ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- יתרו
- משפחה חברה ומדינה
- ציבור וחברה
- גרים
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אליהו בן הדרה
חלקו חכמינו ז"ל (זבחים דף קטז עמוד א) מתי בא יתרו והתגייר האם לפני מתן תורה או אחריה, וז"ל: "בני ר' חייא ור' יהושע בן לוי, חד אמר: יתרו קודם מתן תורה היה, וחד אמר: יתרו אחר מתן תורה היה! ... 'וישמע יתרו כהן מדין' - מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, שהרי כתיב בצדו: (שמות יז) 'ויחלש יהושע את עמלק ואת עמו לפי חרב'; ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], שכשניתנה תורה לישראל היה קולו הולך מסוף העולם ועד סופו, וכל [מלכי] עובדי כוכבים אחזתן רעדה בהיכליהן ואמרו שירה, וכו' (ויתרו שמע זאת ובא להתגייר) ... ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא, שנא': (יהושע ה) 'ויהי כשמוע כל מלכי האמורי, ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע 'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף' ".
לפי הדעה שיתרו שמע מתן תורה ובא, נכתבה הפרשה שלא במקומה הכרונולוגי, וצריך לומר שיש בה הכנה לקבלת התורה. מיתרו למדנו מהי אהבת תורה, וכך אמרו במדרש (ילקוט שמעוני)
" 'אל המדבר אשר הוא חונה שם' הרי הכתוב מתמיה עליו שהיה שרוי בתוך כבודו של עולם ובקש לצאת אל המדבר מקום תהו שאין בו כלום לכך נאמר אל המדבר",
וממנו אנו צריכים ללמוד כיצד לקבל תורה, "הסכת ושמע ישראל" כתתו עצמכם ללכת ללמוד תורה ולוותר על נוחיות החיים למענה. וכך אנו מוצאים שגם זרעו אחריו וויתרו על מקום ישוב פורה "דובשה של יריחו" שניתנה להם ע"י יהושע ונדדו למדבר ללמוד תורה, כפי שמובא במדרש תנחומא (ורשא) פרשת יתרו סימן ד
"וישמע יתרו, שבעה שמות יש לו, יתר שיתר פ' בתורה פ' הדיינין, חובב שחבב את התורה, כשבא לארץ נתנו לו דושנה של יריחו, ואמר כל עצמי לא באתי והנחתי כל מה שהיה לי אלא ללמוד תורה ועכשיו אני זורע וקוצר אימתי אני לומד תורה, אמרו לו יש אדם לומד תורה בעיר וזה המקום ציה הוא מדבר הוא ואין שם חטים, כיון ששמעו כך הלכו להן שנאמר 'ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים את בני יהודה מדבר יהודה אשר בנגב ערד וילך וישב את העם' (שופטים א) הלכו ומצאו שם את יעבץ יושב בבית המדרש והכהנים והלוים והמלכים יושבים עמו וכל ישראל יושבין שם, אמרו לו אנו גרים היאך נשב שם עם אלו ישבו להן על שערי בית המדרש ושומעין ולומדים שנאמר 'ומשפחות סופרים יושבי יעבץ תרעתים שמעתים שוכתים המה הקינים' (דברי הימים א ב), מהו 'תרעתים' שהיו יושבין על השער, 'שמעתים' שהיו שומעין ולומדים, 'שוכתין' שהיו ישראל מסכין להם",
אפשר ללמוד מיתרו שהיה גר צדק ראשון המפורש בתורה, יסוד גדול בגירות, מהו עיקר מהות הגירות שעובר הגוי המתגייר, האם זה קבלת מצוות או כניסה להיות חלק מעם ישראל. מקובל לחשוב שקבלת המצוות היא עיקר הגירות, וכפי שאמרו חז"ל ש"אם אינו מקבל עליו דבר אחד מדברי סופרים אין מקבלין אותו", אולם אם נדייק ברמב"ם נראה הגדרה אחרת וז"ל (הלכות איסורי ביאה פרק יג הלכה ד)
"וכן לדורות כשירצה העכו"ם להכנס לברית ולהסתופף תחת כנפי השכינה ויקבל עליו עול תורה צריך מילה וטבילה והרצאת קרבן, ואם נקבה היא טבילה וקרבן שנאמר ככם כגר, מה אתם במילה וטבילה והרצאת קרבן אף הגר לדורות במילה וטבילה והרצאת קרבן".
כלומר מעשה הגירות הוא מילה וטבילה שהם עיכובא, ובזמן הבית נוסף גם הרצאת קרבן שאינה מעכבת את הגירות. ולא הוזכר כאן קבלת מצוות אלא במשפט עקיף שהוא הסיבה לגירות אם ירצה להכנס לברית, וגם כאן המשמעות היא כניסה לעם ישראל שהם בני ברית, ועל ידי כך ממילא הוא מתחייב במצוות 2 . ולפי זה מובן איך עבד נכנס לגירות כמעט בלי ששואלים אותו לקבל מצוות, וכשהוא משתחרר נעשה ממילא גר, כי עצם העבדות לישראל כבר מכניסה אותו למסגרת של עם ישראל כנספח עליהם, וממילא זה מחייב אותו במצוות.
את הרעיון הזה נמצא בפירוש בפרשת יתרו. הדבר שהרשים את יתרו יותר מכל לפי המפורש בכתוב שבגלל זה "שמע ובא" היה הנסים שעשה הקב"ה לישראל "וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", אחר כך אנו מוצאים שמשה מספר כנראה לבקשתו את כל הדברים הנ"ל בהרחבה יותר "וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה' ". הדברים מרגשים את יתרו ביותר "וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם", חז"ל פירשו שנעשה בשרו חידודין חידודין, האם נעשה בשרו חידודין מצער ח"ו? 3 אומנם יש שפירשו שהיו לו רגשות מעורבים בגלל מוצאו כנכרי, אבל על פי הפשט נראה פירושו של אור החיים הק' שיתרו היה כל כך שמח עד שכמעט התעלף משמחה, ומזה הרגיש בשרו חידודין.
ועוד מצאנו שיתרו אמר "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ ה' אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם", ואמרו חז"ל (שם) "'ויאמר יתרו ברוך ה', בשם ר' פפוס אמרו: גנאי הוא למשה ולששים רבוא שלא אמרו ברוך עד שפתח יתרו ואמר 'ברוך ה' ". מדוע באמת לא אמרו ישראל בעצמם ברכה זו? אולי מפני שאין בעל הנס מכיר בנסו.
הרי לנו שהתורה מציינת את מעלתו כגר צדק בכך ששמחת ישראל כל כך מרגשת אותו, משמע שזה הסימן המובהק לגר צדק שהוא רוצה להסתפח על ישראל באמת. מובא במדרש (ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רסח) " ויחד יתרו - שייחד שם הקב"ה, דבר אחר - שנעשה יהודי, דבר אחר - ויחד יתרו אמר רב: שהעביר חרב חדה על בשרו ", כל הפירושים הללו מצטרפים לבאר את הליך הגיור של יתרו שמל את עצמו, ולפי דברינו מהות הגיור בפירוש "שנעשה יהודי" ועל ידי זה ייחד שמו של הקב"ה.
"משך חכמה" מפרש את הקורבנות והסעודה שעשה יתרו בשני פירושים, אחד - שזה היה קורבן תודה שיש עמו לחמי תודה, ולשם כך הוזמנו זקני ישראל ועם ישראל לאכול לחם להודות על הנסים שנעשו לישראל, כפי שראינו שהוא אמר "ברוך ה' על הנסים. פירוש שני - שזה היה קורבן הגר ולסעודה זו הזמין יתרו את כל ישראל, ונראה לשלב בין הפירושים ולומר, שסעודת ההודיה של יתרו היא הכשירה אותו להתגייר ולהכנס לתוך עם ישראל.
והנה כל הלכות גיור למדנו ממתן תורה שאז כביכול נכנסו ישראל בברית וכאילו התגיירו, וכך אומר הרמב"ם (שם) "בשלשה דברים נכנסו ישראל לברית במילה וטבילה וקרבן. מילה היתה במצרים שנאמר וכל ערל לא יאכל בו, מל אותם משה רבינו שכולם ביטלו ברית מילה במצרים חוץ משבט לוי ועל זה נאמר ובריתך ינצורו. וטבילה היתה במדבר קודם מתן תורה שנאמר וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלותם, וקרבן שנאמר וישלח את נערי בני ישראל ויעלו עולות ע"י כל ישראל הקריבום". אם נעיין בכתוב על מה אמרו ישראל "נעשה ונשמע" נראה שזה על הסכמתם להיות לעם סגולה מכל העמים, וכך נאמר
"וּמֹשֶׁה עָלָה אֶל הָאֱלֹהִים וַיִּקְרָא אֵלָיו ה' מִן הָהָר לֵאמֹר כֹּה תֹאמַר לְבֵית יַעֲקֹב וְתַגֵּיד לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל: אַתֶּם רְאִיתֶם אֲשֶׁר עָשִׂיתִי לְמִצְרָיִם וָאֶשָּׂא אֶתְכֶם עַל כַּנְפֵי נְשָׁרִים וָאָבִא אֶתְכֶם אֵלָי: וְעַתָּה אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמְעוּ בְּקֹלִי וּשְׁמַרְתֶּם אֶת בְּרִיתִי וִהְיִיתֶם לִי סְגֻלָּה מִכָּל הָעַמִּים כִּי לִי כָּל הָאָרֶץ: וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיָּבֹא מֹשֶׁה וַיִּקְרָא לְזִקְנֵי הָעָם וַיָּשֶׂם לִפְנֵיהֶם אֵת כָּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר צִוָּהוּ ה': וַיַּעֲנוּ כָל הָעָם יַחְדָּו וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וַיָּשֶׁב מֹשֶׁה אֶת דִּבְרֵי הָעָם אֶל ה':", משמע שקבלו על עצמם להיות עם ה' ועל ידי כך התחייבו בכל המצוות.
וכך אנו מוצאים אצל רות הגיורת (רות פרק א)
"וַתֹּאמֶר רוּת אַל תִּפְגְּעִי בִי לְעָזְבֵךְ לָשׁוּב מֵאַחֲרָיִךְ כִּי אֶל אֲשֶׁר תֵּלְכִי אֵלֵךְ וּבַאֲשֶׁר תָּלִינִי אָלִין עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי: בַּאֲשֶׁר תָּמוּתִי אָמוּת וְשָׁם אֶקָּבֵר כֹּה יַעֲשֶׂה ה' לִי וְכֹה יֹסִיף כִּי הַמָּוֶת יַפְרִיד בֵּינִי וּבֵינֵךְ:"
היא אינה מקבלת עליה מצוות באופן ישיר אלא מבטיחה ללכת בדרכיה של נעמי ומרכז דבריה הוא במילים "עַמֵּךְ עַמִּי וֵא-לֹהַיִךְ אֱ-לֹהָי".
המדרש מציין את הסיבות לכך שבאים גויים להתגייר, והצד השווה בכולם ישועות של עם ישראל, וז"ל (שמות רבה (וילנא) פרשה כז)
"ד"א 'וישמע יתרו' הה"ד (ירמיה טז) 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ', אמרו ישראל להקב"ה: כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) 'עזי וזמרת י-ה', הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב) 'ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ' (שם /יהושע ב'/) 'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף', הוי 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה', כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (שמואל א' ב) 'ויתן עוז למלכו', לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר (מ"א =מלכים א'= י) 'ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה', ומה אמרה? (שם /מלכים א' י'/) 'יהי ה' א-להיך ברוך אשר חפץ בך', כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז, שנא' (תהלים כט) 'ה' עוז לעמו יתן', ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך, הוי (ירמיה טז) 'אליך גוים יבואו מאפסי ארץ' ".
מצוינות במדרש שלוש סיבות מדוע גויים באים להתגייר, כשהם רואים איך ה' מעוז לנו בגאולת עם, במלכות ישראל ובתורת ישראל. רחב ראתה גאולת עם ביציאת מצרים ובאה להתגייר, מלכת שבע ראתה מלכות ישראל בתפארתה ובאה להתגייר, ויתרו לפי מדרש זה ראה עוזה של תורה בישראל "ה' עוז לעמו יתן" ובא להתגייר, וכל זה מלמד שהגירות היא רצון להדבק בעם ישראל. נמצא, שאין קדוש ה' גדול מזה שה' מושיע את ישראל, ועל ידי כך'אליך גוים יבואו מאפסי ארץ' .
^ 1 ילקוט שמעוני תורה פרשת יתרו רמז רע "למה נקרא שמו יתרו? על שם שיתר פרשה אחת בתורה, שנאמר 'ואתה תחזה מכל העם', והרי אף בימי משה היו מסיני, שנאמר 'אם את הדבר הזה תעשה וצוך א-להים', למה נתעלם מעיני משה? לתלות זכות בזכאי כדי שיתלה הדבר ביתרו".
^ 2 וכבר הארכתי בדבר במאמר הלכתי בנושא הגירות
^ 3 "שמואל אמר שנעשה בשרו חדודין חדודין. אמר ר' פפא היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי לארמאה (קמיה) [באפיה]".
^ 2 וכבר הארכתי בדבר במאמר הלכתי בנושא הגירות
^ 3 "שמואל אמר שנעשה בשרו חדודין חדודין. אמר ר' פפא היינו דאמרי אינשי גיורא עד עשרה דרי לא תבזי לארמאה (קמיה) [באפיה]".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
