ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
אלקנה בן שלומית
למעשה, פעמים רבות חוזרים ונזכרים שמות השבטים בתורה. אפשר היה לשאול: מדוע? אבל התורה מחדירה לזיכרוננו את שמות אבותינו על מנת לתת לנו תחושה של רציפות ושל מסורת. בני ישראל היו עתידים לחיות מאות שנים במצרים, בגלות ובעבדות. אין ספק שהם היו שם בסכנת השמדה גופנית ורוחנית.
חז"ל אומרים שהעובדה שהם לא שכחו את שמותיהם המקוריים ולא הפכו למצריים בשם ובמעשה היא שנתנה לבני ישראל את התקווה שיום אחד ייגאלו וייצאו לחופשי. השמות של אבותיהם הזכירו להם את עברם ואת ההבטחה של הקב"ה לגאול אותם מעבדותם ומצרתם.
הניסיון הזה בגלות מצרים לימד את העולם היהודי את חשיבות זיכרון השמות המקוריים שלנו. הישארות השמות האלה והשימוש בהם הם אלה שמנעו את הכחדתנו כעם מיוחד ונצחי. לכן פתיחת ספר שמות, ספר העבדות והגאולה, היא רשימת שמות של בניו של יעקב, תזכורת נצחית לזהותו האמיתית של העם היהודי.
מאז נאבק העם היהודי מאות שנים כדי לשמר את הזהות ואת תחושת רציפות באמצעות השמות. בקהילות האשכנזים היה נהוג לקרוא לילדים על שם אבות אבותיהם שהלכו לעולמם. המנהג הזה יצר קשר רגשי עמוק במשפחות והוביל, בסופו של דבר, לכך שילדים קיבלו שמות רבים כדי להנציח יותר מאדם אחד במשפחה. במסורת קהילות ספרד נהוג לקרוא לילדים על שם סבים וקרובי משפחה שעדיין בחיים, כדרך לחלוק להם כבוד. אבל מתן השמות בדרך זו יוצר גם תחושת רציפות ותכלית.
בתקופה המודרנית יותר יהודים קיבלו גם שמות חילוניים כדי שישמשו אותם בחברה הכללית. אך בעשורים האחרונים חזר לאופנה השימוש בשם יהודי או עברי כשם יחיד. נראה, אם כך, ששם איננו דבר פשוט. אפילו בעולם הלא-יהודי השימוש בשמות תנ"כיים נשאר פופולרי ורווח למדי. אנשים משתוקקים לקשר עם עברם, ושמות משפחה מסורתיים ותנ"כיים מספקים תחושה של נצחיות ורציפות ששמות צעקניים ו"קוליים" לא מצליחים לספק. שם יכול לשמש עוגן לתחושת הערך העצמי של האדם ולתחושת הייעוד שלו בחייו. החשיבות שרואה התורה בתיעוד השמות של בני יעקב, שבטי ישראל, מדגישה את חשיבותה של עובדה זו למשפחה ולעם.
אולי לזה התכוון המדרש כשאמר שאחת הסיבות לגאולת בני ישראל מהעבדות במצרים היא מפני "שלא שינו את שמם".
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
