ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- הלכה מחשבה ומוסר
- מידות ובין אדם לחברו
- שיעורים נוספים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רחל בת יקוט
בסוף מסכת אבות נאמר:
"אמר רבי חנניה בן עקשיא: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר: "ד' חפץ למען צדקו, יגדיל תורה ויאדיר".
הווי אומר, ריבוי המצוות הוא לזכות את ישראל, לא להקשות, חס-ושלום, לא למרר לנו את החיים ולהכביד עלינו.
אם תאמר: אדרבא, אם להקל עלינו ולזכות אותנו, היה עדיף שיהיו מעט מצוות ואז יקל לנו לשמור עליהן, מה שאין כן ריבוי המצוות, שגורם דוקא לריבוי הכישלונות. כבר עסק הרמב"ם בשאלה זו, ובפירושו למשנה הוא אומר: "מעיקרי האמונה בתורה, כי כשיקיים אדם מצווה מתרי"ג מצוות כראוי וכהוגן ולא ישתף עמה כוונה מכוונות-העולם בשום פנים, אלא יעשה אותה לשמה מאהבה כמו שביארתי לך, הנה זכה בה לחיי העולם-הבא. ועל זה אמר רבי חנניא בן עקשיא, כי המצוות, בהיותן הרבה, אי-אפשר שיעשה אדם בחייו אחת מהן על מתכונתה ושלמותה, ובעשותו אותה המצווה, תחיה נפשו באותו מעשה".
הרמב"ם מתעלם, משום מה, מהצד השני של המטבע: הרי על-ידי ריבוי המצוות יש גם סיכון, שאדם ייכשל ביותר מצוות ויפסיד את חלקו. אך נראה שלדעת הרמב"ם, מצווה אחת, כשהיא נעשית בשלמות, מכרעת את הכף לטובה ומבטלת את כל הכישלונות, והרמב"ם מוכיח את דבריו ואומר: "ממה שיורה על עיקר זה, מה ששאל רבי חנניא בן תרדיון: מה אני לחיי העולם הבא? והשיבו המשיב: כלום מעשה בא לידך? כלומר, מזדמן לידך לעשות מצווה כהוגן? השיבו שנזדמנה לו מצוות צדקה על דרך השלמות ככל מה שאפשר וזכה לחיי העולם הבא. ופירוש הפסוק "ד' חפץ למען צדקו": לצדק את ישראל ולמען כן יגדיל תורה ויאדיר".
הרמב"ם אומר אפוא שמצווה אחת בשלמות דיה לזכות בה לחיי העולם הבא, והזכות הזו כנראה מכריעה את כל הכישלונות, שאם לא כן, עדיין לא מובן מדוע ריבוי המצוות זכות לישראל. הרי כמו שהוא זכות כאשר מקיים מצווה, הרי זו חובה גם כאשר לא מקיימים.
אלא שגדול ערכו של קיום המצוות יותר מהכישלונות, כי גדולה מידה טובה ממידת פורענות, ולכן אמרו חכמים: הווי דן את כל האדם לכף זכות. חכמים לא התכוונו שצריך להתעלם מהחובות ורק לראות את הזכויות, אלא לדעת שהזכויות הן העיקר והן מכריעות את החובות.
כאשר אתה דן את הדין, מתבונן בכף הזכויות שלו ומתבונן בכף החובות שלו ושוקל אותן אלה לעומת אלה, תדון את האדם לכף זכות. וכמו שיש לדון את היחיד לכף זכות, כן יש לדון את הרבים.
זו היתה מידתו של אברהם, שאהב לצדק את הבריות ושנא להרשיען כאשר פנה אל מדת הדין האלקית: "השופט כל הארץ לא יעשה משפט?" ביקש להציל את סדום בזכות הצדיקים שבתוכה, ואפילו מועטים, אבל לא היו. אבל אילו היו? היו ניצלים! כי הטוב משקלו גדול לאין ערוך מהרע ומעט מהאור דוחה הרבה מהחושך.
מבט זה מביא אותנו למסקנה, שגם כעת, למרות הכל, אנחנו ממשיכים להתקדם ולעלות במעלות הקודש. עם ישראל נמצא בתהליך של חזרה לארץ אמונתו, לארצו ולגאולתו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
