זקיפות קומה לאומית | הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א | בית המדרש

משפחה חברה ומדינה
תפקידנו במהלך הגאולה

קטגוריה משנית

לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת

ר' דוד ב"ר אברהם לוי מלמד

2 דק' קריאה

דברים שנאמרו ביחס אל ההשתתפות במסיבות לכבוד יום אידם של הגויים.

על כבוד ישראל צריך לשמור. מה שאמרו חכמים שצריך לברוח מן הכבוד, נאמר כלפי הכבוד האישי, אבל על כבוד הציבור, על הכבוד הלאומי, צריך לשמור. אליו צריך להיות רגיש. אין מקום לויתורים על פגיעה של אחרים בכבוד ישראל, וכל-שכן שאנו בעצמנו צריכים להיות רגישים ולא לפגוע בעצמנו בכבודנו הלאומי.

את כל הענין הזה של כבוד ישראל, כבוד לאומי יהודי, צריך לבנות אצלנו מחדש. במשך דורות רבים של גלות, התרגלנו לרמיסת כבודנו. התרגלנו להשפלות, לעלבונות, דל כבודנו בגויים, שִקצונו כטומאת הנדה. קרוב לאלפיים שנה שעם ישראל מושפל ומושמץ. לא היתה לנו ברירה, נאלצנו לבלוע את הכל, נאלצנו להתכופף, להכנע. כל נסיון להאבק על כבודנו היה חסר סיכוי, כל נסיון להדוף את ההשפלות היה בו משום סכנת נפשות. ההרגל להיות מושפלים נעשה טבע, אנחנו כבר לא כל-כך רגישים לכבוד ישראל, ופיתחנו כבר אידיאולוגיה מכך, שכבוד ישראל אינו דבר חשוב, שהוא כביכול דבר חיצוני.

כעת שהגענו לעצמאות, לוקח זמן לשקם את כבודנו, לא רק בעיני הגויים, אלא גם בעיני עצמנו. אמנם מאז הקמת המדינה, אנחנו משתחררים מאווירת הגלות. לא עוד אפשר לפגוע בנו בקלות, ללא תגובה. עם ישראל הולך וכובש את עמדתו בין העמים, בין המדינות, אבל הדרך ארוכה. העצמאות אינה מושלמת. האנטישמיות המנאצת, המזלזלת, קיימת בעולם, רוחשת בלבבות העמים. הביקורת על העם היהודי גדולה, מסתכלים עלינו בזכוכית מגדלת. עוד לא השתחררנו מהגלות. גם היום, האווירה האנטי יהודית, משפיעה, ואנשים מחפשים מוצא מהבדידות וההשפלה. רבים חושבים בקרב ליבם שלא צריך להתבלט, שלא צריך לעורר תשומת לב, שלא צריך להדגיש את היחודיות שלנו. לדעתם צריך לאמץ אורחות התנהגות של עמים אחרים, להידמות להם, אולי בכך נשתחרר מהבדידות, מהעויינות. ויש שהיחס המתנשא של העמים כלפינו משכנע אותנו שאכן הם הטובים, הם המעולים, אותם צריך להעריץ, אותם צריך לחקות. "להיות כמו באמריקה". גם התלות הכלכלית והמדינית של מדינת ישראל באחרים משפיעה על הרוח ופוגמת בעצמאות הרוחנית. כל אלו הגורמים, מעכבים עדיין את זקיפות הקומה הישראלית במלואה.

אבל אנחנו בדרך לזקיפות הקומה, אנחנו כל הזמן מתקדמים. ולא ירחק היום, שנחדל לחקות את האחרים ולהתבטל כלפיהם. קרוב היום שנשוב לעצמנו, לאורחות חיינו, לחגינו ולשמחותינו, ללוח העברי שלנו, לראש-השנה שלנו. קרוב היום שלא עוד נבזה את עצמנו בהשתתפות במסיבות זרות, שמנוגדות לרוחנו היהודית, הבריאה, העצמאית. ואז, כשנחזור לעצמנו, יבואו עמים אחרים ללמוד מאיתנו. "והלכו עמים רבים ואמרו לכו ונעלה אל הר ה' אל בית אלקי יעקב ויֹרינו מדרכיו ונלכה באֹרחותיו" (ישעיה ב ; ג).

תפקידנו במהלך הגאולה