ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- שבת ומועדים
- חנוכה
- שיחות לחג החנוכה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אסתר בת שמחה
כמו רוב הניצחונות הצבאיים, התברר כניצחון זמני בלבד. תקופת השלטון של מלכי בית חשמונאי ביהודה הייתה תקופה עתירת סכסוכים מבית ומחוץ, תקופה של מלחמות אזרחים ולבסוף גם כניעה לשלטון רומא. עליית הצדוקים, שבסופו של דבר זכתה לעידודו של אלכסנדר ינאי, החזק ביותר מבין מלכי בית חשמונאי, ערערה את אמונת העם בתורה ובמסורת הרבנית. לאור כל זה, למה עושים ענין כזה גדול מחנוכה? למה הדבר דומה? לכך שהיפנים היו חוגגים היום את יום פרל הרבור, השבעה בדצמבר, כיום חג לאומי. אשר לנס חנוכה, פך השמן הקטן שבער במקדש שמונה ימים - בית המקדש נחרב מאתיים שנה אחר-כך, ומנורת הזהב נעלמה מהעולם היהודי. למרות כל זאת, הכריזו חכמי המשנה על חנוכה כחג, ומאז ועד היום הוא נחגג בעולם היהודי כמועד הנושא בתוכו משמעות ומלווה בחיבה משפחתית. אין ספק שיש סיבה עמוקה יותר לקיומו ולעובדה שהחזיק מעמד עד היום. העם היהודי ומנהיגותו הרבנית אינם ממהרים להכריז על חגים או אפילו על ימי זיכרון. אמירת ההלל בימים מיוחדים נשארה נושא רגיש מאוד אפילו בימינו. אך בחנוכה אנחנו אומרים הלל שלם בכל אחד משמונת ימי החג. מדוע? דומני שהתשובה טמונה בהשקפת העולם של הרבנים ושל המסורת היהודית באשר לטבעו האמיתי של המאבק שחג החנוכה מסמל בעבורנו. היהודים היו עסוקים לא רק במאבק צבאי נגד היוונים הסורים אלא במאבק תרבותי החשוב יותר על לבו ונשמתו של העם היהודי. היוונים הסורים ניסו לכפות את תרבותם, אורחותיהם ואמונותיהם על היהודים. בזה הם נכשלו. באוכלוסייה היהודית היה אמנם גיס חמישי, יהודים הלניסטים שהיו מוכנים להיכנע לראוותנות החיצונית של החברה היוונית ומנהגיה. אך עיקרו של העם היהודי סירב לנטוש את מסורתו ואת מערכת הערכים הקדושה והייחודית שלו. בסיפור פורים אנחנו קוראים "ומרדכי לא יכרע ולא ישתחווה". חנוכה הוא חג נלווה לפורים. החשמונאים הראשונים והעם היהודי בכל הזמנים גם הם לא כרעו ולא השתחוו לתרבות יוון. רבנו יהודה הלוי מספרד של לפני 900 שנה סיכם זאת יפה בהערה שלו על תרבות יוון: "ואל תשיאך חכמה יוונית אשר אין לה פרי כי אם פרחים". הניצחון של היהדות על עבודת האלילים ועל תרבות יוון לא היה ניצחון חולף, לפחות בעולם היהודי. לכן יש צידוק לנרות חנוכה אפילו היום. הם מייצגים את אור התורה והטוב בעולם של פחד וחשכה. היהדות נלחמה בתרבויות רבות בהיסטוריה הארוכה שלה. היא נאבקה באתיאיזם המרקסיסטי לפני מאה שנה גם בברית המועצות ואפילו כאן, בארץ ישראל, ובכל זאת היא הוכיחה שוב שהיא בלתי מנוצחת. החיים היהודיים ברוסיה משגשגים היום, 90 שנה אחרי שלנין ואחריו סטלין קמו עליהם לכלותם. למעשה, היום הם הנר החי, סמל של היהודים והיהדות שחג החנוכה מייצג ואף מחזק. כיום האויב שלנו בא מבפנים, והוא האדישות והנהנתנות. אף-על-פי כן גם כאן יש סימנים לחזרה איטית לאורח חיים יהודי ולערכים היהודיים. אנחנו מהללים את השם בחנוכה באמירת הלל כדי להזכיר לעצמנו שהמאבק הזה להישאר יהודים (ראו כמה קשה לנו לגרום למישהו להכיר בכך שאנחנו מדינה יהודית) הוא מאבק שתמיד ניצחנו בו. זה ניצחון בר קיימא שהוא הגשמה של הייעוד ושל השליחות שלנו. חז"ל אמרו שאור קטן יכול לסלק חושך גדול. לקראת הדלקת נרות חנוכה עלינו לזכור את האמת הפשוטה הזאת. זה לא פולחן ריק אלא אישוש של האמונה שלנו בעתיד טוב יותר ודרך להכיר תודה על ההזדמנויות שאנחנו מקבלים בימינו. בחשכה של הגלות האינסופית לכאורה, נרות חנוכה הקטנים האירו לנו את הדרך ונתנו לנו תקווה וחום. אין ספק שהם יוסיפו לעשות זאת בזמן הזה כמו בימים ההם.
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך מותר להכין קפה בשבת?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
הלכות פורים ביום שישי: מתי עושים את הסעודה?
למה תוקעים בשופר בראש השנה?
לקום מהתחתית של התחתית
בריאת העולם של פסח
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
