בפרשת "יתרו", שבירך יתרו את ה' שעשה נסים ליוצאי מצרים בהוציאו אותם מתחת ידי פרעה. אחרי שציין בעל השאילתות מקומות אחדים שיש לברך בהם את ה' על ניסיו ונפלאותיו, כגון מקום שנבקע ים סוף לפני אבותינו יוצאי מצרים ומקום חציית הירדן לאבותינו באי הארץ ועוד, הזכיר שיש לברך את ה' על ניסיו שעשה לאבותינו בזמן הדלקת נרות חנוכה, בין אם הוא מדליק ובין אם הוא רק רואה את הנרות. משמע מדבריו שהברכה מיוסדת על דברי התורה בפרשת "יתרו", ואם כן גם מדברי בעל השאילתות ראינו שההודאה לה' על ניסי החנוכה יסודה בדברי התורה.
לדברי גדולי הראשונים יש לצרף את שיטת החת"ם סופר, שהיה גאון וקדוש ומגדולי הפסוקים בעולם לפני כמאתים שנה. החת"ם סופר כתב, הן בחידושיו למסכת שבת בסוגית חנוכה והן בתשובותיו, שעצם חגיגת יום שנעשה בו נס לכלל ישראל כחנוכה או פורים הוא חיוב מן התורה, רק פרטי ההלכות כיצד יש ליחד את היום משאר הימים- אם בהדלקת נרות או בקריאת מגילה, אם באמירת הלל או בקביעת סעודה- זהו חלק תקנת חכמים באותו יום. ומי שימנע ולא יעשה שום זכר כלל ועיקר לחשיבות היום מצד השגת ה' שפעלה להצלת ישראל, הריהו עובר על דין תורה. על פי זה מתברר שאנו, המדליקים נרות לכבוד פרסום הנס כתקנת חכמים ואין לנו מעשים אחרים המייחדים את גודלו של היום, מקיימים לכל הדעות את מצות התורה להודות לשם על ניסיו עמנו בעצם הדלקת הנרות, ובזה מאחדים את מצות התורה ואת תקנת חכמים.
קיומם המאוחד של מצות התורה ותקנת חז"ל במעשה אחד קיים גם בקידוש השבת שמן התורה נתחייבנו לומר דברים הנוגעים לשביתת הבורא בשבת בשעת מעשי בראשית, וחכמים תקנו לנו לאומרם על היין בשעת הסעודה. נמצא שגם בשעת הקידוש אנו מקיימים יחד את מצות התורה ותקנת חכמים כאחד.
עד כה עסקנו בצדדים ההלכתיים של הדלקת הנרות, הן כהמשך להדלקת המנורה במקדש, הן בראיית הנרות השקולה כראיית מקום שנעשו נסים לאבותינו, והן בשבח הנס שבו נצלנו ממות לחיים ונתחייבנו בהודאה לה'. מי שמתבונן יראה כיצד סודרו שלושת בחינות אלו בשלושת הברכות שאנו מברכים ביום הראשון: "להדליק נר חנוכה"- המשך תקנה מהדלקת המנורה על ידי אהרן ובניו, כשיטת הרמב"ן. "שעשה נסים לאבותינו בזמן הזה"- המשך ברכות ראיה של מקום או זמן שנעשו בו נסים, כשיטת בעל השאילתות. "שהחיינו וקיימנו"- הודאה על הצלתנו, כדברי החת"ם סופר.
בהתבוננות מעמיקה יותר יש לראות עד כמה חשובה לנו הצלה זו, שעליה כתב הרמב"ם בפרק שלישי מהלכות חנוכה, שבהצלה זו זכינו שחזרה מלכות ישראל יתר על מאתים שנה. לכאורה יש לשאול מה הטעם בימינו לשמחה זו על חזרת המלכות בימי בית שני, והרי הבית חרב וישראל גלו מעל אדמתם? אם נתבונן על צורת חיינו הדתית היום, הן בתפילה מדי יום והן בכל המאפיין את הופעתנו הציבורית בבתי כנסיות ובתי מדרשות דרך לימודנו את התורה שבעל פה ועוד, נוכל להווכח שכל צורה זו הינה אך ורק הודות לתקנות שתקנו חכמים והנהיגו אותנו בסדרי חיים מיוחדים בימי בית שני.
כשחזרה מלכות לישראל בימי בית שני וישבה הסנהדרין ללא לחץ אויב כי גבר, זכינו ותוקנו לנו תקנות רבות, הן בסדרי עבודת ה' והן בסדרי חיי המשפחה והחברה, כגון תקנות כתובה ופרנסת הילדים ומזונותיהם וחינוכם, וכן עניני משא ומתן, תקנת פרוזבול ועוד תקנות רבות השייכות לתיקון העולם. גם סדר לימוד התורה לחכמי ישראל ותלמידיהם נקבע על פי המשנה וכלליה, שנתחברו באותם ימים בהם ישבו ישראל על אדמתם. נמצא, שכל חיינו היום בנויים על אותם ימים שבהם שבה המלכות לישראל, וזכה עמנו לגלות את אורות הקודש השייכים לממלכתיות שלו.
בהתבוננות זו יש מקום להבין מחדש את ערך ימינו, בהם שבנו לציון וממלכת ישראל הולכת ומתיסדת על אדמת הקודש. אין לראות בבנין זה ערך לאומי יבש ומצומק מכל תוכן רוחני חלילה. יש לדעת שעצם בנינם של ישראל מחייב הופעת תוכן רוחני מאיר ומרומם השייך להופעה הכללית של עם ה' הקדוש.
איך ללמוד אמונה?
אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?
דיני ברכות בתיקון ליל שבועות
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
