ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בסוף מסכת אבות נאמר:
"אמר רבי חנניה בן עקשיא: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "ד' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר".
הווי אומר, ריבוי המצוות הוא לזכות את ישראל, לא להקשות, חס-ושלום, לא למרר לנו את החיים ולהכביד עלינו.
אם תאמר: אדרבא, אם להקל עלינו ולזכות אותנו, היה עדיף שיהיו מעט מצוות ואז יקל לנו לשמור עליהן, מה שאין כן ריבוי המצוות, שגורם דוקא לריבוי הכישלונות. כבר עסק הרמב"ם בשאלה זו, ובפירושו למשנה הוא אומר: "מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי"ג מצוות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונות-העולם בשום פנים, אלא יעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם-הבא. ועל זה אמר רבי חנניא בן עקשיא, כי המצוות, בהיותן הרבה, אי-אפשר שיעשה אדם בחייו אחת מהן על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה, תחיה נפשו באותו מעשה".
הרמב"ם מתעלם, משום מה, מהצד השני של המטבע: הרי על-ידי ריבוי המצוות יש גם סיכון, שאדם ייכשל ביותר מצוות ויפסיד את חלקו. אך נראה שלדעת הרמב"ם, מצווה אחת, כשהיא נעשית בשלמות, מכרעת את הכף לטובה ומבטלת את כל הכישלונות, והרמב"ם מוכיח את דבריו ואומר: "ממה שיורה על עיקר זה, מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון: מה אני לחיי העולם הבא? והשיבו המשיב: כלום מעשה בא לידך? כלומר, מזדמן לידך לעשות מצווה כהוגן? השיבו שנזדמנה לו מצוות צדקה על דרך השלמות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העולם הבא. ופירוש הפסוק "ד' חפץ למען צדקו": לצדק את ישראל ולמען כן יגדיל תורה ויאדיר".
הרמב"ם אומר אפוא שמצווה אחת בשלמות דיה לזכות בה לחיי העולם הבא, והזכות הזו כנראה מכריעה את כל הכישלונות, שאם לא כן, עדיין לא מובן מדוע ריבוי המצוות זכות לישראל. הרי כמו שהוא זכות כאשר מקיים מצווה, הרי זו חובה גם כאשר לא מקיימים.
אלא שגדול ערכו של קיום המצוות יותר מהכישלונות, כי גדולה מידה טובה ממידת פורענות, ולכן אמרו חכמים: הווי דן את כל האדם לכף זכות. חכמים לא התכוונו שצריך להתעלם מהחובות ורק לראות את הזכויות, אלא לדעת שהזכויות הן העיקר והן מכריעות את החובות.
כאשר אתה דן את הדין, מתבונן בכף הזכויות שלו ומתבונן בכף החובות שלו ושוקל אותן אלה לעומת אלה, תדון את האדם לכף זכות. וכמו שיש לדון את היחיד לכף זכות, כן יש לדון את הרבים.
זו היתה מידתו של אברהם, שאהב לצדק את הבריות ושנא להרשיען כאשר פנה אל מדת הדין האלקית: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" ביקש להציל את סדום בזכות הצדיקים שבתוכה, ואפילו מועטים, אבל לא היו. אבל אילו היו? היו ניצלים! כי הטוב משקלו גדול לאין ערוך מהרע ומעט מהאור דוחה הרבה מהחושך.
מבט זה מביא אותנו למסקנה, שגם כעת, למרות הכל, אנחנו ממשיכים להתקדם ולעלות במעלות הקודש. עם ישראל נמצא בתהליך של חזרה לארץ אמונתו, לארצו ולגאולתו.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
















