ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- שמיטה
- הקרקע והפירות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
הבה נזכיר לעצמנו מה משמעותה של מצוות השמיטה לכתחילה ומה היא הדרך לשמור שמיטה למהדרין.
על פי הפסוקים העוסקים במצוות השמיטה בתורה, הסבירו הראשונים את טעם המצווה. ניתן להגדיר על פי דבריהם כי מטרות השמיטה הן:
א. שביתת הארץ- "שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן יִהְיֶה לָאָרֶץ" (ויקרא כ"ה ד)
ב. שביתת האדם ממלאכה בשדה- "שָׂדְךָ לֹא תִזְרָע וְכַרְמְךָ לֹא תִזְמֹר" (שם)
ג. דאגה לשכבות החלשות, המוצאות את מזונן חינם וחובותיהן נשמטים-"וְאָכְלוּ אֶבְיֹנֵי עַמֶּךָ" (שמות כ"ג).
מצוות השמיטה דורשת מן האדם, בעיקר בעל הרכוש והאדמות, לבטוח בריבונו של עולם ולהאמין שהכל שלו והכל מידו.
נפרט יותר את המשמעות של כל אחת מן המטרות:
א. שביתת הארץ באה להדגיש את קדושתה של ארץ ישראל. קדושה זו באה לידי ביטוי בשבתון
שמוענק לארץ הקודש המקביל לשבתון בזמן. "שבת בראשית" מדגישה את קדושת הזמנים ו"שבת הארץ" את קדושת המקום.
ב. שביתת האדם באה להדגיש כי יש לדאוג לצרכים הרוחניים ויש לקחת פסק זמן מהמרוץ אחר הפתרון לבעיות הפרנסה, שהן הכרח בל יגונה. עם זאת יש לצאת לשבתון, לאחר שש שנות עבודה ולהקדיש שנה זו להתפתחות רוחנית. זאת על ידי הגברת לימוד התורה וחיזוק הקשר עם המנהיגות הרוחנית, הנביאים ותופשי התורה. קדושת הארץ מתחברת בכך לקדושתם של ישראל.
ג. הדאגה לחלשים היא חלק בלתי נפרד ממצות השמיטה, אי אפשר להנות מאכילת פירותיה הקדושים של הארץ הקדושה כאשר חלקים אחרים של החברה סובלים מחוסר מזון ומחיי דוחק. חובתו של בעל הרכוש לזכור כי הכל הוא קניינו של הבורא וממילא האדם חייב ללכת בדרכיו, בבחינת- "טוֹב יְקֹוָק לַכֹּל וְרַחֲמָיו עַל כָּל מַעֲשָׂיו" (תהלים קמ"ה ט). שמיטת הכספים גם היא כנראה, חלק מחובה זו.
כל נסיון לשמור "שמיטה כהלכתה" חייב לקחת בחשבון השגת מטרות אלה.
נקדים עוד הקדמה לפני שנעבור לבחון את הפתרונות המוצעים כיום בשוק. לרוב רובן של שיטות הראשונים החיוב לשמור שמיטה בימינו הוא מדרבנן. אין בכך היתר חס וחלילה לזלזל במצווה חשובה זו, ההפך, חובת הזהירות מבחינות מסוימות קיימת יותר בדברי סופרים. יש לשמור הלכות מדרבנן בדקדוק רב. אומנם יש לזכור כי ההבטחה האלקית
-"וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים: וּזְרַעְתֶּם אֵת הַשָּׁנָה הַשְּׁמִינִת וַאֲכַלְתֶּם מִן הַתְּבוּאָה יָשָׁן עַד הַשָּׁנָה הַתְּשִׁיעִת עַד בּוֹא תְּבוּאָתָהּ תֹּאכְלוּ יָשָׁן (ויקרא כ"ה כא-כב)
קיימת כאשר החיוב קיים. כאשר אין חיוב מן התורה אי אפשר לדרוש מן החקלאי לבטוח במה שאינו מובטח.
הפתרון היחיד לכתחילה כיום הוא הקמת קרן שמיטה בהיקף גדול שתאפשר לכל החקלאים בארץ ישראל להשמיט את שדותיהם ולצאת לשנת שבתון בה יוקדש הזמן להתעלות רוחנית והתחזקות בעבודת ד'. בשנה זו יש לשאוף כי גם מגזרים אחרים יצאו לשנת שבתון . אין לתאר את האוירה המיוחדת שתשרור בארץ ישראל - ארץ הקודש אם חלקים נרחבים של הציבור יעסקו בשנה זו בענינים רוחניים ושאיפה לחיים של קדושה וטהרה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
