ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- יש שואלים
- משפחה חברה ומדינה
- נישואין וזוגיות
- לקראת הנישואין
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
חבר שלי הודיע לי על רצונו לחזור בתשובה, ולהפוך מחילוני לחרדי קיצוני. הוא דורש ממני בכל תוקף לשמור צניעות ולחבוש כיסוי ראש מלא, שלא תבצבץ שערה אחת גם כשאני עוד רווקה, כדי שאתרגל לעניין, וגם מאחר שהוא לא מעוניין שגברים יסתכלו עלי כי לדעתו אני מושכת תשומת לב רבה מידי בשל יופיי הרב, ובמיוחד השיער שהוא מקביל לפריצות.
קראתי באתרים השונים שאין בכך חובה, אולם הוא מזהיר אותי כי זו חובתי ועל כן הוא רשאי אף להכות אותי אם לא אציית, כי הכאה לשם חינוך היא חובה שלו. קראתי בכמה אתרים כי זה נכון ואיני יודעת אם להתנגד לכך בתוקף (נגד אלימות) אבל אם ההלכה מתירה זאת, אולי עלי לקבל את הדין באהבה.
אני מאד אוהבת את החבר שלי וחשבתי להתחתן עימו ולמרות שאני יותר רחוקה מהדת ממנו, חשבתי שאיך שהוא אצליח לאט לאט להתקרב לדת ולמלא אחר דרישותיו, אבל עניין כיסוי הראש לא מצליח להשתרש אצלי. יש לי שיער יפה מאד וארוך. הוא אף אמר כי ברצונו לקצץ את שיער ראשי. מה עלי לעשות?
תשובה :
החבר שלך כנראה לא מבין עדיין מה היא דרכה של תורה, ואיך צריכים להיות היחסים בין בני הזוג על פי התורה. לפי התורה היחסים בין הבעל והאישה צריכים להיות מושתתים על אהבה והבנה הדדית . הבעל צריך לכבד את אשתו יותר מגופו. ואם הוא חוזר בתשובה ואשתו עדיין לא חזרה בתשובה כמותו, הוא צריך למצוא את הדרך איך לשכנע אותה כמה זה טוב לחיות על פי התורה, וכמה זה נכון לשמור את מצוות התורה, ועליו לעשות זאת בדרך של הסברה. ואם הוא אינו יודע להסביר היטב את הערך של קיום המצוות, עליהם ללכת לשמוע שיעורים והדרכות מרבנים, עד שהאישה תבין ותרצה בעצמה ללכת בדרכה של תורה, ואז קיום המצוות יהיה בשלמות מתוך רצון פנימי ומתוך הזדהות . אך בשום פנים אין לבעל רשות להכות את אשתו אפילו לשם שמים או מסיבות חינוכיות. ואפילו אין מקום לכפות את אשתו בלחץ מלולי, אלא רק בדרכי נועם - זו דרכה של תורה. ואם החבר שלך לא מבין את הדבר הבסיסי הזה, והוא חושב שבעל רשאי להכות את אשתו – יש כאן בעיה. אם הוא אומר זאת מפני שהוא טועה וחושב בטעות שכך התורה אומרת, אזי צריך להסביר לו שהוא טועה. אבל אם הוא גם באופיו אדם אלים, והוא חושב שחיי משפחה מתנהלים בצורה כזו שהבעל שולט וכופה את דעתו ואפילו מכה, הייתי מציע לך להתרחק ממנו ולא להינשא לו, אפילו אם את אוהבת אותו מאוד.
ובקשר לכיסוי השער. הכלל הוא שאישה צריכה להיות צנועה ולא להיות מתבלטת, מושכת ומגרה. ועל כן יש להתלבש בצניעות וגם לסדר את השערות בצורה צנועה. אך כל עוד האישה לא נשואה היא לא צריכה לכסות את שערה. ואולם אחרי הנישואים כל כבודה בת מלך פנימה, ועליה לכסות את השער בכיסוי ראש. אני מבין את הקושי שלך לקבל את ההלכה הזו של כיסוי הראש, אך זה עניין של הרגל, וכאשר מתרגלים ללכת עם כיסוי ראש זה כבר לא קשה. ואם מכסים את הראש בכובע יפה או במטפחת מתאימה לפעמים זה אפילו מוסיף ליופי ולעדינות.
יש שואלים (137)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
57 - התפילה וסדרה
58 - בית ללא אלימות
59 - נישואין בין עדות שונות
טען עוד
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
רביבים לימוד מדעים - המפתח להבנת התורה
המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית | המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה | מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה | הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים | לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה | אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים | סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע
החופש הגדול חוסן רוחני בימי בין הזמנים
הרב עוסק בחשיבותו המיוחדת של לימוד התורה דווקא בימי בין הזמנים, בהם הלימוד מגיע מתוך בחירה חופשית ומתיקות מיוחדת, המהווה בסיס לחוסן הרוחני של עם ישראל. כמו כן, הרב מדגיש כיצד כוחה של התורה והיראת שמיים משמשים כעוגן חיוני להתמודדות מול אתגרי הרחוב והאווירה המתירנית בתקופה זו.
עקב פרשת עקב – לא תירא מהם
זה הכל בתוכנו בראש שלנו ובהסתכלות שלנו משם הכל מתחיל ולכן השינוי הגדול צריך להתרחש קודם כל בתוכנו ממש בתפיסתנו
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת עקב
מה הטעם שבתחלה אמר וְהָיָה עֵקֶב תִּשְׁמְעוּן לשון רבים, ואח"כ אמר וְשָׁמַר יְ-הֹוָה אֱ-לֹהֶיךָ לְךָ לשון יחיד. 'אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל', אַל תִּקְרֵי 'אֲבָנֶיהָ', אֶלָּא בּוֹנֶיהָ. צריך להבין למה הוציאו את המקרא מידי פשוטו. מה הטעם שבברכות התורה אומר 'בָּרְכוּ אֶת יְ-הֹוָה הַמְּבֹרָךְ'. והוא שם יְ-הֹוָה שהוא מידת הרחמים, ואילו בברכת המזון אומר ברוך א-לוהינו שאכלנו, מזכיר שם א-להים שהוא מידת הדין. מה נשתנה ברכת התורה שחיובה מן התורה הוא לפני הלימוד, שהרי מברך ברכות השחר טרם תחילת לימודו, מברכת המזון שחובתה היא רק לאחר האכילה
קרח מבחן הקטורת של משה
לשיטת רס"ג ורמב"ן משה הציע את מבחן הקטורת לפי הוראה מה'. לפי חזקוני משה הציע אותו מדעתו מתוך הנחה שהם לא ירצו למות ולא יקטירו, לפי ר' חיים פלטיאל מבחן הקטורת לא היה אסור ולא מסוכן.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מצוות ירושת הארץ
עיון בשיטת רש"י והרמב"ן במצוות ירושת הארץ, האם המצווה היא לגרש את האויבים או לשבת בארץ.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפוחי זהב במשכיות כסף
כיצד ניתן להעביר את עומקה הפנימי של התורה לדורות הבאים מבלי לפגוע בהם או לעוות את כוונתה? דרך בחינת המושג "תפוחי זהב במשכיות כסף", השיעור יעסוק במבנה הרב-שכבתי של התורה המשלב פשט, רמז, דרש וסוד כמיקשה אחת בלתי נפרדת.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מעמדם הלכתי של חוקי המדינה
השיעור עוסק במעמדם ההלכתי של חוקי המדינה ודיני המלכות, תוך בחינת המקורות ההיסטוריים וההבדלים שבין הגישות השונות ביחס לתוקפם. במהלך השיעור נדון הגבול שבין סמכותו הלגיטימית של השלטון לבין גזל, לצד בירור השלכותיהם של הדינים הללו על המציאות הישראלית הנוכחית.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו פרה אדומה ורפואה מודרנית
בשיעור ייחודי זה, נצלול אל תוך עולמו של המרצה, אשר משתף בסיפורים אישיים מרתקים על משפחתו, ועל החיבור הייחודי שבין סוגיות הלכתיות עתיקות לבין עולם הרפואה והטכנולוגיה המודרנית. השיעור נע בין ההיסטוריה המרתקת של שיקום עולם התורה, דרך מאמצים בני זמננו להשבת סוגיות מקדשיות לקדמת הבמה, ועד לפתרונות הלכתיים ורפואיים מתקדמים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו כוחה של עצירה: תענית מול אבלות
השיעור בוחן את כוחם של ימי החורבן והצום לא כמצב של חוסר אונים, אלא כהזדמנות ייחודית להתעלות ולתשובה. דרך ההבחנה של הרמב"ם בין אבלות לתענית, נגלה כיצד דווקא מתוך הכרת החיסרון והשבר נפתח הפתח לבניין רוחני מחודש.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו מסירות נפש ורוח מלחמה
בשיעור זה נעסוק בפרשות מטות-מסעי ונתעמק בפרשת מלחמת מדין תוך בחינת סוגיות הלכתיות והשקפתיות מרתקות. נברר את המקורות לעניין השארת "רוח רביעית" לבריחת האויב, נדון במעמדו של פנחס כמשוח מלחמה, ונסיים בהנחיות מעשיות לניצול נכון וקדוש של ימי בין הזמנים.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו תפילה כממשיכת עבודת הקורבנות
השיעור עוסק במהותה של התפילה, ומציג את התפיסה לפיה כוחה של התפילה יונק וממשיך את עבודת הקורבנות שהתקיימה בבית המקדש. דרך בחינת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן, מוסבר כיצד עבודת הקורבנות והתפילות נועדו לעדן ולאזן את העולם הגשמי, ולהעלותו בהדרגה לקדושה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו האור המפציע: תהליך הגאולה וקושי הגלות
בשיעור זה, מנתח הרב את דברי הראי"ה קוק זצ"ל בעין אי"ה, הדנים במעבר המורכב וההדרגתי מחושך הגלות אל אור הגאולה. מתוך כך, השיעור מציג את התפיסה כי דווקא מתוך המשברים ותופעות הבוסריות של דור עקבתא דמשיחא, נבנים בהדרגה כוחות החומר והרוח של עם ישראל לקראת הגאולה השלמה.
ישיבת בין הזמנים - קיץ תשפ"ו דילמות חיים ומוות בסל התרופות
השיעור עוסק בדילמות המוסריות, הכלכליות וההלכתיות המורכבות שעמן מתמודדת ועדת סל התרופות בישראל בבואה לתעדף תרופות וטכנולוגיות תחת מגבלת תקציב נוקשה. באמצעות דוגמאות רפואיות ומקורות תלמודיים, המרצה מנתח את ההכרעה הקשה בין הארכת חיים לשיפור איכותם, ובין הצלת הפרט לעומת טובת הכלל כשותפות ציבורית.
